הבלוגרים חוזרים לדפוס
שירות חדש בשם MagCloud מאפשר לכל בלוגר מתחיל להוציא מגזין מודפס ולמכור אותו לקהל הרחב - במחיר התחלתי מגוחך של 20 סנט לעמוד. היוצרים יוכלו לקבוע את גודל המגזין, את תדירותו ואת מחירו הסופי - ונראה שסוף-סוף נמצאה הפלטפורמה שתאפשר לבלוגרים להרוויח כסף מעבודתם. עכשיו נותר רק לחכות שהשירות יגיע לישראל
אבל לא כל הבלוגרים שרוצים בכך זוכים לשיחה המיוחלת מהעורך - וכאן בדיוק נכנס לתמונה השירות החדש של HP. השירות, שנקרא MagCloud, מאפשר לכל כותב, צלם או מאייר להוציא לאור את יצירתו בצורת מגזין משלו.
באתר מפורטות הוראות מדויקות לגולשים כיצד להעלות את כתביהם לשרת בגרסת pdf, ולבחור אם הם מעוניינים לפרסם את המגזין גם ברשת. משם ייקח לידיו צוות העריכה של HP את הטיפול בעימוד, בהדפסה, בניהול המנויים ובהפצת המגזין.
הוצאת מגזין אינה מצריכה כל ידע מוקדם בתחום הגרפיקה, אולם גולת הכותרת נעוצה במחיר: 20 סנט לעמוד והוצאות משלוח. העלות הלא-גבוהה מתאפשרת הודות לפורמט קבוע יחסית שנקבע באתר שאליו מכניסים הגולשים את התוכן. כך, למשל, מגזין בן 48 עמודים יימכר בפחות מ-10 דולרים. בנוסף, יוצרי התכנים לא חייבים להתחייב בנוגע למספר המגזינים שיודפסו: אלה יוצאו לפי הזמנת הגולשים מאתר MagCloud.
יוצר המגזין יכול לקבוע מה יהיה מחיר המינוי למגזין שלו, וכן לקבוע מה יהיה שיעור הרווח. 20 הסנט הראשונים לכל עמוד הולכים ל-HP עבור ההדפסה - והשאר הולך ליוצרים. חלקם מעדיפים לאפשר לקהל לרכוש אותו במחיר העלות או מעט יותר ממנו, על מנת למשוך קהל קוראים וקונים; אחרים, בעלי קהל מבוסס או ביטחון עצמי רב יותר, מרשים לעצמם לגבות מחיר גבוה יותר על מנת להגדיל את הרווחים.
הציבור יוכל להיחשף למגזינים המוצעים למכירה דרך דף הבית של אתר הפרויקט, שם מתפרסמים הגיליונות האחרונים שהופקו, דרך מנוע החיפוש של האתר ובדף היוצר הספציפי של כל כותב.
בניגוד לשאר השירותים הקיימים בשוק - המציעים הדפסה ועיצוב מגזיניים (כולל אפליקציית פייסבוק, שמאפשרת להעלות תמונה בבגד ים על השער של ספורטס אילוסטרייטד או ברכות יום הולדת שנמכרות כ"עיתונים" לפי הזמנה) - שירות MagCloud גם מפרסם את המוצר המוגמר וגם מטפל בהפצתו.
נוחות השימוש ועלויות ההפקה הנמוכות יחסית (גם אם לא בהשוואה לכל בית דפוס, כשמדובר בכמויות מסחריות) מאפשרות לגולש הטירון בעסקי הפקת העיתונים פתרון קל ואסתטי.
אך למרות שכותבים רבים היו שמחים, כמובן, לראות את יצירותיהם מתעוררות לחיים בדפוס וזוכות למגע אישי יותר עם קהל הקוראים - מתעוררת השאלה אם לא מדובר בעצם בצמצום קהל היעד. הרי אותם יוצרים עוברים מהפצה בבלוגים, הנגישים לכולם, להפצה בתשלום ובדפוס - שהיא לכל הדעות מצומצמת יותר. לראיה, עליית קרנם של הבלוגים בשנים האחרונות על רקע המשבר שאליו נקלעה העיתונות המודפסת.
מצד שני, ניתן לומר שמדובר בהרחבת הגבולות, במקביל למיקוד הנושאים והתאמה מרבית לקהל קוראים ספציפי במיוחד. אם פעם עיתונאות נישה כללה ירחונים בנושאים כלליים כמו "נשים", "בריאות" או "כושר" - הרי שהמונח "עיתונות נישה" מתומצת ומזוקק כאן הרבה יותר: גיליון שלם של כותב אחד, נושא אחד או סגנון אחד.
לרגע נראה כי מדובר בחיסרון, אבל אם מפעמת בקורא תשוקה אדירה לנושא ספציפי, סביר להניח שישמח להשקיע
על מנת להגיע לגרעין הקשה של המטורפים לדבר, יהיה אשר יהיה, יש צורך בפרסום מאסיבי, כמובן. כרגע לא כולם יודעים שיש אתר אשר בו ייתכן שימצאו גיליונות שלמים המוקדשים לחיל האוויר המלכותי - אבל סביר להניח שבתוך זמן קצר הבאזז יעשה את שלו.
בסך הכל מדובר במוצר מבית HP, ולא בבית דפוס עצמאי בפלורנטין שפתחו שני יוצאי סיירת מנאלי.
אז אם אתם בלוגרים נלהבים או אפילו רק יוצרים למגירה שהרעיון קוסם להם - למרבה הצער, נראה שתיאלצו לחכות מעט. כרגע השירות מוצע רק בארה”ב, בקנדה ובבריטניה, אולם ב-HP מבטיחים שהשירות יתרחב בקרוב והמגזינים יופצו במדינות נוספות, כך שסביר להניח שבקרוב הוא יוצע גם בארץ הקודש.
בכל מקרה, אם אתם לא יכולים להתאפק, תוכלו לפתוח כבר עתה מגזין משלכם - אלא שבינתיים תיאלצו להסתפק בהפצה במדינות אלה בלבד. אם יש לכם דוד באמריקה, אולי הוא יוכל לשלוח לכם עותק, כדי שגם אתם תוכלו לראות את הגיליון.
כרגע MagCloud מציעה למכירה כ-100 מגזינים ממדינות שונות, ואף אחד מהם אינו ישראלי. כשיתרחב השירות ויגיע גם לישראל, תתחיל בוודאי תחרות מי יהיה הראשון שיוציא גיליון חודשי שכל-כולו מוקדש לחטיבת גבעתי או לעלייתה ונפילתה של עפרה חזה.
אז יהיה מעניין לבדוק גם אם קדחת הבלוגים ששטפה את הארץ תגרום לאנשים לשלוח את היד אל הכיס - ותצליח לסייע לבלוגרים הישראלים להתחיל להרוויח כסף מפרי עמלם.
עמית וינדר, עובד במחלקת קריאייטיב במשרד פרסום, מרצה במגמת יחסי הציבור של בית הספר לפרסום עבודי קריאייטיב ובעל בלוג מקצועי בעצמו, טוען כי ייתכן שמדובר בדבר הלוהט הבא: "אני חושב שפיצ’ר כזה חייב מסע פרסום שיידע לפנות אל קהל יעד מסוים מאוד. קהל היעד של מוצר כזה יכול להיות באתר במה חדשה, בזירות בלוגים כדוגמת קפה דה מרקר ובתפוז".
לדבריו, "יצרני תוכן רבים ישמחו לראות את הבלוג שלהם מודפס ונצרך - בשביל האגו ולמען הגשמת החלום לפרוץ מגבולות האינטרנט. אלה יתרונות גדולים".
וינדר מוסיף כי השירות יכול להועיל גם ליוצרים בעלי קהל מבוסס יחסית. "נניח שאתגר קרת מוציא קומיקס ורוצה אותו בעצמו כדי לקצור את כל הרווחים, במקום לתת 50% לסטימצקי, הוא היה בונה אתר, ודרך הפיצ’ר הזה היה עושה הזמנות היישר לבית הלקוח", הוא אומר.
ובכל זאת, סביר להניח שיוצרים ברמתו של קרת יעדיפו שתהיה בידיהם שליטה רבה יותר בתחום העיצוב (המוגבל כרגע לתבניות מוכנות מראש ב-MagCloud) ויעדיפו לעשות זאת דרך הוצאה מסודרת, שתדאג להפצה. אבל עבור בלוגרים פופולריים מאוד, מדובר באופציה ריאלית בהחלט. בתי הדפוס יעדיפו לא להתעסק עם פחות מ-100 גיליונות, ושם גם תתווסף העלות של ייעוץ קריאייטיבי ומעצב גרפי.
עניין נוסף שחשוב להביא בחשבון בדיון על השירות החדש של HP הוא איכות הסביבה. וינדר מציין כי "מיילים רבים נושאים את החתימה ‘אל תדפיס אותי אם אתה לא חייב’, וזה דבר קונספטואלי מאוד ברשת". עם זאת, קצת קשה להאמין שהדבר אכן ימנע ממי שמאמין שיזכה לתהילה ולהצלחה להדפיס את הבלוג שלו - אחרי הכול, מהם יערות הגשם לעומת הסיפוק מכך שאנשים קונים מגזין שכל-כולו אתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
