המיזם שרוצה להפוך אתכם למיליונרים
תמורת סכום התחלתי של 18 אלף שקל תזכו לחניכה פרטית מלניר ומאנשי עסקים מובילים - בדרך להגשמת רעיונותיכם. מאחורי המיזם החדש, "גו מיליון", עומדים אשפית היזמות סמדר לנדאו ועו"ד עופר פירט, שישמחו לחלוק איתכם גם את ההכנסות
"קסם לי לעשות את זה לבד, כיזם", מספר מירון, "יש בי יכולת ביצוע, אבל לא ידעתי איך מרימים משהו מאפס. זו נראתה לי משימה קשה ושונה מהדברים שעשיתי". מירון, עמוס בסקפטיות, התחיל לחפש מסגרת שתהפוך שכיר בכיר ליזם מתחיל.
סיפור דומה קרה לבחור אחר. שבוע אחרי לידת בתו הבכורה בפברואר 1998, הוא איבד את מקום עבודתו ("נשארנו עם ילדה קטנה ובלי גרוש על התחת"). הוא חיפש בנרות עבודה. במקרה פגש חבר מהצבא, ויחד הם החלו לעבוד בשיווק עם חברת אינטרנט צעירה.
הם חיפשו השקעה או הלוואה קטנה, אבל "אף אחד לא השתין עלינו. המצב היה רע והדימוי העצמי היה נמוך. הייתי במצוקה אישית גדולה והייתי מוכן לקבל כל עבודה". עברה שנה - והעסק כבר הרוויח מיליוני דולרים.
זהו נועם לניר, שלאחר 7 שנים מהקמת חברת אונליין אמפייר כבר הנפיק אותה ב-2005 לפי שווי של כמיליארד דולר ושלשל לכיסו עשרות מיליוני דולרים. מאז עברו תהפוכות רבות על עסקי ההימורים בעולם ועל אלה של לניר בפרט, אבל הוא עדיין מזדהה עם יזמים בתחילת דרכם.
גם מאחורי סמדר לנדאו כבר עומדים לא מעט מיזמים, ביניהם מועדון לקוחות לחיילים משוחררים שהפך ל"יותר" של האגודה למען החייל, אתר הסחר "פרסי" ואתר ההיכרויות "כפיות". לפני הפאזה היזמית היא היתה בכלל בפאזה בודהיסטית ובילתה 7 שנים של לימוד בדרום-מזרח אסיה.
כשהגיעה להארה וקלטה שהיא מבינה מספיק ביזמות, צץ לה הרעיון שיאפשר לה לעזור ליזמים לעשות כסף - ועל הדרך לעשות כסף בעצמה. היא חברה לעו"ד עופר פירט, ויחד יצרו שניהם את הנוסחה הבאה: חברה שמציעה שירותי לימוד, ליווי ומנטורינג ליזמים, ומציעה להם למעשה הכל - בתמורה לאחוזים נאים מן המיזם ולשכר לימוד.
"זהו סיכום של 20 שנות יזמות ותובנות, כדי להבין מה עובד נכון כיזם ולהכניס את זה לקפסולות", אומרת לנדאו, "בשנה שעברה עשינו פיילוט: לקחנו קבוצת שכירים שרגילים להרוויח 250-350 שקל לשעה - נטורופת, מטפלת באומנויות וקואוצ'ר. רצינו לראות אם תחת הנחיה מרוכזת הם יכולים לעשות פריצת דרך חשיבתית ולהרים מיזמים.
"נפגשנו איתם פעם בשבוע והעמדנו לרשותם רואה חשבון, עורך דין ואיש פטנטים. אחרי כמעט 3 חודשים היו שם לפחות 3 רעיונות שאפשר היה להשקיע בהם כסף. גמרנו את הפיילוט ורצינו להגיד להם תודה רבה - אבל הם לא רצו להיפרד. אז הבנו שקורה כאן משהו מיוחד".
המשהו המיוחד הזה, אומרת לנדאו, היה אוסף של אנשים מעולמות תוכן שונים, שרוצים לעשות שינוי. "אפשר לראות בזה קבוצת תמיכה למטרה מסוימת, מהסוג שמוכר בספורט, בהפסקת עישון ובדיאטה. זה היה העניין: לקחת קבוצות קטנות, לצרף להן מנטור עסקי מנוסה ולתת להן כלים לפתח מיזמים".
עם המנטורים נמנים מאיר ארבל, ממקימי מרקורי; יורם אביגד, מנכ"ל בייגל-בייגל; דוד ארצי, מנהל מכון הייצוא; יאיר שיינפלד, המנכ"ל והבעלים של להט; ד"ר אילן כהן מקבוצת ריינולד-כהן; איתי רשף, מנהל קרן ההשקעות עזריטק; עומר שושני, יזם ולשעבר מנכ"ל כרמית; אריה סקופ, לשעבר מנכ"ל מיקרוסופט ישראל; זאב רבינוביץ, שהקים את רבינטקס; ונועם יעקבי, מנכ"ל יקבי רקנאטי.
גם לניר עוזר למקימי Go Million ולמשתתפים בתוכנית מתוך תחושת שליחות אישית ולאומית. הוא יושב בצוות ההיגוי, שמחליט אילו יוזמות ימשיכו קדימה ועוזר לגייס להן משקיעים.
"אנשים מאבדים היום את
"ב-30 השנים האחרונות הגיעו העליות מתוך תקופות של משבר, ששינו את הכלכלה. יזמי הסטארט-אפ הגדולים נוהגים לספר איך עבדו בלי סוף בגראז' ואכלו רק פיצה, סבלו וכאבו - ומתוך זה באו העשייה והיוזמה. כך אני ורבים מחבריי התחלנו את הדרך, ואתה לא יודע כמה חבר'ה צעירים פספסו את ההצלחה, כי בשלב מוקדם לא היתה להם יד מכוונת".
לניר מכיר אנשים רבים במצבו של מירון, שכירים שמתלבטים או שהיו רוצים להיות עצמאים - אבל אין להם אומץ. "בכל שבת אני פוגש 1-5 אנשים שאומרים: 'שמע, יש לי רעיון מדהים, קח אותו ועשה בו מה שאתה רוצה'. למה? כי הם שכירים, בכירים בתפקידי מפתח, שהתאמצו מאוד להגיע אליהם; יש להם ילדים ומשכנתה, והם צריכים את הפרנסה. אין להם אומץ לשים הכל בצד ולהתחיל מהתחלה.
"כשסמדר באה אליי עם הרעיון הבסיסי, אלה האנשים שראיתי; אנשים שאפשר להגיד להם: קח אחר צהריים אחד בשבוע ותקדיש אותו לעצמך. הם באים ללמוד כדי לקבל ביטחון ואת הבעיטה הזו. אנחנו יודעים להגדיל את הסיכויים שלהם, וגם אם הם לא יצליחו אצלנו - יש סיכוי שיקבלו את האומץ לעשות זאת אחר כך.
"אנחנו הופכים לבית ליזמות, כי האנשים האלה חוזרים אלינו עם הרעיונות שלהם; ואם הם מוצאים חן בעינינו, אנחנו כבר מוצאים את הדרך ליצור איתם שותפות כזו או אחרת".
לפני העבודה עם המנטורים לומדים המשתתפים בתוכנית במשך 3 חודשים 300 שעות לימוד, העוסקות ביזמות, בשיווק, במינהל עסקים, בחשיבה יצירתית ועוד.
המנהל האקדמי הוא פרופ' מייק אפשטיין, מנהל ויזם ותיק ולשעבר מנהל תוכנית הכשרת היזמים ISEMI. השיעורים כוללים גם תהליכי למידה עצמית על עוצמות ונקודות חזקות, במטרה לאפשר לכל יזם להכיר את עצמו טוב יותר. שכר הלימוד: 18 אלף שקל.
בסוף תקופת הלימוד מתחלקים המשתתפים לקבוצות של 3-4, שמקבלות מנטור עסקי - אדם בעל ניסיון רב בתחום היזמי או בניהול בכיר.הקבוצות לומדות בעזרתו איך בודקים רעיון, איך בודקים שוק ואיך בונים מבנה עסקי שיוכל לייצר כסף. כאן מגיע שלב הרעיונות: הקבוצה צריכה ליזום שלל רעיונות, שעוברים סינון עד שמזדכך רעיון אחד.
"ניגשתי לפגישה הראשונה בסקפטיות רבה", מודה מירון, "הייתי בטוח שזו שרלטנות. מה ילמדו אותי אחרי תואר שני במינהל עסקים? בסוף עשיתי את החשבון של הסיכון בזריקת הכסף: נניח שהשקעתי 9 חודשים ולא הצלחתי להקים מיזם; נניח שגיליתי שזה לא בשבילי ושעליי להיות שכיר".
"18 אלף שקל זה שכר לימוד סביר, כדי שלא אעשה בעתיד טעויות שיעלו יותר; ואם זה הצליח, ברור שהמחיר זניח. אני לא מתיימר להגיד שזה הפתרון הכי טוב, אבל לי זה התאים, כי חששתי לנסות לגמרי לבד והייתי צריך מישהו שיוביל אותי".
השיעורים לא חידשו לו הרבה: "את רוב הדברים הכרתי מלימודי מינהל העסקים, אבל היה מדובר יותר ביישור קו ובחיבור לשטח. למדתי, למשל, על רישום פטנטים וקיבלתי טיפים מצוינים לגיוס הון ממשקיעים. המרצים יוצאים מן הכלל, אנשים רציניים מאוד, שאת חלקם אני מכיר ממסגרות אחרות. אני יכול להעיד שאלה אנשים מהרמה הראשונה בתעשייה".
בניגוד אליו, חבריו לקבוצה לא באו מרקע עסקי מפותח - אבל מירון לא רואה בכך רק חסרונות. "גיליתי שאנשים אחרים יכולים להשלים אותי. בתהליכי הסימולציה שעשינו אני הובלתי עסקית, אבל בחור בן 25 שעובד כברמן ויש לו רוח יזמית יכול ללמד אותי דברים שאני לא יודע, כי אני בן 40 ולא מחובר לבני 25. יש גם הבדלים גיאוגרפיים: אדם שמגיע מבאר שבע יכול לספר לך על הדברים שעושים שם ואתה לא מכיר, כי אתה גר בתל אביב".
הרעיון של חברי הקבוצה מנוסח לכדי תוכנית עסקית ומצגת, המוצגת בפני קבוצה גדולה של אנשי עסקים בכירים שמשתפים פעולה עם Go Million. אלה מחפשים את החורים ומעלים ספקות, עסקיים ואחרים.
בסופו של דבר, הרעיונות שייצאו לדרך הם אלה שיצליחו לגבש תוכנית עסקית סבירה - עם פוטנציאל לשווי של מיליון דולר לפחות. המחזור הראשון יצא לדרך לפני כחצי שנה, ומאז יצאו עוד 3 מחזורים עם עשרות משתתפים בסך הכל, ו-3-4 מיזמים כבר נמצאים בשלב גיוס הכסף.
"ההנחה היא שלמי שמצטרף יש יכולות מסוימות", אומר עו"ד פירט, "בדרך כלל זה לא יהיה מוכר בפיצוצייה או סנדלר. עד היום החתך של הקהל שבא אלינו היה של אנשים מעולים ובעלי יכולות.
"האם אני יכול לעשות מכל אדם יזם? כנראה שלא - אבל אני יכול לשפר את היכולות היזמיות שלו ולתת לו סיכוי הרבה יותר גדול להצליח. אני לא חושב שללא הידע הזה אדם יכול להציג רעיון בפני נועם לניר ולשמוע מה הוא חושב עליו; אני לא חושב שהוא יכול ללכת למומחה הפטנטים ריינולד כהן ולבדוק אם אפשר להוציא פטנט על הרעיון שלו".
אנשי Go Million נהנים לנופף בקשריהם הענפים במגזר העסקי, לאורך ולרוחב. המרצים הם גם מנטורים, המנטורים הם גם משקיעים, המשקיעים הם בעצם מנהלים של חברות גדולות במשק, כולם מחוברים לכולם - ולדברי פירט ולנדאו, אין בקהילה העסקית אדם שהם לא יכולים להגיע אליו.
לנדאו: "הרכבנו קבוצה שכללה קונדיטורית במצפה הימים, מנהל בכיר בבנק, איש גלי צה"ל ומהנדס כימיה מהכור. הם פיתחו רעיון בתחום הגגונים לרכב, רק בתור תרגיל. שמע את הרעיון אחד המשקיעים - ולקח אותם לריינולד כהן, שרשם טיוטה לפטנט. הם הקימו חברה עם מאיר ארבל. מנטור אחר, שהוא מהנדס בתחום הספציפי שהם זקוקים לו, נתן להם את הפתרון הטכנולוגי".
רעיונות אחרים שעלו עד כה בקבוצות הם הקמת מסעדת-קונספט לילדים בסגנון הג'ונגל; מכשיר שעוזר להרדים תינוקות במיטתם; מכשיר שמונע השארת ילדים ברכב; ומכשיר בטיחות לרכב שמזהה הולכי רגל.
כאמור, המודל העסקי כאן מערבב את כולם. מכל מיזם מקבל כל אחד מהתלמידים 10% מהמניות, המנטור מקבל 5% מהן, 15% נותרים בצד לשימושים שונים, ו-Go Million נוגסת ב-40%.
"אנחנו נותנים על חשבוננו את כל ספקי השירותים: מומחים, רשם פטנטים, רואה חשבון, עורך דין ועוד", מסביר פירט, "אם תנסה לקבל ממשרד רואי חשבון מוביל תוכנית עסקית שאפשר לגייס איתה כסף, תשלם 15-20 אלף דולר. התשלום היחיד מצד המשתתפים הוא אותם 18 אלף שקל". לדבריו, הקבוצה השקיעה יותר מ-2.5 מיליון שקל בפיתוח כלי הלימוד.
"שכר הלימוד בקושי מכסה את העלויות, ולכן המודל של Go Million מבוסס בעיקר על הרצון העז שלנו להקים את המיזמים ולהיות שותפים בהם". את מירון זה דווקא מרגיע: "אני סקפטי מטבעי וחששתי משרלטנות. בדקתי את המודל, ואם הם מתבססים רק על שכר הלימוד, הם לא יגיעו רחוק - אז כנראה הם באמת רוצים שהמיזמים יצליחו".
נא להמתין לטעינת התגובות
