מה הקשר של סדר האחים במשפחה להצבת יעדים במקום העבודה?
רגע לפני ליל הסדר והדיון על התפקיד של כל אח על פי האגדה - מה הקשר בין סדר הלידה במשפחה לבין המוטיבציה הבסיסית של כל אחד מאיתנו, ואיך אפשר למנף זאת במקום העבודה?
לדברי איילת פדה גולדשטיין מנכ"לית "פדה ייעוץ ארגוני" והפסיכולוג הקליני, ד"ר אבי מרדלר, יש קשר בין סדר הלידה במשפחה לבין המוטיבציה הבסיסית של כל אחד מאיתנו, ובין זה לנושא הצבת יעדים במקום העבודה.
השניים מסבירים, כי יש לקחת בחשבון מגוון משתנים, דוגמת פער גילאים: ככל שהאחים קרובים בגיל, כך התופעות שכיחות יותר. משתנים נוספים הם מצב המשפחה (משפחה חד הורית או דו הורית), אקלים משפחתי וכישורי הילדים.
עם זאת קיימת לדבריהם סבירות גבוהה, שתמצאו את עצמכם ואת משפחתכם באפיונים הבאים.
האח הבכור הופך את הזוג המאושר להורים, זכות שמעניקה לו יוקרה של מלך. כל צעד ושעל בהתפתחותו מזוכה בקריאות התפעלות והערכה: החיוך הראשון, הצעד הראשון, המילה הראשונה ועוד.
מעבר לתשומת הלב היתרה, לסטטוס זה נלוות גם הטבות שונות: אביזרים, צעצועים ובגדים חדשים, שנועדו במיוחד עבורו. אבל עיסקת החבילה כוללת גם אחריות גדולה, של לימוד זוג ההורים
שילוב זה גורם לרוב הילדים הבכורים להיות בעלי אופי "מרצה" - הרצון לרצות את ההורים בכל בקשה ולעמוד בציפיות, להיות התלמיד הטוב והילד הטוב בבית, מוצלח בקריירה וממשיך הדרך, גם במקומות בהם הם עצמם כשלו. כל אלה הופכים את האח הבכור לאדם שמתאים כאיש טיפול וחבר צוות.
במקום העבודה: האח הבכור נתפס על ידי המעסיק כאדם אחראי בדרך כלל, בעל ראש גדול ונוח לעבודה. ניתן לממש נטיות אלה באמצעות הפיכתו ליד ימין ועל ידי האצלת סמכויות גוברת ויעדים מאתגרים, בהם הוא יעמוד כדי לרצות את מנהליו.
אין לנצל נטייה זו, אלה לתגמלו בהתאם, בכבוד ובסמלי הסטטוס הראויים לו, שאם לא כן, עלולה לפרוץ ממנו המרדנות, שמאפיינת את היוצאים מן הכלל.
יוצאים מן הכלל: במקרים מסוימים מתמרד הבכור נגד עול הציפיות שעל כתפיו. זה קורה בדרך כלל באחד מגילאי ההתבגרות – הראשון (גיל 3), השני (גילאי 10-30) או השלישי (בבגרות, עקב תחושות ניצול במקומות עבודה), אז יפרוץ ממנו האופי המרדני, שמאפיין בדרך כלל את הילד השני.
הילד השני נולד כבר למשפחה והאתגר שלו, הוא להשיג את מקומו. מחד, הוא נישל את אחיו הבכור מתשומת הלב הייחודית שהייתה לו, דבר המזכה אותו בלא מעט אגרסיות וחיבוקי דוב. מאידך, הוריו כבר הרבה פחות נרגשים מצעדיו ההתפתחותיים הטבעיים ועליו להשקיע מאמצים כדי להיות ראוי לתשואות.
שילוב זה גורם בדרך כלל לילד השני לשאת את אפיון "המרדן", כלומר הרצון ליצור את הדרך הייחודית שלו. לרוב הוא עסוק בחידושים והמצאות, הישגים, תחרותיות וחשיבה ייחודית של מהפכן. משום כך מתאים לו להיות אומן, איש עסקים או יזם.
הילד השני יאופיין בדרך כלל על ידי המעסיק כיצירתי, אנרגטי וחדור מוטיבציה להוכיח. ניתן לתעל זאת לקידום יעדי הצוות על ידי שיתוף, מתן מקום להשפעה והכרה בתרומתו. במקרים שאפיונים אלה אינם מתאימים לעובד, יתכן שהוא כלול ביוצאים מן הכלל.
יוצאים מן הכלל: כאשר פער הגילאים בין הבכור לשני גדול, או כאשר מין הילדים שונה, התחרות על המקום שבין השניים מצטמצם. משכך, בעת תכנון המשפחה עדיף שלא להביא את הילד השני כאשר הבכור בן שנתיים, מכיוון שאז ההתפתחות שלו מלווה במאבקי שליטה – מה שמחריף את האינטראקציה התחרותית עם הולדת הילד השני.
הילד השלישי ואלה שנולדים אחריו, נולדים למשפחה שכוללת כבר ארבעה בוגרים, שנהנים ממנו ומהמשחק עמו, כצעצוע של המשפחה. ההורים כבר מנוסים, החרדות פחותות ואחיו הבוגרים משתעשעים עמו.
עם זאת, עליו להתאמץ ולהיות יצירתי כדי למצוא מקום יחודי, מכיוון שבכל מקום בו כף רגלו דורכת, רבים כבר דרכו לפניו. שילוב זה גורם לרוב הילדים השלישיים ולבאים אחריו לשאת את האפיון של "פיטר פן", כלומר ילד הנצחי עם תמימות ושמחת חיים. משום כך הוא מתאים לתחום הבידור ואירגון אירועים.
במקום העבודה: הילד השלישי יאופיין דרך כלל על ידי המעסיק כמי שתמיד דואג לאווירה, כבדרן של הקבוצה או כאם הבית. ניתן לתעל מוטיבציה זו להצבת יעדים הקשורים לגיבוש הצוות וטיפוחו. עם זאת, יש לשים לב שאינו ממוקם ביוצאים מן הכלל, כי אז חשוב דווקא לתת לו יעדים מאתגרים לא פחות משל הילד הבכור או השני.
יוצאים מן הכלל: הילדים הקטנים במשפחה מאופיינים לעיתים על ידי דחף חזק לגדול ולצאת מקיבוע התפקידים של התינוק הקטן והתלותי, במיוחד במשפחות שהדגישו את ערך ההישגיות. דחף זה יניע אותם להתנער מתפקיד המשעשע הקבוצתי ולקחת תפקידים אחראיים, להוכיח שהם מסוגלים לעמוד ביעדים מאתגרים ולנהל צוות.
נא להמתין לטעינת התגובות
