"קינדל 2": הדור הבא של פלטפורמת הספרים הדיגיטלית
אחרי ההצלחה החלקית של ה"קינדל" הראשון, אמזון משיקה את הדור הבא של פלטפורמת הספרים הדיגיטלית שלה. טל שניידר רכשה אותו השבוע תמורת 395 דולר - לא כולל תכנים - ושאלה את גורו הגאדג'טים דיוויד פוג אם זה סופו של הספר כפי שהכרנו אותו
מי שרכש השבוע את "קינדל" החדש, יכול היה בתוך שניות להתקנדל עם מבחר עצום של ספרים: החל מ"קנדל הקנדלים" ועד "קינדולים לקטנטנים" (בתרגום חופשי: החל מ"ספר הספרים" ועד "סיפורים לקטנטנים"), הקינדל יוצר מהפכה של ממש. לא יעבור זמן רב עד שגם עם-הספר ירצה להיות עם-הקינדל.
קריאת ספרות אלקטרונית כשלעצמה כבר אינה חידוש בימינו; אפילו הורדת ספרים מהירה למכשיר הקינדל היא כבר טכנולוגיה ותיקה בת יותר משנה. אולם השיפורים שהוכנסו ב"קינדל 2" - הגרסה החדשה של הספר האלקטרוני של אמזון - ובתהליך מכירת הספרים, עומדים לשנות את השוק ולהפוך את אמזון למלכה הבלתי מעוררת של עולם הספרים והספרות.
למכשיר הנחמד והאינטימי של אמזון, שנראה הרבה יותר סימפתי מאחיו הבכור "קינדל 1", נולדה גם אחות קטנה: אפליקציית-משנה המיועדת לעשרות מיליוני הבעלים של מכשירי האייפון, שיכולים כעת לחוות את הקינדל שלהם גם בטלפון הנייד. זה לא סיפור אגדה על עליסה בארץ הפלאות - זהו קינדול אמיתי, עם תוכנות שמתפקדות היטב ומספקות את הסחורה הנפלאה, הספרים, באופן מיידי.
כך זה עובד: את הספר הרצוי קונים בקינדל בלחיצה על המתג המרכזי של המוצר. המחיר נמוך יותר ממחירו בחנות. לדוגמה, אם מדובר בספר מרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס, הוא יעלה לכם 10 דולרים. המחיר בקינדל נמוך יותר גם מהמחיר באינטרנט.
כמי ששולטת בשוק, אמזון דאגה שרכישת הספרים בקינדל תשתלם לאוהבי הספרים. גם השירות מהיר יותר: 60 שניות מהלחיצה - הספר מגיע לקינדל בפורמט המתאים, והקורא מוזמן להתאים לעצמו את גודל הטקסט, לסמן לעצמו הערות או אפילו לבדוק מילים במילון תוך כדי קריאת הספר. במקביל נשלח העתק לאייפון הנייד, ואז אפשר לבחור: לקרוא את הספר בקינדל, באייפון או בשניהם, והמכשירים כבר יסנכרנו את המקום שבו הספר "הושאר פתוח".
אבל בואו לא נתחכם: קריאת ספר היא הרבה יותר נוחה ונעימה בקינדל מאשר בטלפון הנייד. תחזיות האנליסטים בארה"ב הן, כי המוצר הזה ימשיך להימכר היטב ושוק מוצרי קינדל יגיע 1.2 מיליארד דולר ב-2009 ול-3.7 מיליארד דולר עד 2012.
השינוי המשמעותי ביותר שהתרחש השנה הוא מספר הספרים, העיתונים והמגזינים המוצעים לרכישה בקינדל: כ-240 אלף, והמספר הולך וגדל.
בקינדל 2 אפשר לאחסן 1,500 ספרים (לעומת 200 קודם לכן) במוצר הדקיק, השוקל רק 290 גרם. ערימות של עיתונים, שלא משחירים את הידיים, נכנסות גם הן לשם. אורך חיי הסוללה מספיק לכמעט שבועיים ללא טעינה. אין צורך במחשב, אין צורך להתחבר לאינטרנט - קינדל עושה הכל בעצמו. אבל
למה בעצם צריך
דיוויד פוג, בעל טור טכנולוגיה בניו יורק טיימס וכותב הבלוג "פוג'ס פוסט", משוכנע שבאמזון זוממים להרוויח בעיקר ממכירת הספרים בפורמט קינדל, ולא ממכירת המכשיר עצמו. בראיון מיוחד לעסקים שישי אומר גורו הטכנולוגיה, כי יש סיבה לקנות קינדל - אך ברור שהכסף הגדול של אמזון לא יבוא משם.
"הקינדל, בעל המבנה הגדול יותר, עדיין הרבה יותר מתאים לחוויית הקריאה. העמודים גדולים, צריך לדפדף פחות, הצג טוב יותר לעיניים, אפשר לשמוע אודיו של הספר, אפשר לקרוא עיתונים ועוד. עם זאת", מוסיף פוג, "הכסף האמיתי הוא ממכירת הספרים, לא ממכירת הפלטפורמה. זה נכון גם לגבי האייפוד".
האם לדעתך הקינדל והורדת הספרים לטלפון הנייד יחסלו את ספרי הנייר?
"ספרים הם מוצר שונה לגמרי מקינדל, והם בשום אופן לא יוחלפו על ידו. הספר הוא דבר מחוספס, זול, חפץ שאפשר להעביר הלאה כשגומרים לקרוא. ספרים אלקטרוניים הם דבר עדין ויקר, עם זכויות יוצרים מוגנות, כך שלא ניתן להשאילם. לספרים אלקטרוניים יש יתרונות משלהם - אך הספרים הרגילים לא ייעלמו".
אתה באופן אישי נהנה מקריאת ספרים בקינדל? מה חסר לך בו?
"אני נהנה לקרוא, אני נהנה מהגישה המהירה לספרים. אבל אני מתוסכל מאוד מכך שספרים רבים עדיין לא זמינים בפורמט הזה".
חברת אמזון החליטה לקדם בקינדל 2 גם את מכירת העיתונים והמגזינים. ברגע הראשון הקונספט הזה נראה מוזר: מי יסכים לשלם דמי מינוי חודשיים עבור וול סטריט ג'ורנל, כשהעיתון נמצא באינטרנט בחינם? אך אם קינדל 2 יהפוך למוצר נפוץ, ובכל בוקר הוא יתעורר באמצעות נגיעה קלה ובתוכו כבר העיתון היומי, שנשלח למכשיר במהלך הלילה תמורת מינוי חודשי שמחירו כ-10 דולרים?
אני שואלת את פוג אם קינדל יספק את חבל ההצלה לתעשיית עיתוני הנייר. הוא סבור שלא: "רק אחוז קטן מהאוכלוסייה, אולי 500 אלף איש, מחזיקים בקינדל. כל פתרון לבעיות של העיתונים צריך התאמה לקהלים רחבים יותר".
בקינדל 2 הוכנס אלמנט חדש נוסף: בלחיצה אחת הוא יקריא את הספרים לבעליו, ויאפשר לו להמשיך לנהוג או לעשות כל דבר אחר במקביל להאזנה. אמזון רצתה תחילה להציע את השירות הבסיסי של טקסט מדבר עבור כל אחד מ-240 אלף הספרים שאפשר לרכוש בקינדל; אך גילדת הסופרים, המרוויחה כסף ממכירת ספרי אודיו, נעמדה על הרגליים האחוריות וטענה שהטכנולוגיה של אמזון מפרה את זכויותיה.
פוג מסביר: "אין אדם המסוגל להקשיב לספר שלם באמצעות הקול הסינתטי בעל הטון המוזר של הקינדל (ולכן בעיית זכויות היוצרים לא היתה צריכה לעלות כלל - ט.ש). אך הנושא הפך מורכב, כי הגילדה חששה ממה שיקרה כשטכנולוגיית הקראת הספרים תהיה טובה יותר, וכשהקול המקריא יישמע טבעי - ואז זה יהרוג את שוק ספרי האודיו. אני חושב שהם היו פותרים את זה בצורה טובה יותר, לו היו משלמים תמלוגים נמוכים למו"לים של האודיו, כך שבכל פעם שמישהו רוכש ספר, הוא כבר משלם עבור ספר אודיו. זה הרבה יותר הגיוני".
בנוגע לעיצוב המכשיר, אנשי אמזון קיבלו החלטה רציונלית וחריגה יחסית. בימים שבהם חברות חומרה ותוכנה מפתחות ומוכרות אלקטרוניקה קטנה וחכמה לצעירים, המהירים להתחבר, להקליק ולהוריד - באמזון הגדירו את קהל היעד של הקינדל באופן שונה: מבוגרים שאוהבים ספרים; אנשים שניחוח המילה הכתובה מרטיט להם מיתר; שהדפוס מעורר בהם רגש. אותם אנשים שלא קוראים רק כותרות אלא נהנים מפסקה שלמה, על כל סימני הפיסוק שבה; שמעבירים דף מתוך מחשבה תחילה.
מכך נגזרו תכונותיו של הקינדל: הקורא לא צריך להעסיק עצמו בנושא החיבור לאינטרנט, כי הקינדל מתחבר בעצמו, בלי להטריד את מנוחת בעליו. הקורא לא צריך להעסיק עצמו בפעולות הורדת קבצים מסובכות או בשימוש במחשב, כפי שהיה מקובל בשוק הספרים האלקטרוניים עד כה, כי הקינדל מוריד את הספרים בעצמו.
אין צורך בהחלפת סוללות, כי הסוללה כבר מורכבת בפנים וכלל אינה מורגשת. אין תשלום חודשי לספק אינטרנט או תשלום למועדון. מי שרוצה לקרוא ספרים, צריך לעשות את מה שנהג לעשות כל חייו: לשלם עבורם. זאת, כמובן, אחרי שקנה את המכשיר עצמו תמורת 359 דולר.
גם המראה החיצוני של המכשיר פונה לקהל מבוגר: מסגרת בגוון לבן-פנינה מתמלאת באיורים עדינים של גדולי הסופרים והמשוררים כאשר המכשיר כבוי - מחווה נאה לסופרים שהביאונו עד הלום. התמונות ההיסטוריות של מארק טווין והארייט ביצ'ר-סטואו מתחלפות על הצג בקצב איטי ומשרות אווירת כובד ושיקול דעת.
רוצה לומר, הקינדל אינו צעצוע. זה מכשיר אינטלקטואלי למרחקים ארוכים. העיצוב של המכשיר מותאם כל כך לקהל מבוגר, שברגע הראשון זה מבהיל מעט: המקשים קצת נוקשים ואין דפדוף בנוסח אייפון עם האצבעות.
השבוע, כאשר רכשתי את הקינדל החדש והיקר, נזכרתי בזמנים עברו. "ורד, חברתי הטובה, מקווה שתיהני מהספר. באהבה, טל", כך כתבתי אז בעט כחול, משרטטת וחורצת את דינו של ספר הנייר שקניתי לה.
החברה שלי לא חשבה להחליף אותו בחנות או למכור אותו כספר משומש באי-ביי (לא היה לה או לי מחשב בבית, ומי שמע בכלל על אינטרנט). בבית שלי פרחו עסקי השאלת הספרים. אמא שלי כתבה את שמה ואת מספר הטלפון בתוך כל ספר, כדי שבבוא היום יידע שואלו לאן להחזירו. ארון ספרים ענקי מילא את הסלון, מן הרצפה ועד התקרה, מתוח לכל אורכו של החדר - וכל מי שנכנס לבית ראה ישר מהו הכותל שבו מתפללת אמי.
אם כן, השבוע קיבלתי לידיי את ארון הספרים העתידי. לרגע ראיתי לנגד עיניי את הספרייה הארוכה והגבוהה, עשויית העץ השחוק והעמוסה ספרים לעייפה. מדי זמן-מה צריך היה להוציא אותם ממקומם, להוריד את האבק ולסדר בחזרה לפי הגובה.
אה, כן - היו שם גם תקליטים. אבל הגעגועים לא תפסו, כי ההנאה מהצעצוע החדש והמתוחכם גברה על הנוסטלגיה. מי שאוהב ספרים, אוהב ספרים. בשורה התחתונה, מה זה משנה אם הם באים מאובקים או בצורת קבצים?
נא להמתין לטעינת התגובות
