כרוניקה של פשיטת רגל ידועה מראש
התקלה החמורה ביותר של מי שעד לפני שנתיים וחצי הייתה יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם, ג'נרל מוטורס, היא ההתמכרות לכסף הקל האמריקאי
הבעיה היא שהמוצרים הרווחיים הם "זוללי דלק", ועם עליית מחירי הדלק התרחק מהם הציבור האמריקאי לטובת מכוניות נוסעים חסכוניות - פלח שוק שבו לג'נרל מוטורס אין מספיק מוצרים תחרותיים. בזמן שבג'נרל מוטורס נרדמו, השקיעו רוב המתחרים שלהם, בעיקר האירופים והיפנים, בפיתוח נישות חדשות, טכנולוגיות מתקדמות ומכוניות נוסעים אטרקטיביות וחסכוניות בדלק.
התקלה השנייה הייתה התמקדות בשוק האמריקאי, בלי לאפשר לחטיבה האירופית להפוך לתחרותית ובלי לחזק את הנוכחות בשוק היפני. התקלה השלישית, אולי הכואבת יותר מבחינה כלכלית, נובעת מהסכמי הפנסיה וביטוחי הבריאות של היצרן, כלומר חובות לעובדי העבר שנמצאים בפנסיה. בשנת 2004, השנה האחרונה שבה ג'נרל
מוטורס הרוויחה כסף, היא נאלצה לסגור את חטיבת אולדסמוביל, ועד 2006 הידרדר מצבה עד כדי כך שהיא אולצה להיכנס למשא ומתן משפיל לאיחוד עם רנו-ניסאן, שבסופו של דבר לא התקיים.
ב-2007 הפסידה ג'נרל מוטורס 43.3 מיליארד דולר, ובשנת 2008 היא הפסידה כ-30 מיליארד ונאלצה למכור את החזקותיה בסוזוקי ובסובארו. לפני כחודשיים גם נפטרה מסאאב השוודית, ללא תמורה. האנליסטים מעריכים שהחברה תיאלץ לסגור ארבעה מותגים נוספים מתוך השמונה שהיא מנהלת כיום, וגם להיפרד, לפחות מבחינה ארגונית, מאופל.
מנהלי ג'נרל מוטורס אמנם מזהירים זה כמה חודשים מפני האפשרות של פשיטת רגל, בין השאר כדי להפעיל לחץ על האיגודים המקצועיים ועל בעלי החוב של החברה להגמיש את עמדותיהם, אך עצם ההכרזה עלולה לפעול כחרב פיפיות - מכוניות חדשות קונים לתקופה של לפחות שלוש שנים, ואם ייפגע אמון הציבור ביכולת של ג'נרל מוטורס לתמוך במוצריה, יעדיפו הלקוחות לרכוש מכוניות אחרות.
הממשל האמריקאי דרש ממנהלי החברה "להתכונן למצב של פשיטת רגל", ואף להכין תוכנית פעולה לפיצול החברה לחברה "טובה", אשר תוסיף לייצר מכוניות ותחזיק בכל הנכסים שמייצרים כסף, ולחברה "רעה" שתחזיק על גבה את כל החובות.