יזמות באינטרנט, איך זה עובד
איך כדאי להתאים את השירות או המוצר שלכם לקהל היעד שזקוק לו דרך רשת האינטרנט והאם להקים אתר עבור קהל יעד ישראלי, או שמא, מוטב להשיק את הפרויקט באנגלית
התשובה לכך אינה חד משמעית ותלויה בשורה ארוכה של פרמטרים. במקרים רבים, יתברר בסופו של הליך בדיקה מדוקדק, כי קיימת עדיפות להשקיע במיזם המיועד לקהל יעד כלל עולמי.
רן ברכה , יועץ לסטארט –אפים ומייסד חברת OMS המנהלת מיזמים באינטרנט העולמי והישראלי, מבהיר, כי פוטנציאל הרווח של אתר שנכתב בשפה זרה ונפוצה עשוי להיות גבוה באופן משמעותי מזה שפונה לקהל היעד דובר העברית.
מאות מיליוני גולשים דוברי אנגלית עשויים להניב רווחים משמעותיים יותר מאשר קהל יעד מצומצם של כמה מיליונים בודדים דוברי עברית וכך לדוגמא, בעת שבוחנים את קהל היעד של מיזם למשחקי טריוויה און ליין – לרוב יתברר, כי הוא יכול לרגש מאות אלפי גולשים בשוק הבינלאומי, בעלי הכנסה פנויה גבוהה בעוד שבישראל, רק עשרות אלפי משתמשים יהוו משום משתמשים פוטנציאלים.
מעבר לכך, הרי שבישראל, נוטה הרגולטור להתערב באופן תדיר בתהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לאופיו של מיזם אינטרנטי כזה או אחר וכבר קרה, כי מודל עסקי של מיזמים שונים – ירד מן הפרק ונמחק כליל.
אמנם, מיזמים במדינות מערביות נוספות חשופים לשינויים בשל החלטות רגולטוריות המשנות את המודל העסקי, אולם לרוב, ההתערבות תבוא לידי ביטוי בתיקונים פנימיים לצורך מניעת עוולות כנגד אזרחים ובכל מקרה, יכול היזם ביתר קלות לשנות את קהל היעד ולהעביר את הפעילות השיווקית ממדינה אחת לאחרת.
מהלך חייו של מיזם אינטרנטי כולל פרק זמן מסוים עד שזה מחלחל לתודעתו של הצרכן ובהתאם לכך, נעשה אטרקטיבי בעיני המפרסמים המעוניינים לרכוש בו פרסום באופן ישיר.
לפיכך, היזם עשוי למצוא את עצמו בגירעון תזרימי בשל הכנסות נמוכות מפעילות האתר ונדרש בשל כך, להשתמש בכלים העומדים לרשותו לצורך הגדלת ההכנסה הפוטנציאלית המבוססת על אחוז מהרווח ובכללם: רשתות פרסום, הסכמי שותפים, מכירת מוצרים ייחודיים ועוד.
רן ברכה מוסיף, כי המציאות מלמדת שבישראל, בניגוד לנעשה מחוצה לה, קיים מבחר מצומצם מאוד של חברות שניתן באמצעות שת"פ כזה או אחר איתן, להגדיל את ההכנסות וביניהן: גוגלAdSense או ע"י יצירת הסכמי שותפים (אפילייט) ע"י מכירת מוצרים שונים.
לרשות היזם גם עומדת האפשרות להגדיל את הכנסותיו גם באמצעות קידם מוצרים שונים כמו חנויות ומוצרי פרימיום ולקבל בשל כך, עמלות מכירה.
בחינה של פני הדברים מלמדת שהשוק הגלובאלי כולל מגוון מוצרים הגדול באופן משמעותי מזה הקיים בישראל , המאפשרים ליזם למצוא ביתר קלות גולשים שירכשו אותם.
אמנם, גם בישראל ישנן אופציות לעשות כן, אך בניגוד לנעשה בחו"ל, השוק מצומצם ועמלות המכירה המקומיות בלתי משתלמות ברוב התחומים, קל וחומר שהתשלום במט"ח הופך את העסקה למשתלמת יותר.
ברכה מסביר כי לכל מיזם אינטרנטי יש שלוש הוצאות משמעותיות קבועות שאותן חייבים לתמחר כבר בשלב התכנון הראשוני : עלות הפיתוח הטכנולוגי והאחזקה, עלות התפעול התוכני ועלות הפרסום והשיווק . בשלושת הפרמטרים האלו ניתן לחסוך משמעותית כשמדובר בפרויקט בינלאומי.
עלויות פיתוח – ניתן כיום לרכוש קודים שפותחו בשפה האנגלית המוצעים למכירה בעלות של עשרות דולרים בלבד וכך, גם אלו הנדרשים לצורך פיתוח של אתר הכרויות כדוגמת האתרים המובילים או אף לרשת חברתית כמו פייסבוק, ניתנים לרכישה בעלות של מאות דולרים בלבד.
יש לזכור, כי תכנות בקוד פתוח או חינמי כמו CGI, PHP ומבוסס על שרתי יוניקס, נפוץ מאוד מחוץ לגבולות ישראל בה למרבה הצער, רוב שרתי האינטרנט, מבוססי מערכת הפעלה של מיקרוסופט - דבר שמייקר משמעותית את הפרויקטים.
נתון זה משמעותי בעיקר כשמדובר בפיתוח של בסיסי נתונים גדולים הצורכים משאבים נוספים המאלצים לרוב את היזם, לשלם עבור כל שירות לו יידרש.
עלות התפעול - אתר שלא מקפיד על עדכון שוטף של תכניו - לא ימשוך גולשים. עלות עדכון התוכן לקהל דובר אנגלית, תהיה זולה או לכל היותר שווה לקהל דובר העברית, זאת בשל המחיר הנמוך אותו דורשים ספקי שירות במדינות בהן השכר המשולם אינו גבוה.
מעבר לכך, חברות רבות בחו"ל מאפשרות גישה בחינם לתכנים איכותיים כמו תמונות, וידאו, סקרים וכו' , אף אם האתר המדובר מונה מספר כניסות בודדות.
בישראל לעומת זאת, אתרים קטנים יתקלו בנגישות נמוכה, אם בכלל ,מצד משרדי יחסי ציבור ומחלקות השיווק של החברות השונות, ומשכך, לא פעם, ייאלץ היזם ליצור את רוב התוכן בעצמו ובמימונו האישי ולגלות בסופו של יום, שנפח הפעילות בשוק קטן מאוד ושההכנסות המתקבלות מצומצמות ולא מאפשרת צמיחה.
מצער לגלות שלמעט האתר yad2, לא צמח בישראל זה שנים מיזם אינטרנטי פרטי ומשמעותי שלא שייך לאחת מהחברות הגדולות.
עלויות השיווק – בישראל ישנם מספר קטן יחסית של ערוצי שיווק היקרים משמעותית, מאלו הקיימים מחוצה לה המאפשרים לא פעם, לייצר טראפיק לאתר בעלויות נמוכות מאוד, תוך שימוש באחד או יותר מעשרות התוכנות והכלים המתאימים לשוק הגלובלי שאינם יעילים כלל בשוק המקומי.
באשר לפעולות קידום המיזם במנועי החיפוש, הרי שמרבית הידע המקצועי הבסיסי לכך נמצא באין ספור בלוגים ומקורות מידע באינטרנט אולם מרביתו כתוב בשפה האנגלית ובסופו של דבר, בעולם יש מספר רב של מנועי חיפוש שונים בעוד שבישראל יש "המון גוגל ומעט וואלה".
רן ברכה מדגיש כי, ליווי של אינספור יזמים מלמד, שישנם שלושה פקטורים שלובים זה בזה, אותם יש לקחת בחשבון בעת שבוחנים את האפשרות לקדם מיזם באינטרנט, בין אם בישראל ובין אם מחוצה לה : כסף, זמן וידע.
השקת פרויקט מסחרי באינטרנט עולה כסף רב ומצריכה יריעת זמן מספקת על מנת לבססו ולהחדירו לתודעת המשתמש. על היזם לזכור כי, המושג חוסר ידע ביזמות באינטרנט משמעו התבססות על גורמים חיצוניים, עובדה שגם היא מייקרת לאין שיעור את בניית המיזם.
בניית תשתית ראשונית שתתאים למנוע החיפוש טומנת השקעה כספית, קל וחומר אם מדובר בתיקון טעויות והתאמה של מיזם קיים לייעודו החדש.
יזמים שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום היזמות האינטרנטית ואינם מצוידים בעתודות כספיות משמעותיות, חייבים לתכנן את בניית המיזם תוך הבנה, כי ביסוסו עשוי להמשך שנים רבות, והרווחים שיגרפו במהלכן יעמדו על סכומים נמוכים יחסית.
רן ברכה מוסיף, כי לאלו מבין הקוראים, שיזמות זורמת בעורקיהם אך אינם מצוידים בעתודות כספיות משמעותיות ושאינם יכולים להרשות לעצמם למתוח את יריעת הזמן הנדרשת לבניית וקידום האתר, הרי שמומלץ שלא להיכנס להרפתקה של יזמות מקצועית באינטרנט, אלא להתנסות תחילה בפרויקט קטן ואישי, כך שכשהמיזם האמיתי והרווחי יגיע, יהיה בכושרם לצלוח בהצלחה את תלאות היזמות באינטרנט.
נא להמתין לטעינת התגובות
