קריאה לראש הממשלה המיועד: נתניהו, צריך שר אוצר
מסונוור מהקדנציה הקודמת שלו - רוצה ביבי לשחזר את ההצלחה ומתעקש להחזיק בתואר שר־על לענייני כלכלה. אך במצב הכלכלי החמור של היום - זה עלול להיות הרה אסון. רפי רוזנפלד סבור שהניסוי הזה מתאים אולי לימים רגועים יותר

לא ברור אם מתוך רצון או מחוסר ברירה הולך ביבי ומגבש את האסטרטגיה הזו: ראש הממשלה יכהן גם כשר האוצר ומתחתיו ימנה שר במשרד האוצר, "שיראה איתו עין בעין" את המדיניות הכלכלית שיתווה. אלא שניסוי כזה, שיכול להתאים לימים רגועים יותר, עלול להיות הרה אסון כשהכלכלה העולמית קורסת.
כמו תאגידים בינלאומיים שנפטרים ממנהלים וממנים במקומם כונסים, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ממנים בקרוב כונס נכסים לכלכלה הישראלית.
בהשאלה מעולם הטלוויזיה שלנו אפשר לומר, שבנימין נתניהו מוותר על תוכנית הריאליטי "מי רוצה להיות שר האוצר", לטובת "האח הגדול," אבל עלול לגמור עם החובות של ערוץ .10
כמי שנתפס בעבר כרפורמטור הגדול של ההפרטה והביזור הפיננסי, הצליח המשבר הכלכלי בעולם להדגיש דווקא את החסרונות ברפורמות של ביבי. אלה לא הפריעו לו למנף את המיתוג הכלכלי שלו במערכת הבחירות ולהציג עצמו כמנהיג היחיד בסביבה שמסוגל להתמודד עם המשבר הכלכלי.
דווקא מסר זה הפך לחרב הפיפיות של נתניהו באיוש שר האוצר בממשלתו. אביגדור ליברמן, האיש החזק בממשלה הבאה, הבין מהר מאוד את המלכוד הטמון בתיק הזה, לנוכח גלי המשבר הכלכלי, ומיהר לוותר עליו.
מצד
וכך מצאו עצמם אנשי נתניהו בשבוע שעבר מנסים לשכנע את ראש הממשלה המיועד לרדת מהעץ של שר-על ולחזק את המסר שדרוש שר אוצר עצמאי, מקצועי ורצוי שיהיה מהליכוד. אלא שנראה כי כבר היה מאוחר מדי.
האפשרות הבאה שעלתה היתה למנות שר במשרד האוצר. שימו לב להגדרה: לא שר האוצר, אלא שר במשרד האוצר. מעבר לעובדה שמדובר בהגדרה מעליבה, היא תהיה פשוט לא רצינית. למרות שבסביבתו של נתניהו סבורים כי התואר לא באמת חשוב, ההפך הוא הנכון.
אם התואר לא חשוב, אז למה לא לתת למינוי זה את התואר ההולם "שר האוצר?"
כי את הסמנטיקה הזו מבינים כולם: בכירי האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שידלגו מעל לראשו של השר. לחצים נוספים ממשרדי הממשלה השונים, ההסתדרות, המעסיקים ואחרים יעקפו באלגנטיות את משרדו המיותם ויגיעו ישירות ללשכת נתניהו.
העבודה של ראש הממשלה תהיה בלתי אפשרית. חלק מתפקידו של שר האוצר הוא להיות מסנן פוליטי ראשון בין הדרג המקצועי במשרד האוצר לממשלה. בהיעדר מסנן כזה יגיעו כל התביעות, הדרישות והטענות לראש הממשלה שיטבע במספרים.
אגב, נתניהו כבר החליט מי יהיה היועץ הכלכלי הבכיר שלו: אורי יוגב, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר והיום איש עסקים פרטי. תפקידו הרשמי של יוגב עדיין לא ברור, אך ההערכות הן שהתפקיד יהיה במשרד ראש הממשלה. גם יוגב, שהיה ראש אגף תקציבים מוצלח באוצר, לא יכול להיות תחליף לשר אמיתי.
חשבתם פעם מתי מסתיים יום העבודה של ראש הממשלה ושל שר האוצר? בנימין נתניהו הוא אולי איש מוכשר, אבל ספק רב אם יוכל לנצח את חוקי הזמן. יש רק 24 שעות ביממה. זה לא מספיק בשביל להיות ראש ממשלה ושר אוצר בישראל.
לא רק שנקבל שר אוצר בחצי משרה, אלא גרוע מכך - ראש ממשלה בחצי משרה. איזו מחצי המשרה תתמודד עם האיום האיראני, הסורי, הפלסטיני ויחסי החוץ - ואיזו עם ההתגברות באבטלה, הפערים החברתיים, קריסת החברות והתמוטטות היצוא?
תפקידו של שר האוצר הוא לא לחצי משרה, אלא למשרה וחצי - ובטח בימים אלה של משבר בינלאומי, שמביא גם את הכלכלה הישראלית לקריסה. המשק הישראלי מתפקד כמעט ללא קבלת החלטות משמעותיות זה מספר חודשים. כל יום כזה מקרב אותנו לנתונים הקשים המתפרסמים מדי יום בארה"ב, בבריטניה או במזרח אירופה.
אבל הקושי הגדול בתפקיד הזה הוא לא רק בקבלת ההחלטות הגדולות, המאקרו־כלכליות, שיקבעו אם ישראל תתמודד היטב עם המשבר הזה או לאו.
הקושי הוא באין-סוף החלטות "קטנות" יומיומיות, שצריך להכריע בהן שר אוצר: ענייני תקציב, הכרעות בתחומי החשב הכללי, ערבויות, סיוע לעסקים קטנים, שווקים פיננסיים, תקנות רשות ניירות ערך ועוד ועוד - כולם עוברים תחת ידו ותחת חתימתו של שר האוצר. מדובר בעומס אדיר של החלטות פרטניות שמישהו צריך לנהל אותן.
הוא גם המכריע בהמון חילוקי דעות פנים-משרדיים, בין-משרדיים ובין-מוסדיים שמצליח ליצור משבר בגודל ובעוצמה של המשבר הנוכחי.
"אין החלטה אחת שהתקבלה בחצי השנה האחרונה בתמימות דעים בין המוסדות הכלכליים השונים במשק," מספר גורם כלכלי בכיר. "העדרו של שר אוצר בקבלת החלטות כזו יגרום נזק גדול. מצד שני, עיכוב בקבלת ההחלטות, כיוון שראש הממשלה עסוק במו"מ עם הפלסטינאים, יגרום לא פחות נזק," אומר אותו גורם.
כמה זמן ישקיע ראש ממשלה שיתפקד גם כשר-על בענייני הכלכלה - הדעות חלוקות, אבל לכולם דעה אחת: בימים אלה ישראל זקוקה לשר אוצר במשרה מלאה.
"ראש ממשלה במדינת ישראל משקיע 60% מזמנו בנושאים ביטחוניים, ו-40% נשארים לו לכל השאר," אומר גורם כלכלי בכיר אחר. "במשבר כלכלי של פעם ב-100 שנה אתה צריך שר אוצר ב-150% משרה."
נתניהו עדיין מפנטז על מינוי של מומחה, אם לא לשר אוצר אז לפחות לשר במשרד האוצר. מינוי כזה עלול להיות בעייתי מאוד - לא רק עבור נתניהו. הוא יגביר את ההתמרמרות בקרב ח"כי הליכוד המקופחים ממילא, ויציב בממשלתו של ביבי חבר ממשלה שהוא ברווז צולע.
הסתכלו על דניאל פרידמן ותראו את הפרופסור, הבנקאי או איש העסקים שייאלץ להתמודד עם הפוליטיקה הישראלית על יתרונותיה ובעיקר על חסרונותיה. שר אוצר הוא לא רק השר האחראי למשרדו, אלא גם חבר במועדון האקסקלוסיבי שנקרא ממשלה ויהיה שותף להכרעות לאומיות. החברות במועדון הזה מקורה במשחק הפוליטי של השיטה הפרלמנטרית.
וכך נמצא את המינוי המקצועי, שאולי יודע להתמודד עם מספרים, מעורב בהצבעות פוליטיות, ביטחוניות, מדיניות וחברתיות - למרות שלא נבחר על ידי איש לעשות זאת.
מצד שני, במשחק הפוליטי הזה הוא יהיה מפקד נטול גייסות, תלוי תלות מוחלטת בראש הממשלה שמינה אותו וכמעט חסר יכולת מיקוח.
לא בטוח שמדובר בצדק פואטי, אבל בכירי משרד האוצר מרגישים היום את מה שהרגישו בשנה האחרונה נציגי ההסתדרות והמעסיקים. שר האוצר ובכירי משרדו פשוט לא ספרו אותם, סירבו לקיים פגישות, והפגישות המעטות שהתקיימו לא הניבו דבר.
ביבי, לעומת זאת, פצח בריקוד - זהיר אמנם - עם עופר עיני, אך מתעלם במופגן מפקידי האוצר, שמגירותיהם מתפוצצות מתוכניות כלכליות.
ברוגז בשלב הזה או הדחה של פקידי האוצר הם לא ממש יעילים או נכונים. נתניהו יצטרך לשבת איתם, כי הם מקור המידע העיקרי שלו והצנרת למנגנון הכלכלי.