גם הבנקאים צריכים להירתם למאמץ

למרות שאף בנק לא קרס עדיין ואף מוסד פיננסי לא נזקק לסיוע בנקאי, בפיקוח על הבנקים מבינים שלא תיתכן הפעלת תוכנית סיוע ממשלתית כלשהי - בלי שהבנקאים יוכיחו שגם הם נרתמים למאמץ הפיננסי

יהודה שרוני | 2/2/2009 6:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
את כוונת המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, להתערב בסוגיית שכר הבנקאים, ניתן לכנות "אקטיביזם פיקוחי". ההתערבות אינה מפתיעה על רקע האירועים המרעישים שחוותה המערכת הבנקאית הישראלית ב-3 החודשים האחרונים. חזקיהו רואה מה שקורה סביבו בעולם - והחליט להרים את הכפפה.

נכון, בשלב זה אף בנק לא קרס ואף מוסד פיננסי לא נזקק לסיוע בנקאי. עם זאת, בפיקוח על הבנקים מבינים שלא תיתכן הפעלת תוכנית סיוע ממשלתית כלשהי - בלי שהבנקאים יוכיחו שגם הם נרתמים למאמץ הפיננסי.

תירוצים להתערבות לא חסרים. היה זה הנגיד לשעבר, פרופ’ מיכאל ברונו, שהתערב לראשונה בשכר הבנקאים (בבנק לאומי). כשדירקטוריון הבנק אישר לבכירים באמצע שנות ה-80 הסכמי פרישה נדיבים, התערב הנגיד בנושא בתואנה שהדבר עלול להשפיע לרעה על יציבות הבנק.

מאז נמנע הבנק המרכזי מלהתערב בסוגיה, ואת מקומו תפסה
רשות ניירות ערך. כשבבנק הפועלים חגגו בבונוסים למנכ”ל וליו”ר של למעלה מ-50 מיליון שקל - היתה זו רשות ניירות ערך שדרשה הבהרות. היא דרשה לבדוק את נוהלי קבלת ההחלטות, ואכן בעקבות כך נאלצו בפועלים לוותר. אצל הקולגות, בדיסקונט, נאלצו לשנות את נוסחת חלוקת הבונוסים.

אך האקטיביזם הפיקוחי של חזקיהו אינו נגמר כאן. בעבר הוא טען כי אין זו מסמכותו להתערב במדיניות חלוקת הדיווידנד במזומן, וזה עניינם של בעלי השליטה. זה היה נכון עד המשבר האחרון, ועד קביעת כללי המשחק החדשים.

בעקבות כך הבהיר המפקח כי ב-2009 לא תהיה חלוקת דיווידנד במזומן, והעודפים ינותבו לחיזוק הכרית ההונית. מי שבכל זאת ירצה לחלק - אז שיגיע בבקשה לבנק ישראל.

במערכת הבנקאית כבר הפנימו את המסרים, ונראה כי השנה לא תירשם השתוללות בנושאי השכר, בוודאי שלא במדיניות חלוקת הדיווידנד.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים