הכסף החדש של הבנקים
מתיו ברונפמן יגיע בשבוע הבא לישראל בניסיון להזרים הון לבנק דיסקונט. הגיוס יתווסף ל-3.3 מיליארד שקל שהבנקים כבר גייסו מתחילת השנה. 'מבחני לחץ' שערך בנק ישראל קבעו: אין סכנה לקריסת בנק בישראל
מתיו ברונפמן סיוון פר'ג
לשם כך יגיע ברונפמן לישראל בימים הקרובים, כאשר האפשרות הנבחנת היא הזרמת הון באמצעות הנפקת זכויות, כך שהבנק ינפיק לשוק מניות חדשות - אולם יציע אותן תחילה לבעלי המניות הקיימים, כדי למנוע אפשרות של דילול אחזקות.
מהלך כזה, אם ייצא אל הפועל, הוא המשך ישיר למדיניות בנק ישראל בנושא. הבנק המרכזי סבור שבעלי השליטה מחויבים להביע את אמונם בבנקים, בין השאר באמצעות הגדלת יציבותם ההונית.
מבדיקת עסקים מתברר כי דיסקונט שיפר משמעותית את יחסיו הפיננסיים ההוניים מתחילת 2009. הבנק גייס בתקופה זו 875 מיליון שקל באמצעות הנפקת איגרות חוב לציבור, לגופים מוסדיים ובהנפקות פרטיות.
775 מיליון שקל מגיוס זה יופיעו במאזן הבנק ברבעון הראשון של 2009, שיפורסם בסוף החודש.
בעקבות הגיוסים, יחס הלימות ההון של הבנק יגדל ב-0.8% ויעלה מ-10.3% ל-11.1%.
עד סוף השנה ישלים דיסקונט את צרכיו ההוניים הנוספים ויגיע ליעד הלימות של 12%, כפי שנקבע על-ידי הפיקוח על הבנקים.
המהלך של דיסקונט הצטרף לשורה של גיוסים במערכת הפיננסית, לאחר ש-5 הבנקים הגדולים בישראל גייסו מהציבור וממשקיעים מוסדיים מתחילת 2009 סכום כולל של 3.255 מיליארד שקל.
בנק הפועלים גייס בישראל ובחו"ל 935 מיליון שקל. לאומי גייס מקרן הפנסיה מבטחים 300 מיליון שקל בהנפקה פרטית. מזרחי-טפחות גייס 790 מיליון שקל והבנק הבינלאומי גייס 355 מיליון שקל.
בנק אגוד היה היחיד שהחליט לגייס 150 מיליון שקל מבעלי השליטה באמצעות הנפקת זכויות, כפי שכעת שוקלים בבנק דיסקונט.
גיוסי ההון נועדו לחזק את יציבותם הפיננסית של הבנקים ולשפר את יחסי הנזילות כנדרש על-פי הוראות הפיקוח על הבנקים. בחודשים ינואר ופברואר עלויות הגיוס היו גבוהות יחסית ונעו בין 4.5% ( בנק לאומי)ל-5.7% ( הבינלאומי).
אלא שבהמשך הדרך התייקרו עלויות אלה עוד יותר. כך למשל, גייס דיסקונט 350 מיליון שקל מקבוצת מגדל בשיעור תשואה של 7% לשנה . בגיוס ההון האחרון ירדה עלות ההנפקה לבנק בכמחצית האחוז.
לא יקרוס פה בנק
הגדלת יציבות הבנקים שיפרה את נזילותם, והפכה את האפשרות לקריסת בנק בישראל לתיאורטית בלבד. לעסקים נודע כי בסוף 2008, בשיא המשבר במערכת הפיננסית, בנק ישראל ערך הליך של מעין 'מבחני לחץ' לשני הבנקים הגדולים - לאומי ובנק הפועלים. במבחנים אלה נבדקה האפשרות ליכולת ההישרדות של אחד מהם בתסריטי משבר שונים.
בין השאר נבדקה יכולת הבנקים בתרחיש של הפסדי עתק בגין ההשקעות בניירות הערך ובבנקים הזרים, הפרשות ענק לחובות מסופקים וחשש ממשיכת כספים מבוהלת של בעלי הפיקדונות.
בעקבות תסריטים אלה גם נידונו צעדי המגירה המיידיים שיש לנקוט כדי למנוע את התממשותו של תסריט כזה. בסופו של דבר התברר כי על סמך ההנחות הקיימות, ששללו את אפשרות קריסתה הטוטלית של המערכת הבנקאית האמריקאית, אין סיכוי
מיידי לקריסת בנק בארץ.
מסקנה זו הובילה את הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, ואת שר האוצר באותה תקופה, רוני בר-און, לצאת בהצהרות הרגעה ולהודיע על התייצבותם לימין בעלי הפיקדונות למקרה שאחד הבנקים ייקלע לצרה.
גם בימים אלה נמשך המעקב השוטף אחרי המערכת הבנקאית בכלל ואחר בנק הפועלים בפרט. בפיקוח על הבנקים בוחנים בצורה שוטפת את השלכות המשבר הרגולטורי בבנק הפועלים על התנהגות לקוחותיו, ובשלב זה הם אינם מוטרדים מן העניין.
דובר מטעם מתיו ברונפמן אישר בתגובה את בואו לישראל. לדבריו, הקבוצה רואה בבנק דיסקונט השקעה אסטרטגית ולא מן הנמנע כי סוגיית הגדלת ההון בבנק תעמוד על הפרק כדי לשמר את חוסנו של הבנק, המהווה מבחינתם השקעה אסטרטגית. בבנק דיסקונט סירבו להתייחס לידיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
