זהירות: פייסבוק גורם לאינפנטיליזציה של המוח
צמד חוקרים בריטים מצא שפייסבוק ושאר הרשתות החברתיות מסוכנות לבריאות ואף גורמות לאינפנטיליזציה של המוח - ועוררו סערה באינטרנט. גולשים רבים ברחבי העולם סירבו לקבל את רוע הגזירה ובחרו להתקיף את השליח בטענה שהמחקר לא רציני
השניים מצאו כי פייסבוק גורמת לשיבוש המערכת העצבית שבתוככי המוח, בעיקר בקרב משתמשים צעירים. זאת בנוסף, כמובן, להשלכות של הפעילות הממכרת למדי ברשתות אלה, הגורעת מרמת הקשר האישי בין בני אדם.
מארק צוקנברג, מייסד פייסבוק, במטה החברה AP
הראשון שהשמיע את האזהרה הזאת היה ד"ר אריק זיגמן, מהחברה המלכותית הבריטית לרפואה ומבכירי החברה הבריטית לפסיכולוגיה.
זיגמן פרסם בכתב העת ביולוג'יסט מאמר, ובו טען שמאחר שפייסבוק ואתרי הרשתות החברתיות הדומות דווקא מרחיקים את בני האדם זה מזה, ואף יוצרים סביבה שבה הקשר החברתי האמיתי מצומצם - עלולות להיות לכך השלכות והשפעות ביולוגיות נרחבות.
לדבריו, "בילוי ממושך באתרים החברתיים עלול לשנות את הדרך שבה הגנים פועלים, לגרום לתגובות משובשות של מערכת החיסון ולשינויים ברמת ההורמונים ובתפקוד כלי הדם, ולהשפיע על הביצועים המנטליים".
זיגמן ציין כי לרבע מילדי בריטניה יש היום מחשבים ניידים או שולחניים בחדריהם כבר מגיל 5, "והם פוקדים אתרי רשתות חברתיות משלהם".
הפעילות הזאת, הוסיף זיגמן, גוברת עם השנים "וגורמת לשינויים גדולים. כשאנחנו מנהלים קשרים אמיתיים, פנים אל פנים, מתרחשים תהליכים שונים. קרוב לוודאי שמדובר במנגנון אבולוציוני, המכיר ביתרונות של 'להיות ביחד' מבחינה גיאוגרפית - וזה איננו קיים בפייסבוק ודומיו", אמר.
אלא שבכך העליהום על פייסבוק לא פסק. כעבור יומיים היה זה תורה של הנוירולוגית פרופ' סוזן גרינפילד מאוניברסיטת אוקספורד להשמיע את אזהרותיה. בראיון לדיילי מייל, שספג ביקורת עוקצנית ולגלגנית בבלוגים שונים, היא המשיכה בקו שהתווה ד"ר זיגמן.
גרינפילד טענה כי "פייסבוק, טוויטר ובבו גורמים לצעירים הפעילים בהם לקצר את משרע הקשב שלהם, וגורמת לצעירים להיות מרוכזים בעצמם".
טיעוניה של גרינפילד חייבים להטריד מיליוני בני אדם, שחייהם החברתיים תלויים כיום בכניסה יום-יומית ובשהייה ממושכת באתרים החברתיים המועדפים עליהם. על-פי פייסבוק, 175 מיליון משתמשי מחשב מכל העולם פוקדים את הרשת, כך ש'קהילת פייסבוק' יכולה להיחשב למדינה השישית בגודלה בעולם, אחרי ברזיל.
כך גם בטוויטר: מספר הפוקדים את שירות המיקרו-בלוגינג הוא 6 מיליון ביום. האתרים שיצרו את הרשתות הללו נחשבים לפופולריים ביותר באינטרנט - וגם לרווחיים במיוחד. כעת מתברר שמספר הפסיכולוגים והנוירולוגים שמאמינים כי הנזק שגורמות הרשתות החברתיות גדול מהתועלת שבפעילות השוקקת בהם - הולך וגדל.
המחקרים הללו צריכים להטריד לא רק את מיליוני הגולשים המשתמשים בשירות, אלא לשמש אות אזהרה גם להורים ולמורים רבים. בשנים האחרונות גברו התלונות על כך שרבים מהילדים ומבני העשרה חסרים כיום את היכולת לתקשר עם בני גילם, ואינם מסוגלים להיות מרוכזים כשמרחיקים אותם מצג המחשב.
תגובות לגלגניות
פרופ' גרינפילד הדגישה בראיון את 'אפקט החיווט מחדש' של הרשתות העצביות במוח, שלפי השערתה עלול להופיע אצל המשתמשים "משום שמדובר בחשיפה החוזרת על עצמה בקצב מהיר ועלולה לחולל באופן מרחיק לכת שיבוש במערכת העצבית במוח".
לטענתה , האתרים החברתיים גורמים ל"תינוקיות ואינפנטיליזציה של המוח. הם מחזירים את המוח למצב שבו כל רעש ונצנוץ אור החוזר על עצמו ממקדים ומרתקים את תשומת הלב - ממש כמו תינוקות בעריסה. התוצאה: משרע, או מרווח זמן, צר מאוד בריכוז ובקשב".
הגולשים סירבו לקבל את הטענות שהעלו גרינפילד וזיגמן, ורבים מהם בחרו ללגלג על המחקר ולעקוץ את עורכיו. המחקרים צוטטו בעשרות בלוגים ברחבי העולם - וזכו בעיקר לסיקור מזלזל, שרק הלך והחריף בשורות הטוקבקים.
למשל, באחד הבלוגים שעסקו בנושא באופן נרחב נכתב, כי "אותן המילים ממש תיארו בשנות ה-60 את ספרי הקומיקס ואת סרטי
האנימציה. אז החוקרים, ובמקרים מסוימים אף הממסד, אסרו את החומרים הללו לקריאה ולצפייה, ואם הם נפלו בידי מתנגדים חסודים הם אפילו נקרעו לגזרים. היום אותם חומרים ממש נחשבים לקלסיקה".
גולש נוסף ציין כי "בדיוק אותם טיעונים הופנו כלפי הסכנה שבטלוויזיה. למען האמת, משרע הקשב והריכוז שלנו כבר ממילא קצר - כך שלא ניתן לקצרו עוד יותר".
דיוויד מאייר, בעל הטור השנון באתר הטכנולוגיה ZDnet, לגלג על טיעוני פרופ' גרינפילד וציין כי "הדברים דומים לאמירה המגוחכת שלפיה פייסבוק גורמת לסרטן. הטענות של זיגמן וגרינפילד נגד פייסבוק אינן ביולוגיה אלא אולי סוציולוגיה. מוטב שלא לאפשר לפסבדו-מדע מוטה, מסולף וזול להשתלט על השיח הציבורי החשוב".
הביקורת העיקרית על פרופ' גרינפילד התמקדה בכך שהיא לא הצביעה על שום מחקר ספציפי שתמך בדבריה בראיות או התבסס על נתונים מדעיים של ממש.
"צריך יותר מהשערה"
הביקורת על המאמר שפרסמה גרינפילד הגיעה גם לישראל. בתגובה לפניית עסקים אונליין טען פרופ' נתן גדות, מבכירי הנוירולוגים בישראל ומנהל היחידה למחלות עצבים בבית החולים 'מעייני הישועה', כי "נראה לי כי אין בידיה שום חומר מדעי שעליו היא מתבססת".
תרשים עם תמונות של אנשים ברשת חברתית Luc Legay, cc-by-sa
"האם חשיפה מוקדמת לביצועים של משימות חזותיות המוצגות לפרקי זמן קצרים - תביא לכך שלדור שלם של ילדים תהיה בעיה של קשב מקוצר ? לכך צריך הרבה הרבה יותר מהשערה".
דובר פייסבוק ניסה לפקפק באמינות המחקר וציין כי "אנחנו מתייחסים לטענות שהועלו במחקר כאל שאלות שלא זכו לתשובות. באופן כזה קשה להגיע למסקנות מדעיות. דברי פרופ' גרינפילד, הנחשבת מלומדת ומוערכת, מהווים דעה אישית בלבד, ואנו מכבדים אותם. עד היום לא ראינו משהו שיגבה באמת את דבריה ויעניק מקום לחששות".
נא להמתין לטעינת התגובות
