גם נפילות בתוך כלי רכב נחשבות לתאונות דרכים
רובנו תופסים תאונת דרכים כמפגש לא נעים בין שני כלי רכב. לעומת זאת, ההגדרה של בתי המשפט לתאונות דרכים רחבה הרבה יותר. תתפלאו לדעת שגם נפילה מרכב, דלת שנטרקה על היד ואפילו כווייה ממי הקרבורטור יוכלו לזכות אתכם בפיצויים כנפגעי תאונת דרכים
באופן שעשוי להפתיע רבים מהקוראים, לאחר המקרה פנה מורה הנהיגה לבית המשפט כדי שזה יכיר בזכותו לקבל פיצויים כנפגע תאונת דרכים. בית המשפט אכן פסק לטובתו.
כשאנחנו חושבים על תאונות דרכים עולות לראש תמונות קשות וכואבות, אבל בכל הנוגע לתיאור המשפטי של המונח "תאונת דרכים," ההגדרה היא רחבה ביותר וכוללת מקרים רבים שהציבור כלל לא העלה על דעתו שהם כאלה. זו גם ככל הנראה הסיבה בה רבים אינם דורשים פיצוי כספי במקרים של תאונות שבהן הם מעורבים.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מאפשר פרשנות נרחבת לתאונות כיוון שהוא סוציאלי בעיקרו. זאת הסיבה שבתי המשפט בישראל מקבלים במקרים רבים תביעות לפיצויים שעל פניהן ייראו
לאדם הסביר ככאלה שכל קשר בינן לבין תאונת דרכים מקרי לחלוטין.
עו"ד אריאל פרויליך, ממשרד פרויליך-פרחי, מסביר שההגדרה של תאונת דרכים היא כל כך רחבה שהיא יכולה לכלול מקרים של נפילה בזמן עלייה וירידה מכלי רכב או נפילות בתוך כלי רכב.
"נפילות ממדרגות של אוטובוס או רכבת בעת עלייה או ירידה כבר הוכרו כפגיעות בתאונות דרכים, ואפילו נפילה מהמדרכה במנותק מכלי הרכב בזמן הליכה לכיוונו או ממנו. התנאי שהציב בית המשפט הוא שהיציאה מהרכב תהיה קשורה למה שמוגדר 'סיבה הקשורה למטרות הנסיעה," מסביר פרויליך.
למרות זאת, פרויליך מציין שפגיעות שאירעו תוך שימוש בקלנועיות, רכבי קרטינג, רכבי נכים חשמליים או קרוניות שעשוע - לא הוכרו כמזכות בפיצוי.
אז איך ניתן להבחין מראש בין מקרה שיוגדר כ"תאונת דרכים" למקרה שבית המשפט יסרב לראותו ככזה?
עו"ד כרמי בוסתנאי, המתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, מודה שההבחנה באמת עלולה להיות מבלבלת. "ניקח לדוגמה מקרה קיצוני בו אדם נמצא בתוך רכב ונפגע כתוצאה מיריות אקדח המגיעות מבחוץ. כאשר הנזק נגרם ישירות בשל הירייה - לא מדובר בתאונת דרכים," הוא מסביר.
"לעומת זאת, אם כתוצאה מהירייה הרכב התהפך והפגיעה נגרמה בשל התהפכות הרכב - מדובר בתאונת דרכים."
נראה שאלמנט מכריע בהגדרה של אירוע כתאונת דרכים הוא מציאת קשר רלוונטי כלשהו בין התרחשות הנזק לבין השימוש ברכב. למשל, בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט העליון לפני מספר שנים עסק בית המשפט במקרה בו אדם נכנס למשאית בעת שחנתה במטרה ליטול ממנה מצית סיגריות, ובעת שירד מתא הנהג, מעד, נפל ונפגע בגופו.
בית המשפט קבע כי במקרה זה לא מדובר בתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים וכי לא כל פגיעה בעת עליה לרכב או ירידה ממנו תיחשב לתאונת דרכים.
אולם,
למרות שבפסק הדין צוין כי סיבת הפליב טה של הכדור לא הייתה קשורה לטלטוב לי הדרך, נפסק שהתובע נפגע בתאונת דרכים.
מקרה יוצא דופן מתייחס למקרה שארע לפני מספר שנים, ובו התובע, שבזמנו היה בן ,6 וכן שני ילדים נוספים, שיחקו עם ג'יפ שהיה בבעלותו של אביו בזמן שחנה בחצר הבית. במהלך המשחק ניסו הילדים למשוך את הכבל שמותקן בקידמת הג'יפ, המיועד לגרירה וחילוץ. המקרה הסתיים בכך שהכבל מחץ את אצבעותיו של הילד.
בתי המשפט השלום והמחוזי דחו את התביעה בנימוק שהאירוע אינו "תאונת דרכים" שכן השימוש ברכב היה למטרת משחק ולא למטרת תחבורה. לעומת זאת, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, ופסק כי מכיוון שהילד נפגע תוך כדי ניסיון לגרור את הג'יפ בכבל, השימוש בכננת נועד "למטרות תחבורה."
לגבי תאונות הקשורות בירידות ועליות מהרכב ישנה אי בהירות מובהקת. בתיקון לחוק הפיצויים, שנכנס לתוקף לפני למעלה מעשור, הוגדרו כניסות ויציאות מהרכב כ"שימוש ברכב מנועי." עם זאת, בתי המשפט מפעילים שיקולי דעת שונים ונרחבים בנושא ועוסקים בשאלת הכניסות והיציאות עד היום.
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בעבר כי גרימת נזק גופני בתאונת דרכים יכולה אפילו להתרחש בלי מגע פיזי בין הנב פגע ובין הרכב - על פי חוק הפיצויים.
כך למשל, קבע בית המשפט בפסק דין כי מי שיורד מכלי רכב, נופל ונפגע ייחשב כנפגע על פי חוק הפיצויים, בין אם נפגע בשלב הראשון של הירידה, בטרם הניח את שתי רגליו על הקרקע, ובין אם נפגע בשלב מאוחר יותר של הירידה - עם התרחקותו מהרכב.
בית המשפט קבע כי התנאי יהיה שתנופת הירידה ופעולתה יהיו גורם ממשי לנפילה וכל עוד לא הצליח היורד להחזיר לעצמו את השליטה המלאה בגופו מחוץ לרכב כשסיים לרדת ממנו.
עו"ד כרמי בוסתנאי, למשל, מייצג ילד בן 9 שנסע עם אימו לאסוף את אחותו מהגן, ובזמן שירד מהרכב אחז במוב שב הבטיחות שלו (בוסטר) שלא היה קשור היטב. כתוצאה מכך הילד נפל ונפגע קשות.
תחילה, חשבה המשפחה כי לא מדובר בתאונת דרכים, ועל כן הם אינם זכאים לפיצויים מחברת הביטוח. לאחר בירור והתייעצות החליטו בכל זאת לפנות לבית המשפט על מנת שזה יכריע בנושא.
אריאל פרויליך מביא מספר דוגמאות נוספות למקרים שבאופן מפתיע הוכרו כתאונות דרכים: כוויות ממים רותחים שהותזו מרדיאטורים; כוויות מאגזוזים של אופנועים; נזק לאצבעות עקב טריקת דלתות הרכב; טריקת מכסה תא מטען על אצבעות; קיר לבנים רופף שנפגע מעבוב דות טרקטור ונפל על אדם(אחרי שהטרקטור כבר סיים מלאכת), החלקה של הולך רגל על דלק או שמן שנשפך מרכב תקוע בכביש ואפילו עקיצת דבורה שחדרה לקסדת אופנוען.
מאידך, פרויליך גם מספק מספר מקרים שלא הוכרו כתאונות דרכים - מכיוון שנגרמו בתוך כלי רכב ממכלולים שאינם קשורים לכושר הנסיעה של הרכב: כוויות ממצת בתא הנהג, פציעות במהלך תגרות או מעשי אלימות בתוך כלי רכב.
בשבוע שעבר התרחשה תאונת דרכים מחרידה כאשר רב פקד ג'קי לוגסי, מפקד יחידת הכלבנים של המשטרה, נהרג בשעה שבא לעזור לבנו להחליף גלגל בכביש מספר .5 אמנם הבן לא היה מעורב בתאונת הדרכים עצמה - אך נמצא בקרבת מקום בעת התרחשותה.
לטענת פרויליך, כיום ישנן תביעות רבות לפיצויים על נזקים נפשיים שלב כאורה אין כל קשר ביניהם לבין השימוש הישיר ברכב. "כנזקי תאונות דרכים המכוסות בביטוחי החובה, הוכרו גם פגיעות נפשיות של קרובי משפחה מדרגה ראשונה של נפגעי תאונות דרכים.
זאת, גם אם אותם קרובי משפחה לא נכחו פיזית באתר התאונה שבה נפגע קרובם, ורק 'שמעו' על הפגיעה בסמיכות זמן ומקום לאירוע התאונה. בעגה המשפטית מכנים זאת 'הנפגע העקיף,"' אומר פרויליך.
אולם, כדי לחסום פרץ של תביעות מסוג זה, הציבו בתי המשפט רף גבוה לשיעורו של הנזק הנפשי המקנה עילת תביעה, ותחמו את הזכות לתבוע רק לנב פגעים שנגרם להם נזק נפשי מהותי של ממש - פסיכוטי או נוירוטי.
נא להמתין לטעינת התגובות
