שמואל סלבין: "לשמחתי, ביבי למד מהטעויות"
מנכ"ל האוצר לשעבר והמועמד הבולט לניהול לשכת ראש הממשלה, אפילו לא מנסה למצוא חן בעיני הבוס הפוטנציאלי: את ההבטחות של נתניהו להפחית מסים הוא לוקח בעירבון מוגבל ("פשוט אין מאיפה לקחת את הכסף") ואת שטייניץ הוא מלטף ועוקץ באותה נשימה ("להיות שר אוצר זה לא פיזיקה גרעינית")
סלבין נחשב דעתן. בהשקפתו הפוליטית הוא מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובבחירות האחרונות עמד בראש מטה הבחירות של הליכוד. לפי ההערכות, הוא המועמד המוביל לתפקיד מנהל משרד ראש הממשלה, אם כי לא ברור היכן זה עומד.
"אני בקשרי עבודה עם ביבי ואנחנו מדברים הרבה", הוא אומר, "אני מעריך מאוד את יכולותיו הכלכליות והמדיניות. לשמחתי, הוא למד מטעויות העבר, למשל בנושא הפגיעה בקצבאות הזקנה והילדים. בעניין ההתנתקות הוא צפה מראש את כישלון המהלך. שלא במקרה, ביבי אינו נלהב מפתרון של שתי מדיניות לשני עמים, והוא רואה את הבעייתיות בכך".
אז איך זה שעדיין לא השתלבת בממשל הנוכחי?
"עומדת על הפרק האפשרות למינויי למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אך בשלב זה העניין עדיין לא סגור. בכל מקרה, טוב לי במגזר הפרטי ואינני נלהב להתנתק ממנו. אני עושה דברים חשובים בתחום פיתוח המשק והתעסוקה. להשתלב במגזר הציבורי בעוד מינוי של מנכ"ל משרד או ניהול ציבורי אחר - לא מעניין אותי בשלב זה של הקריירה שלי".
סלבין בן ה-55 כבר הספיק לשמש כיועץ כלכלי לראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה (בתקופה שבמשרד זה לא היה שר) וכמנכ"ל משרד האוצר (תחת דן מרידור וזמן קצר תחת נאמן). במערכת הניהול הציבורית הוא שימש כמנכ"ל מפעל הפיס.
כשפרש למגזר הפרטי, היה סלבין מעורב במיזמי תקשורת: הוא שימש בתפקיד ניהולי בידיעות אחרונות ויזם את הקמת חדשות ישראל, שהייתה אמורה להפוך ל-CNN הישראלית והפיקה בעבר את מהדורת החדשות עבור ערוץ 10.
כיום הוא מכהן כדירקטור בחברת הכבלים הוט - ומחזיק בדעות נחרצות בנושא עתיד התקשורת הכתובה. "ביחס למדינה עם 7 מיליון תושבים, שהיא בגודל של עיר גדולה בארה"ב או באירופה, יש כאן הרבה מאוד ערוצי תקשורת וחדשות. אנשים לא מוכנים לשלם עבור שירות כזה", הוא אומר, "אבל לא הייתי מספיד את התקשורת הכתובה: אין ספק שיש לה מקום והיא תמשיך להתקיים, אם כי היא חייבת להיות יעילה וממוקדת יותר".
במסגרת עיסוקיו הנוספים, סלבין הוא יו"ר קרן הפנסיה החדשה של מבטחים (שהופרטה בהמשך); הוא גם סגן יו"ר חברת הבנייה אזורים שבבעלות שעיה בוימלגרין ודירקטור באוצר התיישבות היהודים, המחזיקה בנתח ממניות בנק לאומי; הוא משמש יועץ בקבוצת ד"ש אייפקס, יו"ר ועדת ההשקעות בקרן יניב של המהנדסים ודירקטור בקבוצת מנורה מבטחים.
אחד מעיסוקיו המרכזיים בימים אלה הוא כיו"ר וכאחד מבעלי השליטה בקרן ההשקעות בנדל"ן מניב סלע קפיטל. מדובר בקרן ריט שגייסה במהלך 2008, לקראת שיא המשבר, 100 מיליון שקל.
הקרן השקיעה את מרבית נכסיה בנדל"ן מניב באזור המרכז, וברשותה 35 מיליון שקל לרכישת נכס נוסף. "הקרן כבר חילקה 10% משווי מניותיה כדיווידנד במזומן, ונמשיך במדיניות הזאת", אומר סלבין.
סלבין אמנם לא נמנה עם צוות "100 הימים", שבראשו עמד שר האוצר הנוכחי יובל שטייניץ - אבל הוא מכיר היטב את הסוגיות הכלכליות העומדות על הפרק ונמצא בקשר עם מקבלי ההחלטות. מעת לעת הם שומעים את דעתו.
הוא קפיטליסט, אך תומך בסיוע לשכבות הביניים מסיבות מעשיות: "אני לא אוהב
"לא יכולה להיות כלכלה חזקה ללא התחשבות בשכבות הביניים. 4 העשירונים העליונים מחזיקים אצלנו 28% מהתוצר, בשעה שהם חייבים להחזיק 40% מהתוצר. זה מצביע על משהו לקוי במערכת הכלכלית שלנו", אומר סלבין.
ואת הליקוי הזה צפוי לתקן נתניהו?
"בתפקידו הקודם כשר האוצר הוא עשה דברים חשובים מאוד, כמו הגדלת מעגל העבודה מ-52% מכוח העבודה ל-55% כיום. הוא יודע עכשיו גם מה לעשות בתחום הקצבאות, ואני שמח על כוונתו להרחיב את מעגל מקבלי הקצבאות ל-4 הילדים הראשונים. זה מעשה נכון מבחינה כלכלית, אבל גם מבחינה חברתית ומוסרית".
נתניהו מדבר על החזרת הקצבאות - ובאותה נשימה גם על המשך הרפורמה במסים ועל הפחתתם. מאיפה יבוא הכסף?
"הפחתת המסים היא רעיון טוב, אבל לדעתי גם אם יחליטו, הביצוע יהיה אולי רק בסוף 2010. אולי הוא יעשה משהו סמלי. אנחנו בגירעון גדול, ופשוט מאוד אין מאיפה לקחת את הכסף. הכי חשוב כעת לייצב את המערכות, לדאוג שהאבטלה לא תגדל כמו שהמספרים מראים, להשקיע במחקר ופיתוח ובתשתיות, ולטפל באופן נקודתי במשברים המתעוררים".
בהכירך את ביבי, אתה באמת מאמין שמבחינה פוליטית הוא מסוגל לצאת נגד אהוד ברק ולקצץ בתקציב הביטחון?
"ביבי חושב נכון. לבד מהתוספת לקצבאות הזקנה והילדים, הוא מבין שצריך לקדם את החינוך ואת הרפורמות בחינוך".
"ביבי מבין שגירעון גדול, שעלול להתקרב ל-5%-6% מהתוצר, יפגע קשה בכלכלה ובמעמד הכלכלי הבינלאומי של ישראל - ולכן אין ברירה, חייבים לקצץ בביטחון. לדעתי, כמו שיצחק רבין הסכים לקצץ בביטחון בעת הפעלת תוכנית הייצוב הכלכלית - גם אהוד ברק יסכים בסופו של דבר".
ויש איפה לקצץ?
"בהחלט. הקיצוץ חייב להגיע, ומה שמנע אותו עד כה היה הלובי החזק של מערכת הביטחון. תקציב הביטחון הולך וגדל. אני מצטער, למשל, על מסקנות ועדת ברודט, שאיפשרה מתן תוספת לתקציב בלי שבאופן מעשי היא עודדה התייעלות".
"הייתי מקצץ כיום לפחות 4-3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון. אם תוסיף את התקציב בסך של 1.5 מיליארד שקל שאהוד אולמרט הוסיף לביטחון, ואם תוסיף את הסיוע האמריקאי - ההוצאה על ביטחון מגיעה ל-60 מיליארד שקל, וזה היקף חסר תקדים. חייבים לייעל את המערכת, לסגור פרויקטים ולקצץ בהוצאות".
אחת הדרכים שהועלו להגדלת ההכנסות היא מיסוי קרנות השתלמות.
"תיאורטית, צריך לנסות למסות כל דבר. אבל אני מכיר ומודע לרגישות הגדולה ולהתנגדות של ההסתדרות לנושא. לדעתי, לא צריך להשקיע אנרגיה ולריב איתם על הנושא, זה לא הגיוני.
"עדיף להתמקד כעת במגעים לגבי הקפאת השכר במגזר הציבורי, לקראת יציאת המשק מהמיתון. המלחמה במיסוי קרנות ההשתלמות מיותרת".
"המשבר עדיין לא חלף והוא בעיצומו. משבר המיחזור של האג"ח הקונצרניות עדיין לא נפתר. ב-3 השנים הקרובות יגיעו למיחזור איגרות בהיקף 90 מיליארד שקל, מתוכם 25 מיליארד שקל עוד השנה. אסור לתת לעליות השערים בבורסה להטעות אותנו".
אתה פעיל כדירקטור בתחום החוץ-בנקאי. המלצות ועדת בכר היו טעות?
"אין ספק שחייבים לבצע תיקונים בהמלצות הוועדה, אבל לא הייתי מחזיר את הגלגל לאחור. זאת מהפכה חשובה, אבל היה צריך לעשות אותה בהדרגה, עם רגולציה הרבה יותר הדוקה. לגופים החוץ-בנקאיים ניתן חופש פעולה כמעט מוחלט בתחום ההשקעות, וחייבים להגביל אותו, במיוחד בתחום האופציות וקרנות הגידור".
"יש לי ביקורת רבה בנושא עודף השקיפות: לא ייתכן שבחיסכון ארוך טווח ל-40 שנה יתפרסמו תשואות על בסיס יומי או חודשי. אני שמח שבעניין זה המפקח ידין ענבתי לוקח את המושכות קצת לאחור".
"גם יישום 'המודל הצ'יליאני' בחיסכון ארוך הטווח הוא צעד בכיוון הנכון. אם יבקשו ממני לעמוד בראש ועדה להסקת מסקנות, אשמח לעשות זאת. אני מעריך ששר האוצר החדש שטייניץ יפעל בתחום".
מינויו לתפקיד התקבל בביקורת, במיוחד על רקע המשבר.
"ההתנפלות עליו היתה לא הגונה, לא חכמה ולא אינטליגנטית. אני מצפה משר בכל תפקיד להיות בעל יכולת למידה, ניהול, הקשבה ובחירת האנשים הנכונים. אין לי ספק ששטייניץ ניחן בכל אלה; יש לו יכולת קליטה מצוינת. למדתי על כך גם מהספר שכתב בנושא פילוסופיה עוד כשהרצה באוניברסיטת חיפה".
"אני מקווה שיידע לבחור את האנשים הנכונים ולהנהיג אותם. לרוב שרי האוצר הקודמים, למעט דן מרידור שהסתייע ברעייתו ליאורה, לא היתה הבנה מוקדמת בנושאי כלכלה. גם לשר האחרון רוני בר-און לא היתה הבנה כזאת. הביקורת נובעת, לדעתי, אולי מחומרת המצב ומהצורך במינוי איש מקצוע - אבל להיות שר אוצר זה לא פיזיקה גרעינית".
כסגן יו"ר דירקטוריון אזורים, כיצד אתה מרגיש את התחפרות הבנקים?
"הבנקים נתנו בעבר אשראי שהם מצטערים עליו כיום. הבנקים בישראל התנהלו בצורה זהירה יחסית ויצאו מהמשבר בנזקים קטנים בהשוואה לבנקים בעולם, אבל אין היום גוף בארץ שאינו מרגיש את מחנק האשראי - ואזורים אינה יוצאת דופן".
"מסגרות אשראי שלא נוצלו מבוטלות; אם היתה לך מסגרת של 100 שקל וניצלת רק 60 שקל, אתה חייב להגיע לבנק עם תוכנית עסקית מפורטת ולהסביר מדוע אתה צריך 40 שקל נוספים ואיך תחזיר את הכסף. הבנקאים מבקשים מעסקים קטנים המעוניינים במסגרות נוספות להביא ערבויות וכסף מהבית. הבעיה היא ששווי הנכסים לצורך קבלת הערבויות נחתך".
אתה מרגיש ירידות במחירי הדיור?
"באזורי הביקוש יש ירידות מחירים לא משמעותיות של 5%-10%. המשבר הוא עדיין בראש ובראשונה בתחום הפיננסי, וגלישתו לתחום הריאלי עדיין אינה מלאה לחלוטין".
"התחלות הבנייה הנמוכות בישראל (20-15 אלף דירות בשנה) מבטיחות שבשוק המשני ירידות המחירים יהיו סבירות. הפגיעה, אם היא קיימת, היא בעיקר באזורי היוקרה. באזורי הפריפריה הקרובה ובערים כמו נתניה, ראשון לציון, הרצליה ורחובות - המחירים כמעט לא יורדים".
יש לדעתך הצדקה לסייע לטייקונים? אצל אחד מהם (בוימלגרין) אתה מועסק.
"אני לא רואה שהממשלה עושה הרבה בעניין הסיוע לשווקים, למעט נגיד בנק ישראל, העושה כמיטב יכולתו. הריבית במשק אמנם יורדת - אבל היא לא מגיעה לצרכן. בכל מקרה, אני לא חושב שצריך לעזור לטייקונים. מי שהשקיע ונהנה מהרווחים ומשך דיווידנד, צריך לדעת לשאת גם בהפסדים, אין מה לעשות".
"אם הם רוצים סיוע, שיחזירו את חלקם ויגיעו להחזרים פרטניים. מישהו הגדיר זאת יפה, כשהתנגד לתופעה שבה 'הרווחים מופרטים אבל ההפסדים מולאמים'. טבעי שהטייקונים מנסים לקבל עזרה, אבל אין צורך בסיוע פרטני".
"אם יש מקום לסיוע, הוא חייב להיעשות באמצעות המערכת הבנקאית. הבנקים מכירים הכי טוב את הלווים ויודעים טוב מאוד למי צריך לעזור ולמי לא".
כיצד ניתן לעשות זאת בפועל?
"הממשלה, באמצעות נציגיה ואולי אנשי בנק ישראל, חייבת להידבר במישרין עם הבנקים. במגעים הללו ייקבעו הכללים למתן אשראי נוסף וסיוע פרטני. המדינה חייבת לקבל על עצמה חלק מסיכוני האשראי. כשבעיית האשראי תיפתר, זה יסייע ליציאת המשק מהמיתון".
"מרבים לדבר על בעיית הטייקונים, אבל לדעתי הבעיה המרכזית היא זו של העסקים הקטנים - אלה שאינם יכולים למחזר חובות ולגייס אג"ח בבורסה נמצאים בבעיה האמיתית".
"הם נחשבים למעסיקים חשובים במשק, והדרך לחילוץ המשק מהמשבר עוברת דרכם. בינתיים, לצערי, זה לא קורה. הממשלה לא מדברת עם הבנקים - למרות שהיא חייבת לעשות זאת מיד".
נא להמתין לטעינת התגובות
