לרשות המים והביוב אין סמכות
למרות שסמכויות האכיפה והאמצעים לכך אינם בידי רשות המים והביוב, היא זו שנדרשת לאשר הזרמת שפכים ממפעלי תעשייה לנחלים. כך הגענו למצב, שכמעט כל נחלי ישראל מזוהמים
למרות שסמכויות האכיפה והאמצעים לכך אינם בידי הרשות, מנהלה אורי שני נדרש לאשר הזרמת שפכים לנחלים בכל מקרה שבו המפעל או הארגון המבקש מוכיח, שאין לו ברירה אלא לעשות זאת.
ההחלטה להעניק את ההיתרים מתקבלות לפי המלצותיה של ועדה ציבורית. לטענת עמותת "צלול", הפועלת לשמירה על מאגרי המים, הוועדה ממליצה על מרבית החברות המבקשות. גם במקרים של הזרמת שפכים זמנית, לנחל הקולט את השפכים נגרם נזק רב - שתיקונו
עשוי לארוך שנים רבות.
סמנכ"ל העמותה, עזר פישלר, טוען שאם היתה המדינה מטילה על המפעלים המזהמים אגרת ביוב במחיר הדומה לזה שמשלם כל אזרח תמורת פינוי הביוב מביתו - היו המפעלים מתומרצים להשקיע יותר במערכות ניקוז יעילות, ולא היו מבקשים היתר להזרמת שפכים.
למרות שהאפשרות לגבות היטל בגין הזרמת השפכים קיימת בחוק, נמנע המשרד להגנת הסביבה מלגבות אותו.
מהמשרד נמסר: "תקנות ההזרמה לים נמצאות בשלבי עיבוד סופיים. הגרסה האחרונה תועבר בימים הקרובים לאישור משרד המשפטים. מיד עם מתן האישור, בכוונתנו להעביר את התקנות לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת".
נא להמתין לטעינת התגובות
