מאיפה יבוא הכסף?
UBS קורא לממשלת ישראל ולבעלים להזרים לבנקים 22.5 מיליארד שקל. לא בטוח שהם יזדרזו לעשות זאת
התחזית דומה כמעט אחד לאחד למצב העגום שאליו נקלע UBS בעצמו: הפסד עתק של כ-17 מיליארד דולר בשנת 2008; מעורבות ממשלתית בהיקף של כ-6 מיליארד פרנקים שוויצריים, שאפשרה לו למכור לה מוצרים "רעילים" והזרמות הוניות נוספות. זה בדיוק העתיד הצפוי למערכת הבנקאות בישראל ב־2009, לפי האנליסטים של הבנק השווייצרי.
כדי להיערך מראש למצב המשברי, בעלי הבנקים והממשלה חייבים להזרים למערכת עד סוף 2010 הון נוסף של 22.5 מיליארד שקל. המטרה היא להגדיל את יחסי ההון לנכסי סיכון בבנקים מ-8% כיום ל-10%. בעגה המקצועית מכונה שכבה הונית ראשונית זאת TIER 1.
אבל האנליסטים של UBS יכולים להירגע: בעלי השליטה בבנקים (אולי למעט הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי-טפחות) כמעט אינם מסוגלים להזרים להם הון נוסף.
קבוצת ברונפמן, בעלת השליטה בדיסקונט, אינה מסוגלת בשלב זה להגדיל את הונו של הבנק - שכמובן זקוק לכסף נוסף. לעומת זאת, לאומי מנוהל ללא בעל בית מוגדר וקשה לאתר מי הוא באמת זה שנהוג לכנותו "בעל הכיס העמוק" בבנק.
גם מצבה
של שרי אריסון - בעלת בנק הפועלים - אינו מזהיר. בשנה האחרונה הזרימו משקיעים חיצוניים (קרן יורק) הון נוסף לבנק, אבל אריסון לא נכללה ברשימה זו. אז אולי הממשלה הזרימה את הכסף?
לפחות בשני בנקים (לאומי ודיסקונט) המדינה היא בעלת מניות דומיננטית. בדיסקונט היא מחזיקה ב-25% מהמניות ובלאומי 11.6%.
ניסיון העבר מראה כי גם כשדיסקונט היה במצב קשה יחסית (ב-2002), המדינה לא הזדרזה לשלוף את הארנק ולהגדיל את ההון הבנקאי. הזרמה, אם בכלל, תיעשה אך ורק כדי להציל את בעלי הפקדונות ולא את בעלי המניות.
אז אם לא יוזרם ההון כדרישת כלכלני UBS, האם הבנקים ייפלו? צריך לקחת את התחזית האפוקליפטית של כלכלני הבנק השווייצרי עם קורט של מלח.
הרי "המוצרים הרעילים" ייגמרו פעם - וכך גם החובות המסופקים. אפילו בשווייץ לא מסוגלים לנבא כיצד תיראה הכלכלה ב-2009, לא כל שכן כיצד היא תיראה ב-2010.
נכון, מצב הבנקאות בישראל לא יהיה מזהיר ב-2009 והבנקים לא יחלקו דיבידנד. אז מה? מפה ועד משבר או נפילת בנקים הדרך היא ארוכה. אפילו נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חזר והזכיר אתמול את אמירתו שמצבו של המשק הישראלי טוב בהשוואה למצבן של כלכלות העולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
