מבחן רכב: טויוטה אוונסיס מול פורד מונדיאו וסקודה סופרב
טויוטה אוונסיס, בעבר אחת המכוניות החשובות בפלח השוק הישראלי, שבה אלינו במהדורה חדשה ומתייצבת למבחן נהיגה מול פורד מונדיאו וסקודה סופרב. בואו לבחור את הבייב החדשה שלכם
טויוטה אוונסיס, למשל, או קארינה בשמה הקודם, שלטה פעם בפלח השוק שלה בדיוק בגלל הסיבות האלה. המחיר שלה אמנם היה גבוה יחסית, וזאת הסיבה שלא נמכרו ממנה המון מכוניות, אבל היא נחשבה סחירה כמו מניה של בנק ואמינה כמו מכונת אמת. יפנית, כמובן.
אלא שאז באה מאזדה 626 ושינתה את מה שעד לאותו יום הייתה מציאות ישראלית מעוותת: 626 התאימה את המחיר שלה להפרש סביר ממחירי המכוניות הקטנות ממנה, והזכירה לכולם שטויוטה קארינה (לימים אוונסיס) היא בסך הכל "משפחתית גדולה" ולא "מכונית מנהלים".
מאותו יום צמחה הקטגוריה הזאת לממדים סבירים, והיא השלישית בחשיבותה בשוק הרכב שלנו מבחינת היקף המכירות בה. ומה קרה לטויוטה? המכונית שהייתה לסמל בשעתו, מכונית הפטרולים של משטרת התנועה וזו המועדפת על מנכ"לי משרדי ממשלה, התיישרה על קו מכירות צנוע של מאות בודדות בשנה, לעומת אלפי מאזדה 626 (לימים, מאזדה (6 שעלו אלינו מיפן.
סקודה סופרב, עליה כתבנו כאן בשבוע שעבר, עשתה השנה את הדרך ההפוכה, מלמעלה למטה, והתייצבה בצמוד למכוניות המשפחתיות הגדולות מבחינת המחיר.
ההיצע שלה, לעומת זאת, רב בהרבה מהמקובל בקטגוריה, ולכן חפצנו לעמת אותה מול פורד מונדיאו ומול טויוטה אוונסיס: מונדיאו, שמבחינתנו הובילה את סעיף ה"תמורה למחיר" בקטגוריה, ואוונסיס, מכיוון שהיא שבה אלינו עם דגם חדש, מחיר חדש ויומרות חדשות לכיבוש פלח שוק.
יבואני טויוטה ופורד לא רצו להימצא בהשוואה הזאת: פורד, מפני שהם סבורים שמונדיאו לא מתחרה בסופרב, וטויוטה, מפני שהם לא בעניין של מבחנים השוואתיים, לפחות כרגע. ובכל זאת, אל חשש: על אוונסיס הצלחנו לשים יד תודות לסוכנות רייכמן בבני ברק, הסופרב עדיין חמה בזיכרון שלנו, ובמונדיאו - ה"סרגל" בקטגוריה הזאת לטעמנו - השתמשנו למדידת האוונסיס במבחן הזה. נצא לדרך.
מיתון או לא, יבואני טויוטה יעלו השנה על כבישי ישראל פי ארבעה או חמישה יותר מכוניות אוונסיס מכפי שהעלו בכל אחת מהשנים הקודמות.
זה לא קשור למכונית עצמה, אלא יותר למערכת היחסים שבין יבואן ליצרן רכב ולזיהוי הזדמנויות בשוק, וזה בעיקר מעיד על רמת המכירות הנמוכה מדי של אוונסיס בשנים האחרונות ביחס לאיכויות של המכונית ולתדמית הטובה שלה בשוק הישראלי.
אוונסיס החדשה תגדיל את הנוכחות שלה על הכבישים שלנו לא מפני שהיא טובה הרבה יותר מהיוצאת, אלא פשוט מפני שהיבואן הזמין, ויקבל, כמות גדולה יותר של מכוניות, ומפני שהאקסיומה היא ש"מכוניות לא זורקים לים": כל מה שנשטף אל חופינו עולה בסופו של דבר על הכביש.
כמו שתי קודמותיה, גם הדור הנוכחי של המכונית, שהוצג באירופה בספטמבר האחרון, מיוצר עבורנו בבריטניה ולא ביפן, ושני החידושים המשמעותיים ביותר בדור הזה הם עיצוב מודרני ותיבת הילוכים רציפה.
לפני דור וחצי, כשאוונסיס עברה את השדרוג המשמעותי האחרון שלה: היא קיבלה עיצוב מעט משונה, אם כי יוקרתי למדי. באותה הזדמנות היא זינקה מבחינת רמת הבטיחות, הנוחות, התחכום הטכנולוגי, וגם מבחינת המחיר. אבל העיצוב שלה, איך לומר, לא היה להיט.
כעת, דור וחצי אחרי, אוונסיס נהנית מהעובדה שהמתחרה הצמודה ביותר שלה מבחינת תדמית ומיצוב - הונדה אקורד - עברה מהפך דומה. כלומר, הפכה למכונית יוקרתית ובעיקר יקרה יותר.
מכיוון שהלקוח של טויוטה דומה מאוד ללקוח של הונדה, אוונסיס נהנית כעת מיתרון מחיר, ובעיקר מהעובדה שהעיצוב החדש שלה פחות משונה, מעט יותר "ספורטיבי" (ככל שטויוטה יכולה להיות כזאת), ובעיקר כזה ששואל כמה רמזים מפולקסווגן פאסאט,
תחת מכסה המנוע שוכן מנוע 2.0 ליטר מתוחכם, שבנוסף לאמינות המוכרת אמור לספק תצרוכת דלק טובה ורמת פליטת מזהמים נמוכה. באופן לא אופנתי, חיברו אנשי טויוטה את המנוע הזה לתיבת הילוכים רציפה שאמנם אמורה לחסוך בדלק יחסית לתיבה אוטומטית קונבנציונלית, אבל בטח מבזבזת יותר דלק מאשר תיבת הילוכים רובוטית או בעלת "מצמד כפול". מצד שני, צמד המילים האחרון שיבואני טויוטה ורבים מלקוחותיה רוצים לשמוע כיום הוא "תיבה רובוטית".
אם העיצוב החיצוני "נאה אך פושר", את עיצוב הפנים אפשר לסכם בהגדרה "סביר, אז מה?". שום דבר בעיצוב הפנים לא מעורר השראה: הוא פשוט, ענייני, כהה מדי, פלסטיקי למדי, אבל תכליתי לחלוטין ועושה רושם של משהו שישרוד הרבה אחרי כולם.
הפלסטיקה מעניקה תחושה... פלסטית, עם מרקם שנראה כאילו פותח בשיתוף פעולה עם סיטרואן, והעיצוב יותר "לא מתחכם" מאשר "משעמם", יותר "פשוט ולעניין" מאשר "סגפני". ובכל זאת, לנוכח התחרות בקטגוריה ובמיוחד מול מונדיאו וסופרב, שינחתו כאן בהמשך הדברים, אוונסיס החדשה משדרת תחושה דלה מדי.
המכונית מרווחת יותר מקודמתה, בעיקר מאחור, וחמישה מבוגרים ישבו בה בנוחות גבוהה יותר מאשר ברוב המכוניות בקטגוריה זו, למעט המונדיאו והסופרב כמובן. עם תחילת התנועה מתגלות האיכויות המקובלות של טויוטה, כמעט ללא כל הפתעה. שיכוך המהמורות טוב, עם נטייה סבירה לקופצנות, ריסון גלגול הגוף טוב והמכונית מאוד מדייקת, למרות התחושה המלאכותית שיוצר ההגה. שיכוך הרעשים, בעיקר אלה של המתלים, מייצר תחושה איכותית, וגם רעש המנוע סביר, כל עוד לא דוחקים בו.
אוונסיס מבוססת על פלטפורמה חדשה לגמרי. היא ארוכה מקודמתה בחמישה סנטימטרים, וחשוב יותר - רחבה ממנה. התנהגות הכביש שלה צפויה, זריזה יחסית, אבל ממש לא מעוררת השראה או עודף ביטחון, במיוחד על כבישים משובשים וצרים.
יחסית לתיבות רציפות, זו של אוונסיס פועלת שקט ונעים, אבל יחסית לתיבות קונבנציונאליות היא בכל זאת מעצבנת, במיוחד כש"מדרבנים" אותה להאיץ מהירות.
מונדיאו, ככל שהדברים אמורים בתמורה למחיר, היא הבחירה שלנו בקטגוריה הזאת בשנתיים האחרונות, פשוט מפני שהיא מציעה הרבה יותר באותו המחיר. יש לה מנוע גדול יותר, היא רחבה מאוד, התנהגות הכביש שלה טובה פלוס, וסביבת הנהג שלה מעוצבת טוב, עושה שימוש בחומרים טובים, ומעניקה תחושה יוקרתית הרבה מעבר למחיר שלה.
ברמות האבזור היקרות מונדיאו מתחילה להיראות טוב פחות ביחס לפאסאט ולאקורד, שם התחרות צמודה יותר, אבל אנחנו נכנסים כעת לסביבת המחיר של 150 אלף שקל, וכאן מונדיאו עושה לאוונסיס חיים קשים.
אוונסיס, כרגיל במכוניות ממוצא יפני, משדרת תחושת תאוצה מעט טובה משל מונדיאו, בעיקר מפני שהיא פחות כבדה, ובגלל ששיכוך המתלים שלה מעט נוקשה יותר. אבל המונדיאו, שאיננה המכונית הכי מדויקת בקטגוריה הזאת, מעניקה חוויית נהיגה רהוטה מזו של אוונסיס. היא רחבה ומרווחת יותר, ובמושב האחורי שלה יש יותר מקום. תא המטען של מונדיאו דומה לזה של אוונסיס, אבל מעט יותר נוח לשימוש.
בשורה תחתונה, כשמסתירים את הסמל ומתרכזים ב"ברזלים", לאוונסיס אין סיכוי אמיתי מול מונדיאו, למעט בכל הקשור לתצרוכת דלק ולעלויות אחזקה. מי שמטלטלת את הסירה היא סופרב, וזה המקום להזכיר שוב שמדובר בשלוש מכוניות שמיוצרות באירופה, שלושתן באותה גזרת מחיר (150-158 אלף שקל), לשלושתן בקרת יציבות ושבע כריות אוויר, ויש להן מנועים שמספקים פחות או יותר אותו הכוח.
סופרב מעט פחות מרווחת ממונדיאו, אבל מציעה יותר מקום ותחושת פינוק ואיכות הרבה יותר גבוהה מאוונסיס. מנוע ה-1.8 ליטר שלה, מוגדש טורבו ומשודך לתיבה רובוטית מתקדמת, מזניק אותה עם תחושת כוח טובה משל השתיים האחרות, ובאופן משונה היא גם הנוחה מכולן על כבישי מע"צ.
לסופרב תא מטען גדול ושימושי משל השלוש, ובחיי היום יום נראה שהיא תציע את הפינוק הרב ביותר. נהג סולידי פחות יאהב את תיבת ההילוכים של סופרב ואת המנוע מוגדש הטורבו, ולעומתו נהג שנהנה מנהיגה יעדיף אותם על הכבדות של מונדיאו וההתנהגות של אוונסיס.
מצד שני, לעולם אסור להתעלם מהערכים המוספים של טויוטה בכל הקשור לאמינות, וההימור הבטוח ביותר הוא שבטווח של שלוש-חמש שנים אוונסיס תבלה פחות במוסכים מאשר המונדיאו והסופרב, ושעלות האחזקה הכוללת של הסופרב תהיה היקרה מבין השלוש.
הנהג הסולידי ביותר בחבורה, זה שמבחינתו מכונית היא אמצעי תחבורה שצריך להיות כלכלי ולהביא אותו מנקודה א' לנקודה ב,' יעדיף מן הסתם את אוונסיס, ולא יזדקק לשירותי טרייד-אין כשיחליט למכור אותה.
מי שאוהב לנהוג ונהנה מנהיגה יעדיף את מונדיאו, ומי שאוהב להתפנק ואת תחושת ה"פרימיום" של מכונית גדולה, יעדיף את סופרב.
נא להמתין לטעינת התגובות
