"עוף העמק הוא לא פרי גליל - זה עסק בלי זכות קיום"
גם הבעלים של משחטת עוף העמק הבין כי אפסו הסיכויים להציל את המפעל - ואתמול כבר התבצרו במקום מאות עובדים שצפויים לקבל בקרוב מכתב פיטורים. בינתיים הם יוכלו להתנחם אולי רק בשימורים שקיבלו מעובדי פרי גליל, שבעצמם עדיין נאבקים על מקום עבודתם
בעוד קבוצת מפגינים מיהרה לגרור את העובד המותש הצידה ולטפל בו עד שהכרתו חזרה אליו - המשיכו חבריו לעבודה לנופף בשלטים הנושאים כיתובים כמו 'אנחנו מובלים כמו עופות לשחיטה', וגם 'הגזירה של המן קטנה לעומת הנגזר עלינו בחג הזה'.
העובדים התבצרו אתמול במקום לאחר שהנהלת המפעל הודיעה על הפסקת העבודה. בסוף השבוע מינתה ההנהלה מנכ"ל מיוחד למפעל, שנקלע לאחרונה לגירעון של יותר מ-40 מיליון שקל בתזרים המזומנים ובחובות לספקים ולבנקים, אולם נראה שגם היא נואשה מלמצוא משקיע חדש למפעל.
הבעלים, אמנון אריאל, אמר אתמול לעסקים כי "אין שום טעם להשקיע במפעל הזה - הציוד מיושן, הוא נושא בחובות גדולים במיליוני שקלים, ובכלל, המפעל ממוקם בלב אזור מגורים שאינו מתאים למשחטה ויש לפנות אותו משם".
לדברי אריאל, גם מי ששקל להיכנס כמשקיע למפעל כבר הבין את המצב, והוא עצמו מצטער שרכש את המשחטה. "הבטיחו לי הרים וגבעות, עשו לי מצג שווא. לא ידעתי את מה שאני יודע עכשיו. זו היתה טעות".
גם ניסיונות ההסתדרות לגייס משקיע חדש למפעל העלו עד כה חרס, והיועץ המשפטי של ההסתדרות, עו"ד שי תקן, אמר אתמול לעסקים כי הסיכוי להצלת המשחטה והעובדים בה הוא קלוש: "הבעלים - אם זה אמנון אריאל מטבעוף, ואם זה מפעלי העמק - לא רוצים להזרים כסף. במצב הזה אין סיכוי להכניס משקיע".
"עופר עיני ניסה לסייע ולהביא כסף מהמדינה. חשבנו ש-7 מיליון שקל יעזרו כסיוע, אבל אז התברר לנו שהחוב מגיע ל-40 מיליון שקל, וזה לא מספיק".
אם אכן אפסו הסיכויים להציל את המפעל, נראה שבסופו של דבר ייאלצו העובדים להצטרף אל אלפי המובטלים שניזוקו מהמשבר הגדול. בינתיים, כאות סולידריות, הגיע לאזור המפעל מוטי חזיזה, יו"ר ועד עובדי מפעל ויטה פרי גליל - שהוביל בחודשיים האחרונים מאבק שכנראה יסתיים בהצלחה.
עובדי פרי הגליל תרמו למאבק עשרות פחיות שימורים מהמפעל, וחזיזה עצמו הודיע למפגינים כי "כולנו שותפים איתכם במאבק הזה. עובד זה לא נייר שאפשר לקמט ולזרוק אותו. אם עובדים לא יתפרנסו בכבוד, הם יהיו לנטל על המדינה. תבטחו באלוהים, בוועד ובהסתדרות".
הזדהות עובדי פרי גליל עם המאבק במפעל העמק הדגישה פן נוסף של המשבר הנוכחי. בעוד בחצור עמדה עיר שלמה מאחורי המפעל שבשטחה, ברמת ישי המצב שונה.
מרבית העובדים אינם בני היישוב, המבוסס יחסית, והתושבים העוברים במקום ברכבם לא תורמים אפילו צפצוף הזדהות למראה הצמיגים הבוערים וקול הזעקות של העובדים.
ראש המועצה, עופר בן אליעזר, לא הגיע למקום כדי להשמיע את קולו בנושא. נהפוך הוא - בן אליעזר הביע דווקא תמיכה בהעברת המפעל מהיישוב: "אנחנו פועלים כדי שהמפעל לא ייסגר, אלא יועבר מרמת ישי".
- למה שלא תגיע להזדהות עם העובדים לפחות?
- "אני לא בא למפעל כי אני בדיוק בדרך לתל אביב"
- ומה עם העובדים שלך - סגנים, חברי מועצה. מישהו יבוא להזדהות? לשאול אם צריך עזרה?
- "אף אחד לא יוכל להגיע"
למרות דברי בן אליעזר כי הוא נמצא בתל אביב, דקות ספורות לאחר השיחה פגשנו אותו דווקא במועצה המקומית, אולם הוא סירב לענות לשאלות נוספות וכשהצענו לו להתלוות אלינו למפעל, הוא הגיב בכעס וטען כי רק הוא קובע את הלו"ז שלו לעצמו. המפעל, אגב, נמצא במרחק של פחות מ-200 מטר מבניין המועצה.
רק לפנות ערב הודיע בן אליעזר כי ביקר במקום, וטען כי "רמת ישי ניהלה מאבק להעברת מפעל עוף העמק במשך שנים, אבל חושבת שסגירת המפעל בצורה כזאת היא תקלה שאסור שתקרה. הלב שלנו עם העובדים, ואנו לא רוצים שהמקום ייסגר אלא רק שיעבור".
משחטת 'עוף העמק' נמצאת בבעלות 14 קיבוצים ומושבים וחברת טבעוף מבאר טוביה. גורמים בחברה הודו אתמול כי לקיבוצים יש אינטרס ברור לסגור את המפעל, מכיוון שהשטח שעליו הוא יושב משועבד לחברה אחרת בבעלות הקיבוצים.
"המפעל הזה נסגר לא בגלל תזרים מזומנים, אלא בגלל העלויות המטורפות לתפעולו. לשחוט עוף כאן עולה פי 2 מבכל מקום אחר. לקיבוצים
לפני פחות משנה נכנסה עוף העמק לשותפות עם טבעוף. לצורכי האיחוד הוקמה חברה משותפת, ו-25% מהחברה היו בבעלות עוף העמק, אמנון אריאל החזיק ב-75% הנוספים והמשחטה הפכה לנותן השירותים של החברה המשותפת.
לטענת גורמים בחברה, על-פי ההסכם שנחתם, אריאל אמור היה לגייס משקיעים נוספים ולהזרים 10 מיליון שקל לחברה. כעת טוענים בחברה כי "הוא לא עשה את זה, והוא גם לא משלם על העופות שמספקים לו - וכך נוצר החוב הגדול של החברה".
בתגובה טענו מקורבים לאמנון אריאל כי "במפעל הושקעו 3 מיליוני שקלים כדי לבצע התאמות לדרישות של טבעוף. ניסינו לגייס משקיעים ולא הצלחנו, ואז היה משבר בענף בחודשים דצמבר-ינואר האחרונים, והמחירים ירדו וגרמו להפסדים".
"העסק הוא בעייתי, כי הבעלים שלו - מפעלי העמק - לא רוצים להכניס שם כסף. טבעוף לא חייבת למשחטה כסף. זה לא חוב מוכח. מדובר במפעל עם חובות מהעבר, מפעל בעייתי עם ניהול כושל".
"נוצר שם בור תפעולי, וכשבדקנו מצאנו שאין שום קשר בין הוצאות התפעול הגבוהות שעליהן הם הצהירו לבין המציאות. הבאנו לשם לפני כמה חודשים מנכ"ל חדש, גיבשנו תוכנית הבראה, אבל לבעלים אין שום עניין בהמשך הקיום של המשחטה. זה לא ויטה פרי גליל - זהו עסק שאין לו זכות קיום".
שוקי עוגן, יו"ר משחטת עוף העמק, מסר בתגובה כי "הדברים פשוט לא נכונים. אריאל ביקר במפעל פעמים רבות טרם חתימת העיסקה, ומכאן שטענותיו למפעל מיושן שאין טעם להשקיע בו נשמעות מגוחכות. אריאל לא הביא לעוף העמק שקל אחד ככסף חי, ואיני מבין על איזה 3 מיליון שקל הוא מדבר".
חובות החברה מתחלקים ל-2 סוגים: חוב של כ-20 מיליון שקל לבנקים ולמשקי עמק יזרעאל. החוב השני הוא החוב התפעולי השוטף, בגובה 24 מיליון שקל. הבנק העיקרי של עוף העמק הוא הבינלאומי, המחזיק בחוב של כ-5 מיליון שקל.
גם יעקב כהן, מנכ"ל ארגון מגדלי העופות, טוען שאריאל חייב כסף למגדלי העופות שסיפקו את העופות לעוף העמק: "הרבה מגדלים לא קיבלו כסף, כי אריאל לא שילם להם. לכן הם גם לא מספקים לו עופות, ואני מניח שהוא לא יוכל לייצר בקרוב".
מי שמשלמים את המחיר הכבד על החובות הללו הם בסופו של דבר העובדים במקום. ברכה שושן, בת 57 מעפולה, העובדת במפעל 37 שנים, סיפרה אתמול כי "כשהדלקתי נרות ביום שישי בערב התפללתי בשביל הילדים שלי ובעלי, והתפללתי גם בשביל המפעל הזה. בירכתי אותו שייתן לנו פרנסה טובה. לאן נלך ומה נעשה בגיל שלנו?".
משה גולדשטיין, בן 67 מחיפה, העובד במפעל 39 שנים, התחבק אתמול עם שושן ואמר: "אחרי 40 שנים אני מגיע לפנסיה בלי כלום, כי לא הפרישו מהמשכורת כמו שצריך. אף אחד לא מעוניין לעזור לנו".
"למועצה פה לא אכפת מאיתנו כי הם רוצים את השטח לדברים אחרים. אני פונה למשקיעים - יש כאן עובדים מסורים ביותר, אנחנו יכולים לייצר כמות גדולה של עופות. לי יהיה מה לאכול, אבל לגבי 199 העובדים האחרים אני בספק".
בהסתדרות טענו אתמול כי לאחר פגישה שנערכה עם הממונה על התקציבים באוצר, רם בלינקוב, הועברו חומרים לחשב הכללי, כדי לבחון חלופות להצלת המפעל, וכי רק סוג של התערבות ממשלתית יוכל להניע מחדש את המפעל הזה.
יו"ר ועד המפעל, מוטי סער, קרא אתמול גם הוא לסיוע ממשלתי: "ביבי הודיע שהוא רוצה לעזור למפעלים? - אז הנה, אנחנו הראשונים. שיבוא לעזור לנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
