הכדור במגרש של האוצר
נראה כי מכשיר הריבית כאמצעי מוניטרי כבר מיצה את עצמו, וכעת מחפשים מקבלי ההחלטות אמצעים אחרים להחזרת אמון המשקיעים, שבשלב זה אינו קיים כלל
המדדים השליליים מוסברים בשני גורמים עיקריים: סנטימנט שלילי של הצרכנים בכל הנוגע לצריכה פרטית, וזאת לנוכח הציפיות להאטה במשק. הישראלי הממוצע קרוב הרבה יותר לכיסו. הוא מחשב את הוצאותיו בזהירות רבה ודוחה קניות לא הכרחיות.
הפן השני של ירידות המחירים נובע מירידה במחירי הסחורות ומוצרי האנרגיה, ובראשם הנפט. גם ירידות אלה הן תוצר של המשבר בכלכלה העולמית, ורק מלבות את האינפלציה
השלילית.
כדי לעודד את המשק ולבלום במקצת את ההאטה נקטו כל הבנקים בעולם, ובהם בנק ישראל, מדיניות של הפחתה מתמשכת בריבית. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 1% בלבד לשנה. סטנלי פישר כבר הודיע שהריבית יכולה להגיע גם ל-,0% כך שבהחלט תיתכן הפחתה נוספת.
זאת, למרות שנראה כי מכשיר הריבית כאמצעי מוניטרי כבר מיצה את עצמו. מקבלי ההחלטות מחפשים כעת אמצעים אחרים להחזרת אמון המשקיעים, שבשלב זה אינו קיים כלל. האוצר כבר עושה צעדים מסוימים בעניין. הרחבה תקציבית נוספת אינה עומדת על סדר היום. נראה שהאוצר עדיין לא אמר את המילה האחרונה בכל הקשור למעורבותו במערכת הפיננסית.
נא להמתין לטעינת התגובות
