כספי הפנסיה שלכם עדיין לא בטוחים
פרשת כספי החוסכים בקרנות, שגרמה לרעש תקשורתי גדול רק לפני כמה חודשים, נסתיימה לה בקול ענות חלושה, ללא שינויים מהותיים. כך שכל מי שנשמו לרווחה - הפנסיה שלכם עדיין לא בטוחה
פעם כספי הפנסיה היו של המדינה או של ההסתדרות. בשנת '57 הכספים חולקו: חלק להסתדרות, שמינפה את הנכסים בהשקעות ברחבי המדינה. חלק הושקע באגרות חוב ממשלתיות. המחשבה הייתה פשוטה: יש פה כסף, הון, שאפשר להשתמש בו כדי להגדיל את הקופה הממשלתית.
לאורך השנים הופרטו קרנות הפנסיה, בתהליך שהגיע לשיאו בשנת .2005 אושרה רפורמת בכר, שבה מכרו הבנקים את כל קופות הגמל וקרנות הנאמנות לחברות ביטוח. המטרה הייתה הגברת התחרות.
ההיגיון מאחורי המהלך הוא ההיגיון שמאחורי ההפרטה. אותם מאות מיליארדי שקלים יועברו מידי המדינה לידי שוק ההון. על פי דוח מרכז אדווה, האשראי העסקי גדל בין השנים 2003 ל-2007 ב-40 אחוז בקירוב. בראש הסיבות לגידול: החסכונות הפנסיוניים.
אך מאותו מסמך עולה כי העסקה הזו לא השתלמה לחוסכים כלל וכלל. ראיה לכך ניתן למצוא במשבר הגדול של השנה האחרונה: החוסכים בישראל ובעולם איבדו רבע מחסכונותיהם אשר הושקעו בתאגידים, במקום בחינוך ובפיתוח תשתיות. מי שאיבדו פחות מכולם היו בעלי הקרנות הוותיקות, אלו שנשענות על הממשלה.
העסק הפך למשתלם לבעלי ההון, אך לא לחוסכים,
שנותרו ללא כל ודאות לגבי השאלה כמה כסף עומד לרשותם. לדברי האוצר, בימי המפולות בחסכונות המצב לא היה חמור כל כך כי הפסדי החוסכים התקזזו עם רווחים קודמים שלהם. אך עמדתו של האוצר לא רלוונטית מסיבה פשוטה: חסכונותיו של אדם, שנועדו להבטחת עתידו, אינם משחק.
כתוצאה מלחץ ציבורי ניתנה רשת ביטחון, אשר כונתה רשת בעלת חורים רבים. האוצר פרש אותה לרגלי החוסכים משום שהמדינה סיכנה את כספם - עכשיו מתפקידה להבטיח אותם. שר האוצר דאז, רוני בר-און, גרס כי הדבר עתיד להבטיח כסף לעשירים בלבד, לאותם אלו שסיכנו את הכספים שהופקדו בידם. אבל בר-און בעצמו לא הפסיק לסכן את כספי החוסכים.
היכולת לסכן את כספי העובדים שרירה וקיימת: המדינה לא החליטה להחזיר את הגלגל לאחור ואת כספי החוסכים לקופה הציבורית, ואם לא די בזאת, טרם הוחלט על כל רגולציה לחברות הביטוח, אשר תמנע מהן לעשות בכספי החוסכים ככל העולה על רוחן. בקיצור, גם הרווח הפוטנציאלי שלנו, אזרחי המדינה, מהכספים שלנו עצמנו, אבד.
אחת ההצעות הנידונות באוצר כיום היא הקטנת הסיכון של החוסך לקראת גיל הפרישה, כך שגובה החיסכון לא יהיה תלוי רק בעוצמת המשבר או השגשוג ביום הפרישה. ביטחון של ממש אין בהצעה הזאת. כך יוצא שפרשת כספי החוסכים בקרנות, שגרמה לרעש תקשורתי גדול רק לפני כמה חודשים, נסתיימה לה בקול ענות חלושה, ללא שינויים מהותיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
