"אין רוע לב באוצר"
יובל שטייניץ מסכם כך את השבוע הסוער בחייו: "התוצאה טובה - התהליך לא משהו." בראיון לעסקים שישי מסביר שר האוצר הטרי למה לא התרגש מהטענות לפיהן כל התקציב התנהל מעל ראשו, אילו מחלוקות היו לו עם נתניהו, ולמה אורי יוגב לא היה צריך לסגור את עיסקת החבילה עם ההסתדרות
אבל בסופו של דבר היו גם כמה הישגים, שעיקרם אישור הממשלה לתוכנית הכלכלית ולתקציב שעליהם טרח במשך החודשיים האחרונים.
שטייניץ יודע שהתקשורת האכזרית לא עשתה לו הנחות, ונתנה כמעט את כל הקרדיט לראש הממשלה ושר-העל הכלכלי, בנימין נתניהו, ולעוזרו הנאמן אורי יוגב.
שטייניץ מבקש לעשות סדר בדברים: זו התוכנית שלו, שעליה החל לעבוד כבר במארס, כשראש הממשלה המיועד הטיל עליו לעמוד בראש צוות תוכנית מאה הימים.
שטייניץ זוכר היטב את הטקס החגיגי, שבו הגיש לנתניהו את החוברת העבה והגדושה בכוונות טובות ובתוכניות מגביהות עוף. "הכתבים לגלגו: תוכנית מאה הימים, הלוואי שמשהו מזה יקרה לא בתוך מאה ימים, אלא בעוד 4 שנים. אתם יודעים איך זה עם תוכניות."
צחוק צחוק, אבל חצי תוכנית כבר בפנים: הנה הרפורמה בבנק ישראל, הנה תוכניות לחילוץ המשק ולקידום היצוא, וחכו חכו, עוד מעט יבואו גם הרכבות וההשקעה בתשתיות. "התוצאה טובה," הוא טופח לעצמו על השכם, "גם אם התהליך היה לא משהו".
העיתונות התאכזרה: הציגו אותך כשר שלא היה שם, הקריקטורות גימדו אותך. זה לא מעליב?
"לא אומר לכם שהכל עובר מעליי ולא נוגע. אבל אני עובד כל-כך קשה עד שאין לי זמן להתייחס. למדתי להתמודד. מה שעשינו פה ב-6 שבועות דרש מאמץ גדול מאוד: גיבשנו את מצרפי התקציב ואת התוכנית הכלכלית להתמודדות עם המשבר".
"זה היה מאמץ אדיר, כן - היו צירי לידה, אבל אני מאוד גאה במשרד האוצר, שבהנהגתי עמד במשימה כמעט בלתי אפשרית".
"התקציב שאושר מגבה את התוכנית הכלכלית שלי. פרק הטיפול במשבר האשראי כבר עכשיו יוצא לדרך, כי לא נדרשנו לאישור הכנסת והממשלה. בסופו של דבר יש תקציב ויש תוכנית כלכלית שכולם, כולל הנגיד סטנלי פישר, בירכו עליה."
מה אמר לך הנגיד?
"הוא אמר שהוא חיפש אותי יום שלם ולא מצאתי זמן לדבר איתו. הוא אמר לי: 'אדוני השר, מזל טוב. היה לכם הישג מרשים".
"אפשר להתווכח על כל סעיף בנפרד, אבל החבילה כולה בכיוון הנכון. אחרי שנה של שיתוק יש תוכנית ויש מנהיגות.' הוא אמר שהוא שמח שהאוצר עמד במסגרת וביעד הגירעון שנקבע".
היו ציפיות שתציעו תוכנית שמגדילה את ההוצאות. במקום זה מתקבל הרושם שיש לנו תוכנית קיצוצים, גם לאחר שחלק גדול מהגזירות בוטל.
"התוכנית הכלכלית שהוחלט עליה שונה מאוד ממה שנעשה במדינות אחרות, למרות שהיו רבים ליד שולחן הממשלה שיעצו לי לנהוג כפי שנהג ברק אובמה, ששפך מיליארדים על סיוע למגזר הפיננסי".
"עמדתי על שלי ואמרתי: 'הבעיות שלנו שונות מאלה של ארצות הברית ולכן אנחנו זקוקים לתוכנית שונה.' התקציב שאושר נועד לספק את המקורות לפרקי התוכנית שדורשים השקעה נוספת: הגדלה של 80% למדען הראשי, שמשקיע במחקר ופיתוח, השקעה בתשתיות תיירות ותחבורה ובסיוע למובטלים".
"חוק ההסדרים יתמוך ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל; יסייע להשלמת הרפורמה בנמלים, שתאפשר תחרות בין הנמלים, שיפור השירותים והורדת המחירים; יקדם את הרפורמה במשק החשמל, שנועדה ליצור תחרות בין יצרני חשמל פרטיים; וכן יקדם את הקמת כוח השיטור העירוני, שישפר את הביטחון של האזרחים ויתרום בכך לצמיחת המשק".
אבל האיש הכי חשוב במשרד האוצר, ראש אגף התקציבים רם בלינקוב, לא בירך כלל ולא הסכים. ביקורת קשה נמתחה על תהליכי האישור.
"אני לא מתכוון לפתוח כאן דיאלוג עם בכירי האוצר, אבל אענה באופן תמציתי: בלינקוב הוא ראש אגף מקצועי ומסור. ידעתי כמה ימים לפני הגשת ההתפטרות על כוונתו להתפטר".
"אם הוא הגיע למסקנה שעיסקת החבילה עם ההסתדרות בטעות יסודה, לגיטימי שהוא יתפטר. לגיטימי שפקיד במשרד האוצר יחשוב אחרת מהשר. אני חשבתי ששילוב ידיים עם ההסתדרות הוא רעיון הרבה יותר טוב מהיעדר עיסקה."
אבל נוצרה גם בעיה מבנית קשה: ראש הממשלה שמעליך הוא שר אוצר לשעבר, ולצדו יועץ שהוא ראש אגף התקציבים לשעבר ומעורב בביצוע המדיניות. לכל מי שיחליף את בלינקוב עלולה להיות בעיה קשה.
"בתהליך הגיבוש של עיסקת החבילה היו בוודאי ליקויים שיש לתקן אותם בעתיד. במסגרת הדיונים הקואליציוניים, שלא היה לי חלק בהם, הוחלט להקים את השולחן העגול לדיונים עם ההסתדרות ועם המעסיקים".
"כשהשולחן הושק, היו דיונים עם ההסתדרות שבהם השתתפתי והיו שותפים גם בלינקוב והממונה על השכר אילן לוין. קיימנו בערך 20 פגישות ברוח טובה והסתמנה עיסקה סבירה, אבל לא סופית".
"פניתי לראש הממשלה ואמרתי לו שהגיע הזמן שהוא ייכנס
כך נכנס למו"מ יוגב, שעד לאותו רגע שמר על מקומו ליד ראש הממשלה, קיבל אינפורמציה אבל לא היה מעורב בתהליך עצמו. מפגישה אחת זה התגלגל לעוד פגישה ועוד פגישה, עד שבסוף הם סיכמו על תוצאה שהיא פחות טובה ממה שהסתמן במו"מ עם האוצר."
וזה קרה לא מעט בגלל בלינקוב ומערכת היחסים שלו עם יוגב.
"יכול להיות. הם שני אנשים מוכשרים אבל שונים מאוד באופיים. נוצר מצב שהוביל לעיסקה פחות טובה. בדיעבד התברר שזה היה תהליך לא נכון להכניס את יועץ ראש הממשלה, שהוא סופר מוכשר ואינטליגנט, לניסיון לסגור הסכמים - וזה מה שיצר את החיכוכים".
"הוא לא היה צריך לנהל את המו"מ וגם הוא מכיר בכך. אבל מי שמותח ביקורת צריך להבין את לחץ הזמנים שבו פעלנו, כאשר צריך לסכם את הכל במסגרת זמן של 45 יום".
אומרים שמי שיצא גדול מהמו"מ הוא עופר עיני. כינו אותו ראש הממשלה בפועל.
"אלה אמירות הומוריסטיות. עיני הוא אדם רציני שפעל למען העיסקה. היתה לי איתו הבנה רבה וגם עם נשיא התעשיינים שרגא ברוש. אני חשבתי שתרומת העובדים במגזר הממשלתי היתה צריכה להיות גבוהה יותר. היתה לי גם תחושה שהוא היה מוכן לתרום יותר, אבל הנכונות הזו לא התממשה."
בסופו של דבר, התקציב מטיל נטל כבד על השכבות החלשות, בצד הקלות מס לחברות ולבעלי הכנסות גבוהות: מהעלאת המע"מ יסבלו העניים יותר מהעשירים, כמו גם מהמע"מ על פירות וירקות ומקיצוץ דמי ההבראה במגזר הציבורי.
"נכון שחלק מההחלטות מטילות עול על השכבות החלשות, ואם אתה מסתכל על המע"מ בלבד מדובר במס רגרסיבי. אבל צריך להסתכל על התמונה הכוללת, ובסך-הכל מצבם של החלשים יהיה טוב יותר, בין היתר בגלל הגידול בקצבאות הילדים ובקצבאות הזיקנה."
יש טענה ששיטת חוק ההסדרים עומדת על סף פשיטת רגל: אי-אפשר להעביר שורה ארוכה כזו של רפורמות ללא דיון ציבורי מסודר, וזה נהיה קשה ומסובך משנה לשנה.
"אני חושב שיש לעשות רוויזיה לגבי כל מהלך ההתדיינות במסגרת חוק ההסדרים. אני לא אומר שאפשר לוותר עליו לחלוטין, כי יש צורך במנגנון דומה לקידום שינויים מבניים במשק. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל קיימתי התייעצות ואני בהליך ראשוני לראות היכן אפשר לתקן".
אתה רואה בהידברות מוקדמת בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות בשיטת "השולחן העגול" שיטה שיכולה לעבוד על בסיס קבוע?
"בתקופת משבר ראוי לחתור לעיסקת חבילה. הערך העיקרי שלה זה השקט התעשייתי שהיא מבטיחה והתחושה של שילוב ידיים בין כל הכוחות כדי לקדם את המשק ולהיחלץ מהמשבר".
מינויו של שטייניץ לתפקיד שר האוצר עורר בזמנו ביקורת רבה: בעיצומו של המשבר הכלכלי מינה נתניהו לתפקיד הרגיש איש אינטליגנט בעל השכלה רחבה - אך חסר רקע כלכלי.
אמנם מרבית שרי האוצר של מדינת ישראל נעדרו השכלה כלכלית, אבל כמעט כולם הגיעו עם ניסיון רב בתפקידים ביצועיים במשק. לשטייניץ יש ניסיון כמרצה לפילוסופיה, כח"כ בכיר וכחבר ועדת חוץ וביטחון.
אך השר החדש למד מהר: במסגרת צוות מאה הימים הוא ערך סבב פגישות בזק עם רבים מבכירי המשק ועם צמרת הפקידות במשרדים השונים. ההמלצות שהגיש לנתניהו לקראת כניסתו לתפקיד היו מעניינות ומפורטות. גם אם שטייניץ לא הגה את רובן, הוא בוודאי עבר קורס מזורז במינהל ציבורי.
עד הרגע האחרון, שבו היה חייב להחליט, נראה היה שראש הממשלה אינו נוטה למנות את שטייניץ לתפקיד שר האוצר, למרות שהוא נחשב לאחד האנשים המקורבים ביותר אליו.
כשכלו כל הקיצין, ניסה נתניהו למנות את שטייניץ ל"שר במשרד האוצר," אך כאן הוכיח שטייניץ עצמאות וכושר מיקוח, והודיע לנתניהו שאינו מעוניין בתפקיד סמלי. נתניהו מינה אותו בסופו של דבר לתפקיד שר האוצר, אבל חיש קל דחק אותו לשולי הדיונים על התקציב ושטייניץ הוצג בעיתונות כ"שר שקוף".
שטייניץ לא הראשון: לנתניהו יש רקורד מוכח כראש ממשלה שאינו עושה חיים קלים לשרי האוצר שלו. בקדנציה הקודמת שלו כראש ממשלה נאלץ שר האוצר דן מרידור להתפטר לאחר שורת השפלות בלתי נסבלת. שטייניץ, ברור לכל, יצטרך לכבוש את תפקידו ומעמדו, או ללכת בעקבות מרידור.
נוצר בציבור רושם שיש לך הרמוניה מושלמת עם נתניהו, וזה לא תמיד לזכותך.
"מדרך הטבע היו לנו מחלוקות, שאני לא מעוניין לפרט את כולן, אבל כולן נפתרו: אני מייחס חשיבות עצומה לרפורמה בביטחון העירוני במסגרת תוכנית בפריסה ארצית ובהפעלה מקומית".
"ראש הממשלה לא היה בטוח שהרפורמה הזו היתה צריכה להיות כלולה בתוכנית, אבל היא בכל זאת שם. היתה לנו גם מחלוקת לגבי תוואי הפחתת המסים, שהיתה מאבני היסוד של תוכנית ראש הממשלה".
"אני חשבתי שצריך לדחות את ההפחתה וכאן התפשרנו: המסים יופחתו, אבל בתוואי פחות דרמטי מזה שהתכוון אליו נתניהו. ראש הממשלה ביקש שנגיע למלוא ההורדה ב-,2013 אני הצעתי 2018 - והתפשרנו על ."2016
"היתה גם מחלוקת על תקציב הביטחון שנפתרה ברוח טובה. אני חשבתי שיש מקום לקיצוץ עמוק יותר בשנת ,2010 וחשבתי שאפשר לקצץ 4-3 מיליארד שקל. זה אמנם קיצוץ לא קל, אבל למרות שאני ביטחוניסט חשבתי שהוא אפשרי".
"שר הביטחון לא הסכים לקיצוץ ואפילו ביקש תוספות. זו היתה עמדה לגיטימית והוא נפגש עם ראש הממשלה שהשתכנע שלא לקצץ. זו לא תופעה חדשה, ובכל שנה מתקבלת ההחלטה על תקציב הביטחון בדיון משולש בין ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון".
היכן לדעתך אפשר לקצץ בתקציב הביטחון?
"אני לא מעוניין לפרט. חלק הצגנו כבר, ויש חלקים שאינם גלויים שחשבתי שאפשר לצמצם. זה גם לא התפקיד שלי כשר האוצר להורות למשרד הביטחון ולצבא היכן בדיוק לקצץ. התעשיות הביטחוניות שלנו נמצאות במצב מצוין. הן לא נפגעו מהמשבר כלל והן מסוגלות לספוג פריסה של תשלומים על פרויקטים".
אפשר לקצץ בתנאי הפנסיה המוקדמת של משרתים בתפקידים עורפיים בצבא ובמערכת הביטחון, מבלי לפגוע בביטחון.
"באופן כללי, אני לא חושב שהשכר בצבא מוגזם. יש אולי מקום לתיקונים בחלק מהמקומות כלפי מטה ואולי גם כלפי מעלה. היה צריך להיות תיקון בגיל הפרישה, כך שמשרתים לא קרביים - פסיכולוג, ספרן או מנהל החשבונות - ויש רבים כאלה, יפרשו כמו כל האזרחים בגיל 67 או ."66
"את זה היה צריך לעשות מזמן. הקדשנו לכך סעיף בחוק ההסדרים, והיתה לכך התנגדות חזקה מצד משרד הביטחון. הם שאלו אותי מה יעשה קצין שהתכוון לפרוש ופתאום מעלים לו את גיל הפרישה".
"עניתי שיפרוש ויתחיל בקריירה החדשה שתכנן, אבל שאת הפנסיה הוא יקבל רק מגיל .56 הנושא טרם סוכם: הרמטכ"ל אמור להגיש לי הצעה ונדון בה במשותף. במקרה של מחלוקת יכריע ראש המממשלה". צה"ל טוען בצדק שכבר קיימת עלייה הדרגתית בגיל הפרישה."
ביטול ההחלטה להקפיא את השכר במגזר הציבורי לא יעזור לשכנע את הצבא.
"ההנחה שלי היתה שראוי ונכון לעשות הקפאת שכר במגזר הציבורי כולו. במגזר הפרטי יש כל-כך הרבה מפוטרים, ורבים שאינם מפוטרים מרגישים מאוימים וסופגים הפחתות שכר וירידה בתנאים הנלווים".
"חשבתי שגם ניתן לדחות חלק מהצבירה בקרנות ההשתלמות, ויו"ר ההסתדרות עופר עיני כבר הסכים להתפשר בנושא, שהיה מבחינתו כמעט ייהרג ובל יעבור. אבל ההצעה נפלה בגלל שהתברר שיש קשיים טכניים ביישום שלה."
פקידי האוצר, בעיקר אנשי אגף התקציבים, חוו השבוע טראומה רצינית: עקפו אותם וההסכם עם ההסתדרות שם לאל את התוכניות שהגישו. ותיקי האוצר אינם זוכרים שבר כזה.
"באוצר יושבים האנשים הכי מקצועיים והכי מסורים שאפשר למצוא בשירות הציבורי בישראל. הם שומרי הקופה הציבורית ומייצגים את האינטרס של כלל האזרחים. זו ממש יחידה מובחרת, המותקפת לעתים קרובות שלא בצדק".
"הם לא תמיד מצליחים להסביר לציבור את מטרת פעולתם. כולם יודעים שעובדי משרד הרווחה עובדים למען הרווחה, וכולם מבינים מה זה ביטחון המדינה, אבל קשה להסביר מה זה לפעול 'למען הכלכלה.' להחלטות קוראים גזירות ופרשנים מדברים על 'רוע לב'".
קשה לשכנע בטוב לבך כאשר מחליטים על שורת קיצוצים בהכנסותיהם של קשישים, ניצולי שואה ומשפחות עניות. איך היית קורא לזה?
"ראשית: אין שום רוע לב במשרד האוצר כלל, גם לא בהשוואה למשרדים אחרים. נכון שחלק מהביקורת היתה מוצדקת. הוגש מסמך, ולחלק מהדברים לא שמנו לב כי לא סרקנו בו כל פרט ופרט".
מי זה אנחנו? אתה וראש הממשלה?
"האחריות היא קודם כל שלי. לא תמיד הכל יוצא מושלם כבר בהתחלה. בשביל זה יש תהליכים דמוקרטיים שמאפשרים תיקון. אבל גם לא כל ההאשמות היו מוצדקות וחלק מהביקורת גבלה בהטעיה, אולי מחוסר ידיעה. לפעמים מחליטים להוסיף ואחר כך מחליטים להקטין את התוספת. זה לא קיצוץ. זו בסופו של דבר תוספת".
המהלך לא הצטייר כטעות, אלא כמהלך טקטי ושקוף של הכנסת עזים למו"מ.
"גם כשאתה קונה מכונית יש עמדת פתיחה ועמדת סיום למו"מ. בא אליי שר שיודע שהולכים לקצץ בתקציב משרדו, אז הוא מראש מגיע עם רשימת דרישות להגדלת התקציב".
אחר כך הוא לוחש לי שאם אבטל את הקיצוץ המתוכנן הוא יבטל את הדרישות. במקרה של הצעת התקציב לא כל ההחלטות היו עזים שהוכנסו מראש. אם היינו שמים לב לא היינו מכניסים אותן מתלכתחילה".
נא להמתין לטעינת התגובות
