רקע: הברחות המזון שגשגו בתקופת הצנע
ראש הממשלה, דוד בן גוריון, הוביל את מהלך תקצוב המזון מתוך מחשבה שזהו הפתרון היחיד למצבה של ישראל. לאחר המזון הורחב הקיצוב גם ללבוש והנעלה ואפילו לריהוט. רוב הציבור תמך בתחילה במדיניות, אך עם השנים גבר המרמור, והשוק השחור שגשג
מדיניות הצנע שלטה בארץ בשנות החמישים. הממשלה ביקשה להשליט שיטה כלכלית קפדנית שתמנע, כך האמינו, התמוטטות כלכלית. רמת החיים בישראל הורדה במכוון: הצריכה הפרטית צומצמה על ידי כך שכל אזרח קיבל תלושים למזון על פי "סל מזונות" שנקבע עבורו.
לצורך קיום המדיניות הוקם משרד ממשלתי, משרד האספקה והתקצוב, שבראשו עמד ד"ר דב יוסף. ההקצבה היומית השתנתה בין מבוגרים, ילדים, נשים הרות ועוד. ראש הממשלה, דוד בן גוריון, הוביל את המהלך מתוך מחשבה שזהו הפתרון היחיד למצבה של ישראל.
לאחר הגבלת המזון הורחב הקיצוב
גם ללבוש והנעלה ואפילו לריהוט. רוב הציבור תמך בתחילה במדיניות, אך עם השנים גבר המרמור, והשוק השחור שגשג.
השוק השחור היה התשובה של האנשים בעלי האמצעים שלא יכלו לרכוש רשמית מוצרים בכסף שלהם בגלל מדיניות הצנע, אך לא הסתפקו במזון שסופק על ידי התלושים. בשוק השחור היה ניתן להשיג את מה שתלושי המזון המוקפדים לא יכלו לספק, בוודאי לא בכמויות גדולות: בשר, קמח, ביצים, סוכר, ואפילו שוקולד.
בממשלה הביטו בדאגה כיצד השוק השחור מתפתח במהירות והקימו מטה מיוחד ללחימה בו, בראשו עמד ראש הממשלה בן גוריון. פקחי משרד הקיצוב בלשו אחרי מבריחים ואף היו עורכים בדיקות פתע בתיקים.
לאלפי אזרחים נפתחו תיקים פליליים, אך התופעה שגשגה עד לאמצע שנות החמישים אז הוגמשה מדיניות התקצוב. לבסוף, בוטלה מדיניות הצנע סופית ב-1959.
נא להמתין לטעינת התגובות
