מי זכאי לפיצוי על נזקי המלחמה בדרום
חוק מס רכוש המסדיר את הפיצוי מגיע למי שנפגע מנזקי המלחמה. אבל ריבוי המסלולים מחייב בדיקה דקדקנית של המסלול המתאים ביותר לכל אחד מהניזוקים
פגיעת גראד בבית באשקלון. צילום: אדי ישראל
חוק מס רכוש וקרן פיצויים מסדיר את עניין הפיצוי בגין נזקי מלחמה. על נזקים ישירים מקבלים פיצויים בכל רחבי הארץ, לעומת זאת על נזקים עקיפים מקבלים פיצוי רק תושבי אזורים שהוכרזו "יישובי ספר" כהגדרתם בחוק.
החוק כולל רשימת יישובים שהוכנסו אליו בתחילת שנות ה-90 ובשנים האחרונות. כחלק מכך הוכנסו להגדרה יישובי גוש קטיף, וב-2006 גם יישובי הצפון הוכנסו להגדרת החוק לנוכח המלחמה באזור. ב-2007 הוכנסה העיר שדרות למסגרת החוק.
ב-8 בפברואר השנה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הוראת השעה שהעביר שר האוצר, ושבה מופיעה מפה המגדירה "יישובי ספר" בין התאריכים 27.12.2008 ועד 19.1.2009.ההגדרה כוללת יישובים המרוחקים עד כ-40 ק"מ מגבול רצועת עזה.
ככלל, הוראת השעה דומה במהותה להוראות דומות וקובעת מספר מסלולי פיצוי (המוגדרים 'ירוקים') כלומר, מתבססים על נוסחאות, שמשתמשות ברכיבים מסוימים בלבד לצורך חישוב הפיצוי.
על פי הוראת השעה, לא כל הניזוקים יכולים להיכנס לכל מסלול שיבחרו. כמו כן מגדירה הוראת השעה את הניזוקים שעליהם לא חלה הוראה זו כמו המדינה, גופים מתוקצבים, חברות ממשלתיות, קופ"ח ועוד.
כמו כן, ההוראה אינה חלה על עסקים שנסגרו לפני תקופת ההכרזה או שלא היו פעילים לפני תקופת ההכרזה. בין השאר מסלול ההוצאות לא חל על העוסקים במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, על חקלאים, על מי שרכש נכס להגדלת עסקו במהלך ינואר ועוד.
ניזוקים שעליהם חל החוק הראשי, כלומר "ישובי ספר" מתחילת שנות ה-90, או שחלה עליהם הוראת השעה שהוארכה עד לסוף 2009 יכולים להגיש תביעה, באופן שבו יחושב הנזק הממשי שנגרם להם ללא הסייגים שהוזכרו, או בגין נזקים שגרם צה"ל.
לאור ריבוי החלופות והמסלולים השונים, מומלץ להתייעץ ולבדוק את המסלול הראוי ביותר לכל ניזוק וניזוק.
קיימים מסלולים נוספים לענפים כלכליים ספציפיים, כמו אולמות שמחות, חקלאים, חברות שעיסוקן במסחר בדלק, קבלנים ועוד. הוראת השעה מגדירה את נוסחאות הפיצוי ואת מסלולי הפיצוי.
מסלול שכר עבודה
מסלול זה נותן מענה למעסיק שעובדיו נעדרו מהעבודה "בשל המצב הביטחוני", כמוגדר בהוראת השעה. במסלול זה קיימת הגדרה לשכר העבודה שיהווה בסיס לצורך פיצוי ותקופת ההיעדרות הרלוונטית.
שכר זה מוכפל ב-132.5% ומהווה את הפיצוי למעביד. יש לציין כי קיימת למעביד חובת תשלום שכר עבודה לעובדיו על פי תיקון מקביל שנעשה בדיני עבודה.
עוד יש לציין
כי קיימות מכפלות שונות לגבי מעביד שהוא קיבוץ, מעביד שהוא קבלן כוח אדם ומעביד שהוא מוסד ציבורי. תקרת "השכר המרבי" עליו משולם הפיצוי, הוא בעיקרון השכר הממוצע למשרת שכיר כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מוכפל ב-2.5.
במסלול זה יש לבדוק את השפעות ההגדרות השונות על סוגי המעבידים השונים ובמקביל לבדוק את חלופות המסלולים הנוספים.
מסלול מחזורים
מסלול זה נבנה מההנחה שקיימת ירידה במחזור עסקותיו של הניזוק, אך גם קיימת ירידה בהוצאות התפעול המשתנות, למשל הוצאות החשמל בעסק עתיר מכונות שמפסיק לעבוד - מתכווצות.
בשונה מהוראות שעה קודמות, כלל המחוקק גם מקדם האטה שכמובן עלול להקטין את הפיצוי. מקדם זה אמור לקזז ירידה במחזורים שאינה נובעת מהמצב המלחמתי. המקדם נבנה מהשוואת מחזור העסקאות נובמבר-דצמבר 2008 עם זה של 2007).
כבאי צועד ליד מכונית שנפגעה מרקטה בשדרות צילום ארכיון: אדי ישראל
שינוי נוסף בהוראה זו, יחסית להוראה קודמת, שאף הוא יגרום להקטנה בפיצוי הוא הגדלת ההוצאה הנחסכת ב-5%.
מסיבה זו יחושב סכום הפיצוי כשהוא כולל את מחזור העסקאות בתקופת הפיצוי עם מחזור העסקאות בתקופת הבסיס בתוספת מקדם האטה או משלים ההוצאה הנחסכת.
קיימות בהוראות השעה המבחינות בין ניזוק המדווח בשיטה דו חודשית, לבין ניזוק המדווח בשיטה חד חודשית. כמו כן, קיימת הבחנה בין ניזוק שעוסק בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות, או גן אירועים. לגבי כל אחד מאלה קיימות כמה חלופות שמגדירות מהו "מחזור עסקות". במסלול זה תקרת גובה הפיצוי היא 2.5 מיליון שקל.
מסלול הוצאות
מסלול זה נבנה תחת ההנחה שמחזור עסקאותיו של הניזוק נמוך מהוצאותיו בתקופת הנזק, כלומר, עסקו של הניזוק בהפסד תפעולי.
פגיעת רקטת גראד בבניין באשדוד. צילום: אדי ישראל
קיימת התניה כי הימצאותו בהפסד נובעת מהמצב הביטחוני, ולא מנסיבות אחרות המוגדרות אף הן בהוראת השעה.
גם למסלול זה תקרה שהיא הסכום הנמוך מבין או - 2.5 מיליון שקל, או ממחזור עסקאותיו של הניזוק, כשהוא מוכפל במקדם ההאטה, כפי שחושב במסלול המחזורים.
צחי שביט, כיהן כמנהל קרן פיצויי פעולות איבה ברשות המסים
נא להמתין לטעינת התגובות
