מחיר הממשלה החדשה של נתניהו
בזמן שהמשק נאבק עם מיתון מחריף ואבטלה גואה - ייאלץ נתניהו לשלם לפחות 4 מיליארד שקל לסקטורים שונים - רק כדי להרכיב ממשלה. במערכת הפיננסית חוששים: הגירעון יזנק ל-60 מיליארד שקל, דירוג האשראי של ישראל ייפגע, האינפלציה תזנק והמיתון יעמיק. ממשלה בכל מחיר?
עלות ההסכמים הקואליציוניים כבר חצתה את קו 4 מיליארד השקלים - עוד בטרם נחתמו ההסכמים עם כל השותפות הפוטנציאליות.
במערכת הפיננסית עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות ומעריכים כי הזינוק בהוצאות הממשלה, לצד הפחתה חדה בגביית המסים בשל המיתון במשק, יגרור גירעון עצום, מיתון עמוק, פיחות חד ואינפלציה גבוהה. גורמים בכירים במערכת הפיננסית קוראים להמשיך בריסון תקציבי, ולהימנע מהפחתות מסים נוספות מחשש להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל.
הבכירים מזהירים כי גידול חד בגירעון בתקציב, עקב ההסכמים הקואליציוניים היקרים והפחתות מסים, יגרום לזינוק ביחס חוב-תוצר ולפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. לטענתם, הממשלה תצטרך לקצץ כ-25 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנתיים הבאות. הבכירים קוראים למנוע גידול חד בהוצאות הממשלה ולהימנע מהפחתות מסים חדות.
יצוין כי יחס חוב-תוצר בישראל ירד בהדרגה לרמה נמוכה של 76% תוצר ב-2008 לעומת 100% ב-.2003 אולם בשנתיים הקרובות יעלה היחס ל-83% תוצר ב-2009 ול-88% תוצר ב-.2010 הבכירים מזהירים כי הזינוק בגירעון יגרום להגדלת יחס חוב-תוצר אף לרמה גבוהה ומסוכנת של 90% תוצר.
ההשלכות עלולות להיות קשות: יחס חוב-תוצר גבוה יביא להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות הדירוג הגדולות בעולם. הפחתת הדירוג תגרום נזקים קשים למשק - ייקור גיוסי ההון של הממשלה והמגזר העסקי, בריחת משקיעים מהבורסה ומענפי המשק, פיחות חד בשקל ואינפלציה גבוהה. כל זה יחריף כמובן את המיתון העמוק ואת האבטלה ויקשה את צמיחת המשק.
עד כה הצליח נתניהו לחתום על שני הסכמים עם ישראל ביתנו, עם ש"ס והעבודה. חלק מההסכמים הם טובים ונכונים כלכלית למשק - כמו הסכם על תקציב לשנתיים, אולם חלקם סקטוריאליים וייטיבו רק עם מגזרים יחידים בחברה הישראלית.
בכל מקרה, נראה כי דווקא בעת משבר עולמי ועל רקע גל האבטלה המכה במשק, הממשלה שתקום עומדת להיות גדולה ומנופחת, עם 24 שרים לפחות ומספר לא מבוטל של סגני שרים - שעלות כל אחד מהם תסתכם ביותר מ-2 מיליון שקל.
למפלגת העבודה, שאישרה אמש את כניסתה לממשלת נתניהו, הובטחו 5 תפקידי שרים - שר הביטחון, החקלאות, הרווחה, התמ”ת, שר לענייני מיעוטים ושני תפקידי סגני שרים - גם במשרדים שבהם לא היה עד כה תפקיד כזה.

עופר עיני, יו”ר ההסתדרות שגויס למשימת המשא-ומתן מטעם העבודה, הצליח להגיע עם נציגי נתניהו לסיכום על מספר תוכניות להנעת המשק, בעלות של למעלה מ-1.5 מיליארד שקל.
תוכנית 30 הימים: לפיה הממשלה תתחייב להציג בתוך 30 יום ממועד כינונה תוכנית חירום כלכלית מקיפה להתמודדות עם גל הפיטורים במשק, שתגובש יחד עם המעסיקים וההסתדרות.
קרן למפעלים במצוקה: כלל העובדים במשק יתרמו לקרן חצי יום עבודה. המעסיקים והממשלה יעבירו לקרן סכומים מקבילים. הקרן תסייע
הפעלת תוכנית החל"ת: מעסיקים יוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום, במימון המדינה ובעלות של 100 מיליון שקל.
הכשרה מקצועית: הגדלת תקציב ההכשרה המקצועית בסכום של 100 מליון שקל.
הכשרה לעובדים במקצועות שוחקים: הקמת קרן לעובדים במקצועות שוחקים, שנאלצו לפרוש בגיל מוקדם. עלות התוכנית: 600 מליון שקל, שייפרסו על פני 10 שנים.
דמי אבטלה: הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה ב-30 יום נוספים עד תחילת .2011
הגדלת פיצויים לעובדים במפעלים קורסים: הגדלת הפיצויים מהביטוח הלאומי לעובדים שמקומות עבודתם נקלעו לפירוק, עד ל-100 אלף שקל לעובד.
קצבאות הזיקנה: הגדלת הקצבאות בסכום של 950 מליון שקל בפריסה ל-3 שנים.
מעונות יום: הגדלת סבסוד המעונות בסכום של 200 מליון שקל מעבר לתקציב הקיים, בניסיון לעודד נשים לצאת לעבודה.
על פי ההסכמות שכבר נחתמו, ישראל ביתנו תקבל 5 תפקידים: החוץ, שר הקליטה, שר התיירות, שר התשתיות וסגן שר החוץ.

על פי ההסכם, המפלגה תקבל תוספת של 90 מילון שקל לסיוע לאכיפת החוק, 60 מיליון שקל נוספים יוזרמו למשרד החוץ ולנתיב, ו-15 מליון שקל למלחמה בסמים ובאלכוהול. 80 מיליון שקל יוענקו לקבינט עלייה וקליטה מיוחד.
כמו כן, על פי ההסכם, המדינה תעניק סיוע לעולים חדשים לשכירות ארוכת טווח בסכום של עד 1,500 שקל ובעלות 36 מיליון שקל בשנה, לתקופה של עד 5 שנים.
במהלך המשא ומתן הוסכם כי ישראל ביתנו תתמוך באתגר המשמעותי הראשון שעומד בפני נתניהו: העברת התקציב, ותתמוך בהעברת תקציב דוקשנתי לשנים 2009-2010 על רקע המשבר הכלכלי.
ש”ס תקבל בממשלה את תפקידי שרי הפנים, הדתות, שר הבינוי והשיכון, שר בלי תיק, ותפקיד נוסף של סגן שר. על פי ההסכם בין הצדדים, קצבאות הילדים יוגדלו ב-1.4 מיליארד שקלים ב-3 השנים הבאות.

כל משפחה תקבל תוספת של 93 שקל בחודש עבור הילד השני, השלישי והרביעי - כמעט כפול מהסכום שקדימה הייתה מוכנה להתפשר עליו לפני כמה חודשים.
כמו כן, סוכם על מתן תקציבים לישיבות ולמוסדות דת, בשנתיים הקרובות בעלות של מיליארד שקל. 750 מיליון שקל מתוכם יעוגנו בבסיס תקציב המדינה, ולא יצטרכו לקבל אישור מחדש בכל הסכם קואליציוני.
בנוסף, בתחום הדיור תגובש תוכנית להגדלת היצע הקרקעות העירוניות במחירים מופחתים למגזר החרדי, בדגש על זוגות צעירים. המוסדות החינוכיים החרדיים ימשיכו לקבל את תקציביהם הממשלתיים, והממשלה תפעל לתקצוב מוסדות החינוך החרדיים שאינם רשמיים.
50 מיליון שקל נוספים יוקצו על פי ההסכם הקואליציוני לשיפוץ מקוואות ובתי כנסת במהלך השנה הקרובה.
המגעים עם יהדות התורה הגיעו בינתיים לפיצוץ, בשל מחלוקת בנוגע לסוגיות גיור - אולם אם בסופו של דבר תיכנס המפלגה לממשלה, דרישותיה העיקריות מסתכמות בכמה מאות מיליוני שקלים לישיבות ולמוסדות דת. בנוסף, תקבל המפלגה את ראשות ועדת הכספים.







נא להמתין לטעינת התגובות





