רבים עם בן הזוג על הכסף? אתם לא לבד
המציאות מלמדת שמשבר כלכלי חריף, אבטלה וירידה ברמת החיים מזעזעים את התא המשפחתי ומובילים גם למשברים ולגירושים. רגע לפני שאתם מצטרפים לסטטיסטיקת הפרידות בישראל - ארגנו מחדש את יחסי הממון במשפחה
חוסר הוודאות הכלכלי מעלה את השאלה, אם הוא עלול להשפיע על התא המשפחתי של כל אחד מאיתנו. לדברי עו"ד רונן דליהו, מומחה בתחום דיני המשפחה, המשמש יו"ר הוועדה לענייני משפחה של לשכת עו"ד במחוז ת"א, התשובה היא כן.
דליהו מדגים, כי אחד מבני הזוג עלול להתעורר בבוקר למציאות שבה הוא מגלה כי נקלע לצרות כלכליות שבן הזוג האחר הכניס אותו אליהן, רק בגלל שבטח והאמין ביכולותיו הכלכליות. "מציאות שכזו יוצרת באופן מידי ויכוחים מריבות ואף חוסר אמון", הוא אומר.
כך המציאות והסטטיסטיקה מלמדים, שמשב כלכלי חריף וירידה משמעותית ברמת החיים המובילה גם לאובדן נכסים, מולידים מצבי דחק ומצוקה, שמזעזעים את התא המשפחתי ומובילים גם למשברים ולגירושין. השאלה היא, אם יש באפשרותנו להיערך לכך. התשובה היא - כן.
ראשית ממליץ דליהו לבני זוג, לעבור ביחד על מערך הזכויות והנכסים המשותף, לרבות נכסי נדל"ן, חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות, זכויות פנסיוניות ועוד, במטרה להגן ולשמור עליהם ככל האפשר. מנגד הוא ממליץ להעריך את ההתחייבות המשותפות והדרכים להסדירן או לסלקן עד כמה שאפשר.
כאשר חלק מהנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג, דליהו ממליץ לבצע העברות הדדיות או לערוך הסכם יחסי ממון, שקובע את מערך החובות והזכויות המשותף. לדבריו: "מדובר בהליך מהיר יחסית ולא יקר באופן יחסי, כאשר התועלת בעריכת הסכם ממון יכולה לחסוך הרבה כסף ועוגמת נפש בעתיד".
כאשר בכל זאת נוצר שבר בחיי הנישואין כתוצאה מהמשבר הכלכלי, דליהו אומר שכדאי שלא חייבים לרוץ לבית המשפט. "ההליך המשפטי הוא בהחלט אפשרות העומדת לכל אחד מבני הזוג שסבור, כי מערכת היחסים הגיעה לדרך ללא מוצא", הוא מסביר.
"במקרה כזה, בטרם
"אם בכל זאת אם החלטתם שלא תתנו למשבר הכלכלי, חמור ככל שיהיה, לפגוע באהבתכם וממה שבניתם משך שנים ארוכות של שיתוף, הדרך היעילה והזולה לנסות לצאת מהמשבר היא באמצעות הליכי גישור או טיפול זוגי", מוסיף דליהו.
לדבריו, הליכים אלה בדרך כלל זולים יותר מפניה לערכאות משפטיות ומאפשרים יצירת הידברות ו"וסיעור מוחות" של בני הזוג, ביחד עם צד ג' ניטראלי: עו"ד, מטפל זוגי או פסיכולוג, שיכולים לסייע להם לצאת מהמשבר מחוזקים ועם פיתרונות מעשיים.
בכל מקרה, המצב הכלכלי יוצר לדברי דליהו, מערכת לחצים והתפרצויות. "יש להישמר כי מערכת היחסים לא תגיע לכלל אלימות ולבודד את הילדים ממערכת הלחצים", הוא אומר.
אך מה קורה אם התגרשתם כבר, והמשבר הכלכלי תפס אתכם מחויבים לסכומי מזונות ילדים שאינכם יכולים להמשיך ולשלם?
החוק קובע, כי בעת גירושין חייב הבעל לשלם מזונות לילדיו. דליהו מסביר, שגובה המזונות נקבע בהתאם להכנסה של הבעל ולהוצאות של הילדים, אבל גם אם אין לבעל הכנסה בכלל, בית המשפט מחייבו בסכום מינימום של כ-1,250 שקלים. סכום זה אינו כולל דמי מדור והוצאות רפואיות חריגות.
עוד הוא מדגיש, שבית המשפט לא מתייחס רק למשכורת, אלא גם לרכוש שבידי הבעל ולפוטנציאל ההשתכרות שלו, כדי למנוע מצב שבו גברים ישתמטו לחלוטין מתשלום המזונות בטענה כי אינם עובדים.
לדברי דליהו, התשלום הממוצע בעבור המזונות של ילד נע בין 1,500 שקל ל-1,800 שקל לחודש, אך אם לבעל יש הכנסות גבוהות ורכוש רב, דמי המזונות נקבעים בהתאם לרמת החיים בה הורגלו הילדים לחיות ועשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש.
בנוסף הוא מציין, כי ניתן לשנות פסק דין או הסכם גירושין שקובע סכום מזונות לקטינים ואושר על ידי בית המשפט למשפחה - כל עוד הילדים לא הגיעו לגיל 18.
לפיכך, אם לאחר מתן פסק הדין מצליח האב להוכיח שהתרחש שינוי נסיבות שהביא אותו למצב כלכלי קשה במיוחד, בית המשפט עשוי להפחית באופן משמעותי את סכומי המזונות שנקבעו ולהותיר סכום מינימאלי שנדרש לצרכי הקטינים.
מהעבר השני - נשים רבות עלולות למצוא את עצמן עם הסכמים מפורשים לתשלום מזונות ילדים או פסקי דין מחייבים, אך האבות אינם עומדים בהתחייבויותיהם, אם בשל מצוקה אמיתית ואם מתוך רצון לחמוק מתשלום.
במקרה כזה ממליץ דליהו, לאסוף מראש את כל המידע האפשרי אודות החייבים הפוטנציאליים, לרבות הכנסות ממקורות שונים, רכוש, זכויות ונכסים צבורים.
איסוף המידע יכול להיעשות באמצעות חוקרים פרטיים או על ידי הנשים עצם, ולדבריו הוא עשוי לסייע אם וכאשר הן תידרשנה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד האבות שמסרבים לשלם.
כצעד מנע יעיל, ממליץ דליהו לערוך הסכמי ממון. עריכת הסכמי ממון נפוצה לדבריו, בשני מגזרים עיקריים: בני זוג שקיים ביניהם פער כלכלי משמעותי ואחד מהם מבקש להגן על רכושו, וכן בני זוג שחווים נישואים שניים. "במקרה כזה, הניסיון שצברו בנישואים הראשונים גורם להם לנהוג בזהירות ובשיקול דעת, ולנסות לצמצם עימותים וחיכוכים עתידיים", הוא מסביר.
גם אם מדובר בבני זוג שאינם משתייכים לאחת מקבוצות אלה, דליהו ממליץ לערוך הסכם ממון. "חשוב לנצל את אווירת ההידברות החיובית שקיימת בין בני הזוג ערב הנישואין, על מנת להסדיר מראש את הפתרון למחלוקות העלולות להתעורר בעתיד, כתוצאה ממשבר כלכלי חמור, קריסה של העסק המשפחתי או אפילו פיטורים", הוא אומר.
בנוסף, ההסכם לא צריך להסדיר לדבריו רק את הבעלות על הזכויות, אלא גם לקבוע מי מבני הזוג אחראי ובאיזה אופן על הסתבכויות כלכליות שעלולות חלילה לבוא.
דליהו מוסיף, כי "כשאדם הולך לעשות פעולה עסקית עם שותף, הוא צופה מראש מצבי 'אסון' - הפרה אפשרית של ההסכם או מעילה בשותפות, ולכן הוא מגן על עצמו מבחינה חוזית. אך כשאדם נכנס בברית הנישואין, שהיא למעשה העסקה הכלכלית המהותית ביותר בחייו, הוא אינו נוקט בפעולות זהירות מינימאליות ועל כן חשוב לעשות כן במסגרת הסכם הממון.
אם כבר החלטתם להתחתן ולעשות הסכם ממון, זכרו כי משוכה נוספת שיש לדלג מעליה - הכתובה. דליהו ממליץ לקבוע סכום כתובה סביר ולא מופרז.
"הכתובה והסכום הנקוב בה נחשבים בעיני רבים לאחד מביטויי האהבה שרוחש הגבר לזוגתו לעתיד, לכן החתנים הצעירים נוהגים במנהג כל המוסיף הרי זה משובח. הם נוקבים סכומים של מיליוני שקלים או דולרים בכתובה, כהוכחה לאהבתם ומתוך מחשבה שהסכום אינו מחייב", הוא מסכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
