הכירו את שר האוצר החדש: דוקטור, אבל לא לכלכלה
לאורך כל שנות פעילותו בכנסת שטייניץ מעולם לא בלט בנושאים כלכליים, חוץ מתקציב צה"ל ומערכת הביטחון, וגם לא התיימר לטפל בתחום הכלכלי. כעת ייאלץ לעבור קורס מזורז במבוא לכלכלה. הבעיה היא שבניגוד לסטודנטים לכלכלה - הוא לא יוכל להסתפק בציון עובר, מאחר שהוא מופקד על הכלכלה הישראלית באחת מעיתותיה הקשות
אז היה זה מנחם בגין ששלף אי שם מתהום הנשייה את שמו של פרופ' יצחק שווה, אדם אלמוני לחלוטין, והציגו כמועמדו למשרת האזרח מספר אחת של מדינת ישראל. בעקבות המהומה שעורר המינוי - פרש פרופ' שווה מיוזמתו מהמירוץ והציל את מנחם בגין מאחד המינויים המוזרים ביותר בתולדות המדינה.
ח"כ שטיניץ נחשב לאדם אינטיליגנטי ואף מבריק, אך חסר ידע בסיסי בכלכלה ואדם שאינו מתאים לתפקיד כל כך חשוב דווקא בעיצומו של משבר כלכלי קשה. "בנושא הכלכלי ניתן לומר שלשטייניץ אין מאה אחוז כישורים, אבל יש לו מאה אחוז קשרים עם ביבי ועם רעיתו שרה", אמרו היום גורמים פוליטיים בכנסת.
גם בליכוד הסבירו כמה מחבריו של שטייניץ כי מינויו נקבע על סמך נאמנותו המוחלטת לנתניהו שמתכוון להיות שר לענייני האוצר וראש הקבינט הכלכלי, ובונה על שטייניץ בכך שיהיה עושה דברו הנאמן בתוך המשרד ובמערכת הכלכלית.
"אני רואה בכך הבעת אמון", אמר שטייניץ לאחר שהתבשר על המינוי, "התמודדות עם המשבר הכלכלי אחת המטלות הכבדות שעומדות בפנינו. אני גאה באמון שניתן בי. נעשה את זה בשכל, במחשבה תחילה, בתכנון ובנחישות".
שטייניץ, בן 50, נשוי ואב לשלושה, קנה את פרסומו דווקא בתחום הפילוסופיה. לאחר שירות צבאי כלוחם בחטיבת גולני השלים תואר ראשון ושני בפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורט בפילוסופיה, שנושאו "מנקודת מבט רציונליסטית", עשה במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.
בתום לימודיו, בשנת 1993, הוענקה לו "מלגת אלון", הנחשבת לפרס היוקרתי ביותר לדוקטורים צעירים בישראל, והוא החל ללמד פילוסופיה באוניברסיטת חיפה. שטייניץ פרסם כמה ספרים בפילוסופיה; הראשון שבהם, הזמנה לפילוסופיה, הפך ל"בסט סלר" ויצא ב-40 מהדורות.
את דרכו הפוליטית החל שטייניץ דווקא בשמאל, ואף היה פעיל בשלום עכשיו. שטייניץ נפצע מהרימון שהשליך יונה אברושמי ושממנו נהרג אמיל גרינצווייג בשנת 1994, במהלך הפגנה שקיימה תנועת שלום עכשיו.
בעקבות הסכמי אוסלו עבר על שטייניץ מהפך. הוא חצה את הקווים והחל לתמוך בימין ובמנהיגותו של בנימין נתניהו. בשנת 1999 התמודד שטייניץ לראשונה ברשימת הליכוד לכנסת ה-15. הליכוד קיבל אז 19 מנדטים ושטייניץ, שהוצב במקום ה-20, נכנס לכנסת בעקבות התפטרותו של נתניהו.
כבר אז החל הרומן של שטייניץ עם ועדת החוץ והביטחון. הוא שימש כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון וכחבר בוועדת החוץ והביטחון והפך
שטייניץ נבחר שוב לכנסת ה-16, בה כהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים, וכיו"ר הוועדה הביטחונית המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולקונגרס ארצות הברית.
שטייניץ התבלט מייד כאחד מיושבי ראש הטובים בכל הזמנים של ועדת החוץ והביטחון, הצליח להקנות לה יוקרה רבה בקרב מערכת הביטחון ולא חשש להשמיע ביקורת נוקבת על המערכת ואף להתעמת עם הרמטכ"ל דאז, משה בוגי יעלון.
שטייניץ יזם את הקמתה של הוועדה לחקירת מערך המודיעין, וזאת בעקבות המלחמה בעיראק. הוועדה ביקרה בחריפות את התפקוד של קהילת המודיעין על כישלונה להעריך נכונה את הימצאותם של טילי קרקע-קרקע ונשק בלתי קונבנציונלי בידי עיראק בחודשים שקדמו למלחמת עיראק, וכן את כשלונה לגלות את תוכנית הגרעין של לוב.
כמו כן, יזם שטייניץ את הקמתה של הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורו.
שטייניץ הפך עולמות כדי להתריע מפני סכנת התעצמותה הצבאית של מצרים והזהיר מפני מסירת השליטה על ציר פילדלפי לידי המצרים, במסגרת תוכנית ההתנתקות שלה התנגד בתוקף. שטייניץ זוקף לזכותו צמצום משמעותי בהיקף הכוחות המצריים שנפרסו לאורך גבולות ישראל בעקבות ההתנתקות.
לאורך כל שנות פעילותו בכנסת שטייניץ מעולם לא בלט בנושאים כלכליים, חוץ מתקציב צה"ל ומערכת הביטחון, וגם לא התיימר לטפל בתחום הכלכלי.
השבוע, בשיחות שלא לפרוטוקול, סיפר כי נערך בחודשים האחרונים לאפשרות שיקבל תיק כלכלי מידי נתניהו וקיים סדרת פגישות עם נציגים של מגזרים שונים במשק, למעט מזכיר ההסתדרות, עופר עיני, אתו לא נפגש.
כעת ייאלץ שטייניץ לעבור קורס מזורז במבוא לכלכלה, אולם הבעיה היא שבניגוד לסטודנטים לכלכלה בשנה א' הוא לא יוכל להסתפק בציון עובר, מאחר שהוא מופקד על הכלכלה הישראלית באחת מעיתותיה הקשות ביותר מאז הקמת המדינה.
האם המשימה תהיה גדולה עליו? פרופ' אהרון בן זאב, נשיא אוניבריסטת חיפה, שמכיר את שטייניץ מהעולם האקדמי יצא הבוקר להגנתו. בתוכנית הכל דיבורים אצל ירון דקל אמר: "מה שמרגעי אותי זה האיכות האישית של האדם. הענייניות שלו בכל הדיונים זה מה שאני רוצה לראות בפוליטיקה וגם שיקשיב לאנשי המקצוע. אם יש לנו אדם כזה אני מאוד רגוע לגבי הצלחתו בעתיד".
השאלה האם גם קברניטי המשק, בכירי האוצר והציבור הרחב ייתנו בו אמון.
נא להמתין לטעינת התגובות
