הסוציאליסטים בארה"ב לא מתרשמים מהמהלכים הכלכליים של אובמה
על אף המיתוג המחודש של ברק אובמה כצ'ה גווארה האמריקאי, והיערכותם של כל כך הרבה אמריקאים לקראת מהפכה חברתית, חברי התנועה הסוציאליסטית מתקשים להתלהב מהבשורה. "אנשים מדברים על סוציאליזם, אבל מה שאובמה עשה עד עכשיו זה בעיקר לתת סיוע של מאות מיליארדים לבנקים ולחברות הגדולות"
אך זה לא באמת היה חידוש. ניוזוויק הצטרף לקולות הולכים וגוברים, מרביתם במחנה השמרני, המצביעים על "נטיותיו האדומות" של הנשיא.
זמן קצר לפני פרסום הכותרת הצעקנית של השבועון המכובד היה זה שון הניטי מרשת פוקס ניוז, אחד הפרשנים והשדרים הפופולריים בארצות הברית, שהגדיר את מדיניותו הכלכלית של אובמה כ"סוציאליזם האירופי מודל 2009".
חבריו לתנועה השמרנית הרחיקו לכת אף יותר וכינו את אובמה, בין היתר, "קומוניסט", "קולקטיביסט" ו"ממשיך דרכם של לנין וסטאלין".
אך בשעה שכל כך הרבה אמריקאים נערכים לקראת מהפכה חברתית, מי שבשורת הסוציאליזם עדיין לא הגיעה אליהם הם דווקא חברי התנועה הסוציאליסטית בארצות הברית - שמתקשים להתרשם ממהלכיו האחרונים של הנשיא.
"רוצים שוויון זכויות, רוצים ביטוח בריאות", צעקו 200 מפגינים בצעדת מחאה שארגן איגוד עובדים ניו-יורקי ביום שבת האחרון. את נקודת המפגש קבעו המארגנים בכניסה לסנטרל פארק המפורסם, במטרה לזכות בקצת נקודות של יחסי ציבור בקרב אלפי התיירים הצפויים להגיע לאזור.
"תוכנית חילוץ כלכלית גם לעובד הפשוט", כתוב באחד השלטים; "אובמה, אל תשכח את הפועלים", כתוב בשלט אחר. אנשים רבים חולפים על פני המפגינים, מביטים בשלטים בחטף ומהנהנים קלות בראשם, בטרם הם ממשיכים במהירות לפארק.
להקת נגנים מקולג' מקומי, המורכבת מבחורות בלבוש מינימלי, מושכת את עיקר תשומת הלב. המפגינים - אנשי צווארון כחול, רבים מהם בני מיעוטים - יוצאים מנקודת האיסוף בצעדה לעבר השדרה הראשונה וחולפים בדרכם על פני חנויות היוקרה המפורסמות של שדרות מדיסון.
"של מי הרחובות? הרחובות שלנו", הם צועקים, ואילו שוטרי הליווי דורשים מהם לפנות את הכביש ולעלות על המדרכה. "רציתם אובמה, זה מה שקיבלתם", מתריס בהם עובר אורח מקומי. "שום שינוי לא תקבלו, הכל יהיה אותו דבר - רק גרוע יותר", הוא ממשיך.
"אנשים מדברים על סוציאליזם, אבל מה שאובמה עשה עד עכשיו זה בעיקר לתת סיוע של מאות מיליארדים לבנקים ולחברות הגדולות", טוענת בכעס פטרישה שיי, אחת ממארגנות
"איך 200 מיליארד דולר שהועברו עד כה ל-AIG אמורים לשפר את מצבם של 47 מיליון האנשים שאין להם אפשרות לרכוש ביטוח בריאות?", היא ממשיכה בזעם הולך וגובר, "מדוע מעניקים מאות מיליארדים למוסדות הפינסיים של וול סטריט, בשעה שמיליוני פועלים בארה"ב מרוויחים 7 דולרים לשעה?".
גם מזכיר התנועה הסוציאליסטית בניו-יורק, זליג שטרן, טוען כי "מה שאובמה עושה לא עולה בשום אופן בקנה אחד עם עקרונות המפלגה הסוציאליסטית: במקום להעניק ביטוח בריאות חינם לכולם, הוא מציע לחייב אנשים לרכוש את זה במחיר נמוך", הוא מסביר, "זה בטח לא סוציאליזם, וזה בטח לא יעזור למיליוני האנשים שאין ביכולתם לממן טיפול רפואי".
בין שלל הסיסמאות הקוראות להעלאת שכר המינימום ולשיפור מעמד הפועלים, לא נפקד מההפגנה גם מקומו של הסכסוך הישראלי-פלשתיני. "מעיראק ועד פלשתין, הכיבוש הוא פשע", קוראים המשתתפים פעם אחר פעם.
זר, לו היה נתקל לראשונה בחייו בחברי התנועה הסוציאליסטית, היה מתקשה להבין את הקשר שבין הסכסוך במזרח התיכון לבין תנאי העסקתם של מיליוני פועלים בארה"ב. אך עבור חברי התנועה, האחד כרוך בשני: אימפריאליזם מדיני לצד קפיטליזם חברתי; דיכוי עמים שלוב זרוע עם ניצול פועלים.
המפלגה הסוציאליסטית של ארה"ב היא כיום תנועת השמאל הפוליטית הגדולה באמריקה, והיא נחשבת ליורשת הטבעית של "המפלגה הסוציאליסטית של אמריקה" - שהיתה התאגדותם הפוליטית הממשית הראשונה של הפועלים בארה"ב.
המפלגה, שהוקמה ב-1901 ברוח האווירה הפרוגרסיבית שאפיינה את האומה באותן שנים, הפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף הפוליטי המקומי. בחלוף השנים היא משכה גם חקלאים, שחורים ולא מעט קבוצות מהגרים, ואת הצלחתה הגדולה ביותר חוותה בבחירות לנשיאות ב-1912.
מועמדה לנשיאות באותה תקופה, יוג'ין דבס, זכה באותן בחירות לתמיכתם של כמעט מיליון מצביעים, שהיוו אז 6% מסך-כל הקולות - הישג שהמפלגה לא הצליחה לשחזר מאז.
כעבור שנים אחדות נכנס דבס לכלא בשל התנגדותו הנחרצת למעורבותה של ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. לאחר שחרורו הוא כתב מאמר מתוקשר, שביטא היטב את שאיפותיה של התנועה: "הסוגיה היא סוציאליזם מול קפיטליזם. אני בעד סוציאליזם, כי אני בעד האנושות. סבלנו מספיק תחת שלטון הזהב המקולל. הכסף איננו בסיס ראוי לתרבות. הגיע הזמן לחדש את החברה - אנו על סיפו של שינוי עולמי".
השינוי המיוחל לא הגיע, אך המפלגה הוסיפה להתקיים 60 שנה נוספות. ב-1973 היא סיימה את דרכה הפוליטית, כשמאבקי כוח על דמותה האידיאולוגית - ובעיקר בנוגע לתמיכתה בברית המועצות הקומוניסטית - הובילו לפירוקה ולהקמת 3 תנועות סוציאליסטיות נפרדות.
"לא משנה איך אתה רוצה לכנות את אובמה, הוא בטח אינו סוציאליסט", מסביר לעסקים שישי ג'רי לוי, שמתקשה להסתיר את הסתייגותו מהניכוס הפתאומי של אובמה למפלגה שהוא עומד בראשה.
"אם אתה שואל אותי, הייתי מגדיר אותו מרכז-ימין, לא יותר; אדם שמשתמש בתוכנית הסיוע הכלכלית על מנת להציל את הקפיטליזם", הוא ממשיך, בעודו ממהר להגן על שם המפלגה שבראשה הוא עומד בשנים האחרונות. "למעשה, הייתי אומר שהוא רחוק מהסוציאליזם עד כמה שאפשר", הוא אומר.
לוי, פרופסור לסוציולוגיה במרלבורו קולג' שבוורמונט, מדבר לאט - אך הוא בוטה ותקיף. את זהותו הפוליטית קשה להחמיץ; לא רק בשל דעותיו הקיצוניות, שמסגירות מיד את זהותו הסוציאליסטית, אלא גם בשל חזותו החיצונית, שערו הארוך ובעיקר זקן הפרא - שמזכירים מייד את קרל מרקס. לאחרונה אף יצא הפרופסור בהצגת יחיד בשם "מרקס בסוהו".
לוי, כפי שהוא מדגיש לאורך השיחה כולה, לא ממש מתרשם ממדיניותו הכלכלית של אובמה, ובטח שאינו מתרשם מהבחירה של רבים לתייג אותו כסוציאליסט.
גם את התבטאויותיו של הנשיא בדבר "הפצת העושר" הוא פוטר בהינף יד. "אתה יכול לתת לעניים כמה דולרים כדי שלא ירעבו ללחם", הוא מסביר, "אבל בכך אתה לא עושה דבר על מנת למגר את העוני".
לדבריו, הגורם היחיד לתווית הסוציאליסטית שהודבקה לאחרונה לאובמה איננו מדיניותו הכלכלית - כי אם הקמפיין המתוכנן של תנועות הימין, שמנסות לקעקע את דמותו.
"צריך להבין שהימין הוא בסך-הכל חבורה של פאשיסטים שמנסים למנוע כל חריגה מהמדיניות שהנהיג ג'ורג' בוש", הוא מסביר, "הם רוצים שהדברים ימשיכו להתנהל כפי שהם: שנמשיך לבזבז מיליארדים על מלחמה מעבר לים, ולא נפסיק להעניק סיוע של מאות מיליארדי דולרים לחברות המסחריות של וול סטריט. מבחינתם, כל מי שמנסה לעשות משהו כדי לשנות את זה, מוגדר מיד 'סוציאליסט'".
ללוי, כפי שהוא מדגיש פעם אחר פעם במהלך הראיון, אין כל ציפיות מיוחדות מאובמה. "הוא אמנם בחור נחמד, אבל הוא הדגיש לכל אורך הדרך את רצונו להיות במרכז. לכך הוא שואף ולכך הוא מכוון", הוא אומר, "אמנם יש לו יחסי ציבור טובים יותר משל קודמיו וטון הדיבור שלו נעים יותר - אבל הוא עדיין אותו אימפריאליסט".
מבחינת לוי וחבריו, לא כל התערבות במשק מצדיקה את התווית הסוציאליסטית, ולא כל העלאת מסים היא מהפכה חברתית. להפך: בשמאל האמריקאי - השמאל האמיתי, לטענתם - טוענים כי לא זאת בלבד שאובמה אינו מסייע לחזק את מעמדם - אלא מסב להם נזק בכך שהוא מכתים את המוניטין שלהם.
תוכנית החילוץ הכלכלית שלו, מבחינתם, היא לא יותר מעוד קרש הצלה לבנקים. "במקום לעזור למי שעשק את החברה, הוא יכול היה להעניק את הכסף לשכבות החלשות - אבל הוא בחר לעזור לבנקאים", מסכם לוי, "אם תשאל אותי, אני לא מבין למה מנתח ראש צריך לקבל 50 אלף דולר לניתוח, בעוד שמפנה זבל מקבל 2,000 דולר בחודש. ממש לא".
נא להמתין לטעינת התגובות
