הממונה על ההגבלים: הבנקים תיאמו עמלות
הממונה על ההגבלים העסקיים קובעת: התקיימו הסדרים כובלים בין חמשת הבנקים הגדולים בהעברות מידע הנוגע לעמלות. בין היתר כותבת קן כי "ממצאי החקירה מלמדים כי לכשלי התחרות הקיימים ממילא במערכת הבנקאות, חברו פרקטיקות שאימצו לעצמם הבנקים באופן וולנטרי, שכל פועלן היה להעצים את כשלי התחרות, להקשות על מעבר לקוחות ולשלול מהציבור כלים לתחרות בין הבנקים. כל זאת, לאורך תקופה של שנים רבות"
על פי קביעת הממונה, מראשית שנות ה-90 ועד תחילת חקירת הרשות בעניין, נהגו מומחים בתחום העמלות בחמשת הבנקים להעביר ביניהם מידע לגבי עמלות שנגבות בהווה, וכן התנהלות עתידית בעניין העמלות.
מידע זה, שכלל נתונים שאינם פומביים, הובא בחשבון בעת שהבנקים קבעו את מדיניותם בתחום העמלות, ואיפשר יישור קו בנושא העמלות תוך פגיעה בהליך התחרותי בין הבנקים.
הממונה קובעת כי נוכח ממצאי החקירה ולאור כשלי התחרות הנמשכים במערכת הבנקאות בישראל, המאופיינת בריכוזיות גבוהה, חסמי כניסה למתחרים וחסמי מעבר לצרכנים, העברות המידע בין הבנקים הן הסדר כובל אסור לפי חוק ההגבלים העסקיים.
מדובר בקביעה אזרחית המהווה ראיה, לכאורה, לנקבע בה בכל הליך משפטי. משמעות הדבר היא שהציבור יוכל להשתמש בקביעה במסגרת תביעות נזק, כאשר לרשותם כלי ראייתי להוכחת עצם קיומו של ההסדר הכובל בין הבנקים. הבנקים רשאים לערער על קביעה זו, או על חלקה, לפני בית הדין להגבלים עסקיים, תוך 30 ימים.
רונית קן: "הממצאים לגבי התנהלות חמשת הבנקים הגדולים מדברים בעד עצמם. הקביעה משרתת את הציבור והכלכלה בכך שהיא מסירה לראשונה את המסך מעל העברות המידע בין הבנקים בתחום העמלות, ומאפשרת באופן תקדימי לכלל הלקוחות ומשקי הבית שנפגעו כתוצאה מההסדר הכובל להשתמש בקביעה במסגרת תובענות בבית המשפט".
יצויין, כי מהחקירה שקיימה רשות ההגבלים העסקיים בעניין זה (שהיא המקיפה בתולדות הרשות), עולה כי שני גורמים מרכזיים הדריכו את הבנקים בקביעת גובה העמלות שמשלם הציבור: מדיניות של "יישור קו" לעמלות שגובים שאר הבנקים; והמיקום היחסי של כל אחד מהם במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.
החקירה חשפה קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, במסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע הנוגע לעמלות. המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות של הבנקים, אשר היו אמונים על המחרת וגביית העמלות.
התעריפונים הפומביים תוארו על-ידי אנשי העמלות שנחקרו ככתובים ב-"סינית" ואת התעריפון כולו כ-"רק מי שכותב אותו מבין" וכדומה. את הפערים בין המידע שבתעריפונים, לבין העמלות שנגבו בפועל בחיי המעשה, השלימו הבנקים בהעברות מידע שנעשו בינם לבין עצמם. המידע שהועבר סייע לבנקים במדיניות "יישור הקו", וביישום אסטרטגיית המיקום היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל.
העברות המידע פגעו בהליך התחרותי בין הבנקים. באמצעות המידע שהועבר, יכלו הבנקים לשרטט בינם לבין עצמם את הקו שינחה את מדיניות העמלות של כל אחד מהם. בנוסף, קיים חשש ממשי שהעברת המידע השפיעה על היקף המידע שגולה ללקוחות בתעריפונים ובכך האמירו עוד חסמי המעבר בין הבנקים.
הבנקים יצרו
לסיכום, קובעת הממונה, כי ממצאי החקירה מלמדים כי לכשלי התחרות הקיימים ממילא במערכת הבנקאות, חברו פרקטיקות שאימצו לעצמם הבנקים באופן וולנטרי, שכל פועלן היה להעצים את כשלי התחרות, להקשות על מעבר לקוחות ולשלול מהציבור כלים לתחרות בין הבנקים. כל זאת, לאורך תקופה ממושכת המשתרעת על פני שנים רבות.
הממונה כותבת כי "המידע הועבר בשוק ממועט מתחרים, אשר מתאפיין בחסמי כניסה גבוהים במיוחד, ובכשלי תחרות נמשכים. צירופם של כל אלה, מבהיר את מידת הסכנה התחרותית שגלומה בהעברות המידע שהתקיימו בין הבנקים".
בנסיבות אלו, קובעת הממונה כי העברות המידע בין הבנקים, על אף שלא נעשו בדרך של תיאום מפורש, מהוות הסדר הכובל: "מן המקובץ עולה כי העברות המידע המתוארות בקביעתי זו מהוות הסדרים כובלים, כמשמעותם בחוק ההגבלים העסקיים. על הסדרים אלה לא נתבקש מראש כל אישור וממילא גם לא ניתן. בכך, הופרו הוראות חוק ההגבלים העסקיים".
הממונה פרסמה אף דוגמה לשיטת הפעולה של הבנקים כפי שנחשפה בחקירת רשות ההגבלים העסקיים. דוגמה מחומר החקירה להעברת מידע מבנק לאומי לבנק דיסקונט בעניין עמלת הקצאת אשראי.
ביום 11.3.03 פורסמה ידיעה במדור הכלכלה של עיתון ידיעות אחרונות, לפיה בנק לאומי מעדכן שתי רמות שונות של תעריפים בגין הקצאת אשראי: "לידיעות אחרונות נודע, כי בנק לאומי מייקר שתי עמלות קיימות: עמלת הקצאת אשראי בעו"ש וחשבון עסקי פרטי מורחב, שמתייקרת ב-67%- מ-6 שקלים לרבעון ל -10 שקלים לרבעון, ועמלת הקצאת אשראי בחח"ד פרטי, שמתייקרת ב-50% - מ-8 שקלים ברבעון ל-12 שקלים ברבעון".
מיד לאחר הפרסום הנ"ל ומאחר ובבנק דיסקונט כל הלקוחות הפרטיים משלמים את אותה עמלת הקצאת אשראי, פנתה עובדת מחלקת עמלות של בנק דיסקונט, למחלקה המקבילה בבנק לאומי, ושאלה לפשר הפיצול שבנק לאומי עורך בעמלת הקצאת אשראי, וכיצד הוא גובה אותה בפועל מלקוחותיו. כך השיבה העובדת בחקירתה לשאלות חוקרי רשות ההגבלים העסקיים:
ש: אני מציגה לך את המסמך ג220 1.12.04 האם זהו כתב ידך?
ת: כן
ש: מהו מסמך זה?
ת: הנה פה זו דוגמא שביקשנו לקבל הבהרה בדמי ניהול יש להם 2 סכומים. הם העלו מ-8 ל-12, ומ-6 ל-10. ניסינו להבין כי בסך הכל באחוזים זה המון. ראינו את זה בעיתונות נדמה לי. לנו כל הלקוחות הפרטיים משלמים אותו דבר.
בשיחת הטלפון בין העובדת מבנק דיסקונט למקבילתה בבנק לאומי התברר כי הייקור בבנק לאומי מ-8 שקלים ל-12 שקלים מיועד לחשבונות ללא משכורת והכנסה, שכן הם יותר מסוכנים; העלייה מ-6 שקלים ל- 10 שקלים מיועדת לכלל חשבונות עו"ש פרטי הכוללים משכורת, וכן לחשבונות עסקי פרטי מורחב לא כולל חברות.
למחרת פרסום הידיעה בעניין בנק לאומי, התכנסה ועדת העמלות בבנק דיסקונט וקיבלה את ההחלטה הבאה, כפי שעולה מתוך מסמך שנתפש על ידי חוקרי רשות ההגבלים העסקיים שבין היתר נכבר בו כי "עמלת הקצאת אשראי בחשבון פרטי בהתאם להעלאה שביצע לאומי ל-10 שקלים לרבעון (במקום 6 שקלים) הוחלט לעדכן גם אצלנו".
פחות משבועיים מיום פרסום הכתבה, שלח מנהל אגף לוגיסטיקה והמחרה מבנק דיסקונט מכתב לסמנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית בדיסקונט, וביקש את אישור המנכ"ל לעדכון עמלת הקצאת אשראי ללקוח פרטי. על כך מצביע מסמך אחר שנתפש בחקירה.
בין היתר נכתב במסמך, "הנדון: עדכון עמלת הקצאת אשראי ללקוח הפרטי. בהמשך לדיון שערכנו, אודה לך על קבלת אישור המנכ"ל לעדכון עמלת הקצאת אשראי ללקוח בסך של 10 שקלים לרבעון (במקום 6 שקלים לרבעון)- עדכון בשיעור של 66.66%.תחולה: 1/4/03. הערה: בל"ל עדכן העמלה באופן כדלקמן:הקצאת אשראי בחשבון פרטי מורחב ל-10 שקלים. הקצאת אשראי בחח"ד פרטי (ללא משכורת) ל-12 שקלים".
העברת המידע בין בנק לאומי לבנק דיסקונט הביאה ל"יישור קו" בין הבנקים וייקור מקביל של העמלה בבנק דיסקונט, בשיעור ניכר של 66%, ובאותו מועד בו בנק לאומי עדכן בפועל את העמלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
