הרע במיעוטו?
המשבר הכלכלי אילץ חברות רבות למצוא דרכי התייעלות מלבד קיצוץ בשכר - וכך הכרנו את קיצור שבוע העבודה ל-4 ימים. אך האם המתכונת החדשה באמת טובה יותר לעובד? בדקנו והשוונו מהן המשמעויות ארוכות הטווח של השינויים בתנאי העבודה שלכם
בתחילת המשבר הכלכלי הנהיגו חברות רבות מדיניות של קיצוץ השכר לעובדים, שנע בין 5% ל-15% מגובה השכר ובמקרים מסוימים אף למעלה מזה.
לעומת זאת, בשבועות האחרונים אנו עדים יותר ויותר לדרך אחרת שנוקטות ההנהלות בניסיונן לשרוד את המשבר - קיצור שבוע העבודה ל-4 ימים. שני סוגי הקיצוצים משאירים לא פעם את העובדים חסרי אונים.
גם בימים שבהם המשק מתפקד באופן נורמלי, קשה לומר שרבים מאיתנו הם מומחים לדיני עבודה ובקיאים בזכויות ובחובות שלהם במסגרת העבודה. ואילו עכשיו, כשבמגזרים רבים תנאי העבודה משתנים ואפשרויות הקיצוץ מתרחבות, הבלבול רק גדל.
הבעיה היא שלא תמיד נעים לשאול ולברר מהם הזכויות והתנאים החדשים שנובעים מהקיצוצים. התחושה היא שאם אנו עדיין מועסקים, אנחנו צריכים לשמוח בחלקנו ולא להטריד את המעביד בשאלות כביכול קטנוניות לגבי ימי חופשה, הפרשות לפנסיה והוצאות רכב.
אך מחשבה כזו היא מוטעית: בסופו של דבר הקיצוצים בשכר או בהיקף העבודה כבר מהווים הרעה בתנאי העבודה. במקרה שגם זכויות אחרות שלנו נפגעות, בין אם מתום לב של המעביד ובין אם מכוונת זדון, מדובר בהוספת חטא על פשע.
עסקים בירר עם מומחים בתחומי דיני העבודה איזה קיצוץ הוא הרע במיעוטו לעובד מבחינת אובדן זכויות, מהן ההשלכות של סוגי הקיצוצים השונים על תלוש השכר, ומה חייבים לדעת לפני שמסכימים לשינוי זה או אחר בתנאי העבודה.
זה קרה בחברות ההיי-טק אפלייד מטר ריאלס וסייפן, בחברות תעשייה כמו כתר וישקר ובעשרות חברות נוספות ברחבי הארץ: פתאום עובדי החברה מצאו עצמם עם יום חופש שבועי נוסף. המשמעות בפועל של סוג קיצוץ זה היא שהעובדים משתכרים לפי 80% משרה .
מתברר שאם בודקים מקרוב את הנושא מבחינת הרעת תנאים, קיצור שבוע העבודה גרוע יותר לעובד מאשר קיצוץ כללי בשכרו באותו שיעור.
עו"ד יניב בסט, מומחה לדיני עבודה, מסביר כי "בשיטת קיצוץ זו ישנו מכלול של זכויות עובד שנפגעות. למשל, ימי חופשה: עובד שמועסק ב-80% משרה יזכה לימי חופשה לפי החוק בקיזוז אחוזי המשרה".
"לדוגמה, בשנים הראשונות מגיעים לעובד 14 ימי חופשה בכל שנה. לפיכך בקיזוז 20% משרה הוא יקבל רק 11.2 ימי חופשה - בניגוד לקיצוץ רגיל בשכר".
"גם תשלומי דמי ההבראה נפגעים במקרה של קיצוץ
"אם לעובד בסוף שנתו הראשונה מגיעים 5 ימי הבראה, כלומר תוספת של 1,655 שקל , ובסוף השנה השנייה מגיעים לעובד 1,986 שקל וכן הלאה - לעובדים במשרה חלקית ישולמו דמי הבראה באופן יחסי להיקף משרתם. כלומר, בהיקף משרה של 80% יגיע לעובד בסיום שנתו הראשונה סך של 1,324 שקל ובשנה השנייה 1,588 שקל".
המעבר ל-4 ימי עבודה פוגע גם במספר ימי המחלה שהעובד יקבל. עובד זכאי ל-1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא - עד שהוא מגיע למכסה של 90 ימים. חודש עבודה חלקי מזכה כמובן בחלק היחסי. למועסקים בשבוע עבודה מקוצר מגיע רק 0.96 יום מחלה לחודש. אולם במקרה של קיצוץ השכר - מספר ימי המחלה לא יקטן.
פן נוסף שנפגע הוא הוצאות הנסיעה, אם כי פגיעה זו הגיונית מאחר שהעובד מחסיר יום עבודה בשבוע.
שיעור החזר הוצאות הנסיעה הוא 22.70 שקל ליום עבודה לכל היותר - אולם המעסיק מחויב לשלם רק בעבור יום העבודה בפועל שבו השתמש העובד בתחבורה. במהלך החודש ניתן לנכות לפחות 4 ימי עבודה מעובדים שעברו לשבוע עבודה מקוצר.
בתשלום בגין ימי חופשה שנתית שלא נוצלו הקיצוץ פוגע באותה מידה הן אם הוא בהיקף השכר והן אם הוא בקיצור ימי העבודה.
על-פי החוק, מעביד חייב לשלם לעובד עבור ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל. במקרה שקוצר שבוע העבודה או קוצץ השכר, העובד יקבל יום חופשה על-פי שווי יום עבודה בהיקף של 80% משרה או לפי המשכורת החודשית המקוצצת.
ישנו יתרון מסוים, כמעט יחיד, לקיצוץ בימי עבודה ולא בשכר: ביום החופשה יכול העובד לעבוד בעבודה אחרת וכך לשפר את הכנסותיו.
שאלה קריטית אחרת, בעיקר על רקע הזעזועים שעובר שוק ההון בשנה האחרונה, היא באיזה אופן הקיצוצים פוגעים בתוכניות החיסכון שלנו במסגרת העבודה, כמו קרן פנסיה וקרן השתלמות.
לדברי בסט, "ההפרשות לפנסיה מקוזזות באחוזים משכר העבודה, ובמקביל המעביד מפריש אחוז מסוים מסכום השכר המשולם לעובד. קיצור שבוע העבודה או קיצוץ אחוז מסוים מהמשכורת יביאו שניהם, ללא הבדל, לקיזוז הסכומים המופרשים לחסכונות הפנסיוניים. אותה השיטה חלה גם על חיסכון של קרן השתלמות"
ישנם מקרים שבהם המעביד מבקש מהעובד לבחור בין ביטול קרן ההשתלמות לקיצוץ במשכורת. מה עדיף?
"חשוב לזכור כי אין חובה לפתוח קרן השתלמות, ולכן ביטולה אינו פוגע מיד בנטו של העובד. לטווח הארוך ביטול קרן ההשתלמות פוגע בעובד יותר מאשר קיצוץ בברוטו, בגלל אובדן יתרונות המיסוי שמקנה קרן ההשתלמות כתוכנית חיסכון".
"עובדים בשכר נמוך יעדיפו, בלית ברירה, את ביטול קרן ההשתלמות על פני קיצוץ בברוטו. לעובדים בשכר בינוני ומעלה עדיף לוותר על שכר ברוטו ולא לבטל את קרן ההשתלמות", מסכם בסט.
עו"ד נעמי לנדאו, בעלת משרד המתמחה בדיני עבודה, מבהירה כי על פניו יש במעבר לשבוע עבודה מקוצר או בקיצוץ כללי בשכר משום הרעה בתנאי העבודה. הרעה זו מאפשרת לכל עובד שאינו מעוניין להמשיך לעבוד במתכונת מקוצצת זו להתפטר - ולקבל את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו עד ליום עזיבתו בפועל.
עם זאת, חשוב לדעת שגם במ? קרה הזה העובד מחויב להעביר למעסיק הודעה מוקדמת על אי-הסכמתו לקיצוץ בשכרו או בהיקף עבודתו.
שאלה אחרת שעולה בהקשר של הקיצוצים היא, אם המעסיק רשאי לקצץ בזכויות שצבר העובד בעבר.
לנדאו מבהירה שצעד כזה אינו חוקי: "גם אם העובד הסכים לקיצוץ משרתו ובהתאם לכך לקיצוץ שכרו, המעסיק אינו רשאי להפחית רטרואקטיבית את הזכויות שצבר העובד עד לקיצוץ. במילים אחרות, כל ימי החופשה והמחלה שנצברו לזכותו נכון ליום הקיצוץ נשמרים במלואם".
למרות סוגי הקיצוצים השונים, ישנן זכויות עובד רבות שנשמרות במלואן: למשל, אם קיימת במקום עבודה מסוים זכות ותק, היא תישמר בהתאם לשנים שבמהלכן הועסק העובד במקום עבודתו. כך גם לגבי שכר בגין שעות נוספות, חגים, הודעה מוקדמת לפני פיטורים וכיו"ב.
מה אפשר לייעץ לעובד שעומד בפני קיצוצים ומבקש לדאוג לכך שזכויותיו ייפגעו בצורה המינימלית?
"העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת היא שטוב יעשה עובד אם יסכם עם מעסיקו בכתב את משך תקופת קיצוץ משרתו, שכרו החדש ומועד חזרתו למשרה מלאה, תוך השבת עלות השתכרותו כבעבר", אומרת לנדאו.
נא להמתין לטעינת התגובות
