השוק האפור החדש
שלי נרקיס ניסה השבוע להכניס רגל בדלת של דירקטוריון חברת אמבלייז - וקיבל בעיטה. אבל המשבר הכלכלי, מחנק האשראי והתנהלות הבנקים מקרבים יותר מתמיד את השוק האפור אל שוק ההון
בשוק ההון כבר מדברים על התקדים המרעיש של כניסת מי שמכונה "מלך השוק האפור" לקודש הקודשים של הכלכלה המודרנית: הצבעה בדירקטוריון של חברה ציבורית והשפעה על מהלכים עסקיים חשובים, הקשורים לאלפי עובדים ובעלי מניות.
הציפיות הגדולות שהתפתחו לקראת ההצבעה בלונדון הפכו את ההיתקלות הראשונה שלו באסיפת בעלי המניות למפתיעה במיוחד. רק זמן קצר לפני תחילת ההצבעה גילה נרקיס שייפוי הכוח שקיבל מרייפמן לא התקבל, וכי הוא לא יכול להשתתף בהצבעה.
בתגובה התרגז ומיד התקשר לרייפמן, שנמצא בארץ. בשיחה דרש ממנו את הכסף שהוא חייב לו, ואמר בכעס שיבקש מבית המשפט להשלים את העברת המניות, כלומר לממש את השעבוד שלו עליהן.
לדברי בית-און, נרקיס רואה בתרגיל שביצע לו רייפמן מעשה לא ראוי ולא חוקי. עוד הוא מסר לעסקים שישי, כי מה שקרה הוכיח ש"ההנהלה של אמבלייז לא מסוגלת להתעסק בטובת החברה, אלא בדברים אחרים."
עו"ד דורון אפיק, מבאי כוחה של אמבלייז, שנתן לרייפמן את חוות הדעת שלפיה הוא לא יכול להעביר לנרקיס את זכות ההצבעה, אומר שבמילא ההצבעה לא היתה משנה את המצב וניסיון ההשתלטות של אלדר וגיל על החברה היה נכשל.
נרקיס לא מבקש להיות בעל שליטה או בעלים באמבלייז, אלא לקבל את כספו מרייפמן. הדרך הטובה ביותר עבורו לעשות זאת היתה באמצעות תמיכה בתוכנית של רועי גיל ואיתן אלדר להשתלט על אמבלייז, השתלטות שעשויה לאפשר משיכת מזומנים כדיווידנד.
משתוכנית זו נכשלה, נרקיס צפוי, כאמור, לעבור לשיטות מקובלות יותר של גבייה באמצעות בית המשפט, ולסיים את הרומן הקצר שלו עם שוק ההון.
מלווים בשוק האפור אמורים לפעול לפי הוראות "חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות." החוק מגביל את גובה הריבית על הלוואות מסוג זה (בסך עד מיליון שקל) לריבית של פי 2.25 מעלות האשראי הלא-צמוד בבנקים.
בפועל, מי שפונה לשוק זה נתקל בריביות גבוהות בהרבה - שמגיעות לעתים למאות אחוזים בחישוב שנתי. אך בימים אלו של מחנק אשראי, נראה שלרבים - בהם בכירים במשק - לא נותרה ברירה.
קיימת אי-ודאות רבה בשוק בשאלה מי מהרשויות אחראית לפיקוח ולאכיפת החוק בתחום האפור. בבנק ישראל מבהירים, כי הבנק לא מוסמך לפקח בשום דרך על שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות.
"בנק ישראל מפקח אך ורק על המערכת הבנקאית," נמסר, "ולכן פעילות כמו מתן הלוואות, שנעשית מחוץ למערכת הבנקאית, אינה בתחום הפיקוח והסמכות של בנק ישראל. הגורם שאחראי לחוק ומוסמך בין היתר להוציא תקנות לפיו הוא שר המשפטים."
רו"ח יהודה בר-לב, שנחשב למומחה הבכיר בישראל בתחום עבירות הצווארון הלבן, ונטל חלק בחשיפת ובחקירת כל הפרשיות
"כל השוק האפור נמצא בתהליך מהיר של התמסדות, לאור החקיקה לאיסור הלבנות הון," אומר בר-לב".למרות שניתן לחשוב שבעקבות המשבר הכלכלי אנשים יזדקקו יותר להלוואות מהשוק האפור, כי בבנקים כבר לא נותנים הלוואות בקלות, אנחנו דווקא רואים שהוא נפגע באופן משמעותי מהמשבר".
"לא רק הבנקים נמצאים במחנק אשראי; גם אנשי השוק האפור מתקשים כיום לגייס את הכספים לאותן הלוואות. מדובר בשוק שמגלגל מיליארדי שקלים בשנה, ולפי הערכתנו הוא נפגע בשיעור עשרות אחוזים בשנה האחרונה לאור המשבר הכלכלי," הוא אומר.
"חשוב להבין ששוק אפור היא לא מילת גנאי," מוסיף בר-לב, "יש גם חברות ציבוריות בבורסה שאפשר להגדיר אותן כשוק אפור. כל חברות הליסינג הן למעשה שוק אפור, כמו שבארה"ב יש שוק של סאב-פריים. היום זה אולי מונח בעל קונוטציה שלילית, אבל זה אותו דבר: זה סוג מסוים של אשראי חוץ-בנקאי".
לא קל לזהות חברה של השוק האפור מהסוג המסוכן. לעתים קרובות מי שעומד בראש חברה מבחינה רשמית, אינו מי שעומד מאחוריה בפועל.
כשחייב לא יכול להחזיר את חובו, נכנסים המלווים כשותפים בעסק ולמעשה משתלטים עליו. הלווה נשאר רק בחזית.
בימים אלה חוקרת המשטרה חשד, שלפיו גורמים בשוק האפור שהלוו כסף לבעלי גן אורנים הם תוקפיו של מנכ"ל קשת, אבי ניר. נבדקת האפשרות שמטרת התקיפה היתה ניסיון למנוע את שידור התחקיר על חובותיו של בעלי גן אורנים לשוק האפור.
כמו בכל שוק, גם בזה האפור יש דגי רקק ויש כרישים - אנשי העסקים המתוחכמים. מפרשות שונות של הלבנת הון ומפרשת הבנק למסחר למדנו על כמה שמות שגלגלו - וחלקם עדיין מגלגלים - מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדי שקלים.
למשל בני רביזדה, שעליו כתב בית המשפט כי ניהל בנק של ממש מתוך קרוואן קטנטן ורעוע, שבו עברו מיליארדי שקלים. את הכל הוא חישב במחשבון כיס.
רביזדה, אגב, לקח ריבית הגבוהה רק במעט מזו של הבנק. לבסוף הוא הורשע בהעלמת מסים בהיקף 5 מיליון שקל ובניכיון צ'קים ב-2.2 מיליארד שקל.
בעבר עלו גם שמותיהם של אהרון אוהב ציון, גיל גילקרוב ואילן אביזמיל, שחלקם נקשר לפרשת הבנק למסחר. נרקיס, אגב, לא היה קשור לפרשה. לאחרונה עלה שמו של איש שוק אפור נוסף, יעקב ג'רבי. כמו כן ידועים מאיר חסון ויניב בן-דוד, שנחשד כי היה איש השוק האפור של בועז יונה.
הנחיתה של נרקיס בשוק ההון לא היתה רכה, בלשון המעטה. נרקיס מכיר את מסדרונות בתי המשפט לא רק כמי שהגיש תביעות ועתירות לצורך גביית חובות - אלא גם כחשוד בעבירות כספים שונות.
ב-2005 הוא הורשע על העלמות מס בעשרות מיליוני שקלים. הוא חתם על עיסקת טיעון לריצוי מאסר של 33 חודשים, וחויב לשלם למס הכנסה חוב של 30 מיליון שקל.
נרקיס הואשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שימוש במסמך מזויף, סחיטה באיומים, שיבוש הליכי משפט והדחה בעדות. לאחר שחתם על עיסקת הטיעון, הוא אמר: "אני מבסוט שהסרתי מעליי את המכשול הזה, ואני יוצא לדרך חדשה."
הדרך החדשה של נרקיס, שניצל בעבר מניסיון התנקשות, לא כללה קריירה חדשה במיוחד. מאז נקשר שמו בפרשת חפציבה, כמי שניהל לפי החשד חשבון משותף עם בועז יונה בבנק דיסקונט בירושלים.
ב-2006 נערכה ההיכרות בין רייפמן לנרקיס, שהעניק לו הלוואה של 6 מיליון דולר. רייפמן, שנאלץ לפנות לשוק האפור לאחר שלא הצליח להשיג הלוואות בנקאיות נוספות למימון אחזקותיו באמבלייז, התחייב להחזיר לנרקיס 14 מיליון דולר בתוך שנתיים - כלומר ריבית שנתית של .40%
עד כה הוא לא הצליח לעמוד בהחזרי ההלוואה, וחובו לנרקיס מסתכם כיום בכ-20 מיליון דולר. רייפמן עומד כיום בפני כמה תביעות אישיות, המבקשות להכריז עליו כפושט רגל, והדבר מונע ממנו למכור בינתיים את מניותיו ולהחזיר את חובו לנרקיס.
למשל, בבקשה שהגישה לאחרונה קרן הון-גידור אמריקאית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, היא דורשת להכריז על רייפמן כפושט רגל, בטענה שהוא מבריח נכסים ומעדיף נושים בניגוד לחוק.
באמצעות עורכי הדין איל רוזובסקי ונועה ברהום ממשרד צלרמאייר-פילוסוף, טענה הקרן כי רייפמן הודיע לה כי הוא עומד להפסיק לשלם את חובו כלפיה. רייפמן חייב לקרן חוב של 5 מיליון ליש"ט מכוח הסכם הרכישה בין הצדדים, שלפיו מכרה הקרן לרייפמן את מניותיה באמבלייז. לפי ההסכם, היה על רייפמן לשלם לקרן את הסכום המדובר כתשלום עבור רכישת המניות עד 30 בספטמבר .2008
בשיחות ובהודעות דואר אלקטרוני שהוחלפו בין נציגי הקרן לרייפמן ב-3 החודשים האחרונים, הודה רייפמן בחוב וטען כי הוא נתון במצוקה כספית ואין לו כל נכסים הניתנים למימוש.
עם זאת, הוא הבטיח כי ישלם את החוב עד אמצע דצמבר, שכן עד מועד זה הוא אמור לקבל דיווידנד בשל אחזקותיו בחברה פולנית. חרף הבטחותיו נמנע רייפמן מלהעביר את התשלום.
בעקבות מצבו של רייפמן החליט נרקיס לנקוט גישה אקטיבית יותר: הוא ביקש מבית המשפט לאפשר לרייפמן להצביע באמצעותו באסיפת בעלי המניות של אמבלייז.
רייפמן עצמו מצטמרר בכל פעם שמעלים את נושא ההלוואה בשוק האפור. הוא מדגיש כי אין שום דבר אפור בנרקיס, וכי מדובר בהלוואה בנקאית לכל דבר המדווחת לרשויות כחוק. הוא אף טוען שהריבית בהלוואה נמוכה יותר מהריבית שאחד הבנקים גבה ממנו עבור הלוואה קצרת טווח.
"כל ההבדל ביני לבין אנשים שמדברים סרה בשוק הזה ובשלי נרקיס הוא שאני חי את זה, וכל היתר ניזונים משמועות," אומר רייפמן לעסקים שישי, "שלי ישב בבית סוהר על עבירות צווארון לבן. שלמה אייזנברג לא ישב?".
"לשלי יש סטיגמה, ושלמה נחשב כיום אחד מראשי המשק. שלי מתחזק לפחות חצי מהפעילות העסקית הגדולה במדינה, ועוזר לעסקים שהיו קורסים תחת הבנקאות," הוא אומר.
"כל הראייה על העולם הזה מעוותת לגמרי," הוא ממשיך, "צריך להיות במצב שלי כדי לראות את העיוות. עכשיו אני בחובות. הדבר הראשון שעולה לאנשים בראש הוא האלימות שמתלווה לתהליך הגבייה והריבית".
"פה אני אומר שני דברים: זה לא שהאפור הופך להיות לבן; יש אכן שוק שהוא לא חוקי. אבל כשמדברים על נרקיס, מדובר בשוק לבן לחלוטין. כל עיסקה נעשית עם חוזים, בנוכחות עורכי דין מהטובים בארץ. הסכמי הלוואה מדווחים לרשויות, העברות הכספים הן בנקאיות ולא דרך כל מיני חברות".
"יש חשבוניות מס וקבלות על כל הסכומים במלואם. כאשר מישהו לא משלם - מפנים אליו את עורכי הדין באופן המקובל," מדגיש רייפמן.
גם לגבי ריביות יש לו מה לומר: "אנשים לא מבינים את הריביות בשוק הזה. באופן קטגורי אני יכול להראות לך שניים מהגופים הבנקאיים הגדולים בישראל, שעל סוג כזה של עיסקה לקחו ממני ריביות גבוהות יותר מאלה של שלי."
לטענתו, "היום עם נרקיס שווה לי מבחינה כלכלית לעשות עסקים יותר מאשר עם בנק. גם לתהליכים יש עלות שבדרך כלל לא מחושבת. היות שלא לעולם חוסן ותמיד יכולים לקרות משברים, זה מקשה על ההחזרים. אני אומר לך חד-משמעית, שאני מעדיף לעבוד מול שלי במצבים כאלה מאשר מול בנק. פה יש בן אדם שמכיר אותך, שמקבל החלטות ומסוגל להתייחס לדברים שמעבר לשורת הרווח".
"בבנקים יש אפס היגיון כלכלי בכל תהליך הגבייה. בנק, לדוגמה, יעדיף לקבל סכום חלקי מיד, ולממש נכסים במהירות; העיקר להראות שיש מימוש ביטחונות, ולאו דווקא במובן הכלכלי. איש כמו נרקיס מעדיף לחכות חצי שנה ולקבל את מלוא הכסף, מאשר לבצע מכירות חיסול ולקבל רק חלק קטן מהחוב בראייה אובדנית".
לגבי מעורבות נרקיס באמבלייז, אומר רייפמן: "שלי לא מעוניין בשום צורה לקחת את נכסי האנשים שהוא מלווה להם. כל מה שמעניין אותו זה לראות את כספו חזרה. שלי לא משתלט על חברות. הוא היה יכול לקחת את מניותיי באמבלייז כבר מזמן, לו רצה; מה שכל מלווה מוסדי היה מממש בשנייה".
"שלי כבר יותר מחצי שנה סבלני ומחכה, ונותן את כל מרווח הנשימה האפשרי עלי אדמות כדי לבצע הסדר ולא לממש ולקחת את החברה. הוא מצהיר בצורה הוגנת שהוא מעדיף כל אלטרנטיבה - ולא לקחת את הנכס. במקרה שלו הוא אומר ועושה".
ההתגייסות של רייפמן למען תדמיתו של נרקיס מנסה להגדיר מחדש את המושג "שוק אפור," ולמצב את נרקיס כאיש עסקים לגיטימי. נרקיס מסר השבוע לעסקים שישי באמצעות עורך דינו, כי "הלגיטימציה שאני זוכה לה היום היא תוצאה של הרבה עמל. עמלתי ואמשיך לעמול בכיוון החיובי".
פרקליטו של נרקיס ב-20 השנים האחרונות, עו"ד ישי בית-און, מנסה להסביר לנו את התופעה שנקראת "שלי נרקיס:" "אני עוקב ורואה את ההתפתחות הנורמטיבית שלו במשך השנים: הוא גדל בדרך בנקאית מסודרת, והיום הוא מלווה כספים לאנשים מהשורה הראשונה במשק".
"הוא מלווה לכאלה שלא יכולים לקבל אשראי מהבנק, בעיקר מסיבות של תזמון. לצערי, אני לא יכול למנות את הלקוחות, מטעמי סודיות".
נרקיס כונה "מלך השוק האפור," איך אתה מסביר את זה?
"שוק אפור זו מילה של פשוטי העם לביטוי החוקי 'הלוואה חוץ-בנקאית.' המשק קורס, הבנקים לא ממהרים ולא יכולים לתת אשראי שהמשק צמא לו. לעומת זאת, נרקיס נותן הלוואות חוץ-בנקאיות ומסוגל להלוות כספים בהיקף גדול. נרקיס הוא למעשה ציר מרכזי היום במשק, הוא מנשים אותו."
ומה בקשר לשיטות הגבייה?
"הגבייה נעשית בדיוק כמו בבנקים: גם בנק שלא מחזירים לו כסף פועל בהליכי גבייה יצירתיים. דווקא נרקיס ידוע כמי שממתין יותר מהבנקים, לפני שהוא פועל כלפי מי שחייב לו".
"זו פעילות חוקית לגמרי, שאינה בתחום האפור. אני עורך לנרקיס הסכמי הלוואה, והגבייה נעשית בדיוק כמו בבנקים, למעט העובדה שנרקיס מחכה הרבה יותר מהם, לפי שיקול דעתו".
אף שעורך דינו של נרקיס אומר כי הוא עורך חוזים משפטיים מסודרים בכל הסכם הלוואה, סכסוך משפטי שבו היה נרקיס מעורב לאחרונה מלמד דווקא שיש גם מקרים אחרים.
נרקיס תבע את האחים אשר ודניאל כראדי בבית המשפט בגין צ'ק שנתנו לו וחזר. נרקיס, אגב, זכה. למרות שהשניים טענו שכלל אינם מכירים אותו, השופט קבע שהם לא הצליחו להסביר מה הצ'ק שלהם עושה בידיו.
בחקירתו הנגדית הודה נרקיס, כי באותו זמן לא השתמש בקבלות ובחשבוניות. הוא נשאל: "כרטיס הנהלת חשבונות יש לך;"? והשיב: "לשאלתך, לא. גם לא קבלה. חשבונית מס אין. אין הסכם הלוואה מסודר. בעיניי, הצ'ק הוא ההסכם. כפי שאמרתי, לא הייתי מסודר עם רשויות המס".
עו"ד בית-און, שמייצג בין היתר גם את הבנק הבינלאומי, את בנק פאג"י ואת בנק דיסקונט, אומר כי לא היה מרשה לעצמו לייצג את נרקיס אילולא נקט שיטות גבייה משפטיות בלבד.
"הוא לא גובה בדרך יותר אגרסיבית מהבנקים ומגופים פיננסיים אחרים. נרקיס של היום הוא לא נרקיס של פעם. כל גוף משתנה ומתקדם. אי-אפשר לשפוט כל הזמן לפי העבר - צריך לשפוט לפי ההווה והעתיד," אומר בית-און, "כיום הוא ראוי להגדרה של פיננסייר ובנקאי מהרמות הגבוהות שמוכרות בעולם".
בית-און מספר שנרקיס דוגל בגישה שלפיה הצלחה צריכה להיות רחוקה מהעין וצדקה צריכה להינתן בצורה דיסקרטית - ולכן הוא נוהג לתרום כספים רבים הרחק מהעין הציבורית. הוא אף משווה את הדיסקרטיות של נרקיס לדיסקרטיות של משפחות בנקאים גדולות. "בנקאים ברמה גבוהה," הוא מסכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
