כך נתפר התיק של שוקי ויטה
"המשימה: שוקי ויטה". את הדברים האלו נשמע איתן רוב, מנהל רשות המסים לשעבר, אומר למחליפו, ג'קי מצא. זמן קצר אחר כך הפכו חייו של ויטה, עובד ציבור ותיק ומוערך, לסיוט קפקאי. לחקירה הפנימית שהחלה נגדו, הצטרפו המשטרה והפרקליטות, חשדות השווא נערמו, ואפילו עורך דינו הפך לחשוד. כך מועכים פקיד, שלב אחר שלב
זה קרה לפני קצת יותר משנתיים. רוב כבר היה כמעט שנה מחוץ לתפקידו. בזמן שהוא ישב בבית והמתין לסוף תקופת הצינון בטרם יוכל להיכנס לעסקים, הוא המשיך לבחוש בקלחת המינויים ברשות באמצעות נאמניו במערכת.
את מקורביו הוא ניסה לקדם. את יריביו, דוגמת שוקי ויטה, עשה הכל כדי לעצור. גם ג'קי מצא, מחליפו של רוב, שיחסיו עם ויטה מעולם לא היו משובחים, היה מוטרד מהסוגיה. מבקר הפנים שלו, אמיר כהן, אסף תיקים שבהם עסק ויטה בעבר והעביר אותם לגורמי חקירה, ומצא היה בסוד העניינים.
חלומם של יריביו של ויטה התגשם. ויטה, עובד המדינה המסור, מבכירי מומחי המס ומי שהיה מועמד לנהל את רשות המסים, יושב כבר שנתיים בבית. ערימת החומר שנאספה נגדו הונחה על שולחנם של חוקרי המשטרה והובילה לחקירה בלתי נגמרת ולהשעיה שסופה לא נראה באופק.
פעם בכמה חודשים מזמינים החוקרים את ויטה עם חשדות שעולים ויורדים. בכל פעם שטענה נגדו מופרכת, נשלף חשד אחר. לאוויר נזרקים שמות של אנשי עסקים שויטה העניק להם הקלות. לבייב, גאידמק, אפילו זאב רוזנשטיין. החוקרים לא מצליחים להסביר אפילו לעצמם איזו סיבה היתה לו לעזור להם.
ויטה מצדו מנסה פעם אחר פעם לגייס את בית המשפט כדי להביא את הסאגה הזו לסיומה, כדי שיוכל להמשיך בחייו. "תגישו כבר כתב אישום ונתמודד איתו", הוא התחנן לא פעם. "אי אפשר להחזיק ככה אדם בלי סוף".
במשך 20 שנה הוא שירת את המערכת בנאמנות, ממלא תפקיד מרכזי בוועדות חשובות ובצוותי חשיבה העוסקים בהתוויית מדיניות המס של ישראל. עד לפני כארבע שנים שימש כפקיד שומה גוש דן. ב-2005 עבר לשמש סמנכ"ל בכיר לשומה וביקורת. את כוחו צבר במשך שנים של עבודה, בעיקר מלמטה.
עובדים ששימשו תחתיו שמרו לו אמונים. לפני 12 שנה, כשהושעה לאחר ששפך מים על מבקרת האגף, יצאו 150 עובדיו בצעד יוצא דופן על חשבונם להפגין עבורו מול משרדי נציבות שירות המדינה בירושלים. באוקטובר 2006 החליט לעזוב את הרשות ולהתמודד על תפקיד הממונה על הכנסות המדינה. בפני ועדת המכרזים שמולה הופיע הוא פרש את חזונו.
כמי שגדל בשכונת מצוקה, הסביר, אני מאמין ביכולת של רשויות המס להיות המקום שבאמצעותו ניתן לתקן עיוותים ולהביא לצדק חברתי. לפני שנתיים, רגע אחרי שזכה במכרז ו-12 שעות לפני שנכנס לתפקידו, נשלף החומר שנאסף נגדו. מאז הוא בבית, מנצל את הזמן הפנוי שנוצר לו בעבודת התנדבות עם ילדים מפגרים בירושלים.
"כששיירת הטנקים יוצאת לדרכה, אי אפשר להחזיר אותה אחורה", הגדיר אחד ממקורביו של ויטה את המלחמה שמנהלים נגדו כבר כל כך הרבה זמן גורמי האכיפה. "הכל מתחיל מתיק שמישהו שלא רוצה אותך בתפקיד תופר לך. הוא אוסף חומר, מזרים אותו למערכת, ומשלב מסוים יש לקייס נגדך חיים משלו. הוא זורם בצנרת מחקירת משטרה להשעיה מהעבודה ומשם לקרב משפטי מול פרקליטות המדינה. אחרי שנתיים, גם אם החשדות שהתחילו את כל הפרשה נופלים, לאף אחד כבר אין אומץ לקום ולהגיד 'הגזמנו'. אין מה שיעצור את הרכבת".
מהחומרים שהגיעו לידי "סופשבוע" משתמעת עלילה, שבה הופך, שלב אחר שלב, פקיד מוערך לאויב מושחת. אם אי פעם יעמוד בדרככם עובד ציבור מסוגו של ויטה, כך אפשר יהיה לסלק אותו מהדרך:
ג'קי מצא התחרה עם שוקי ויטה על תפקיד מנהל רשות המסים. רבים ברשות חשבו שויטה עולה על מצא כמעט בכל פרמטר, אלא ששר האוצר, אהוד אולמרט, העדיף את מצא. מאוחר יותר העלתה חקירת המשטרה חשד כי במינוי של מצא בחשו מנהלת לשכתו של אולמרט, שולה זקן, ואחיה יורם קארשי.
לקראת סוף 2006, כשויטה בחר להתמודד על תפקיד הממונה על הכנסות המדינה, מצא היה צריך להחליט לכאורה איפה הוא מעדיף את ויטה פחות. מצד אחד היה שמח להיפרד מויטה אצלו ברשות. מנגד, היה יכול לחשוש שחודש אחרי שיהפוך לממונה על הכנסות המדינה ידלג ויטה הפעלתן מעליו.
האיש הקרוב למצא היה רוב, והשניים סימנו את סמנכ"לית מינהל בנציבות שירות המדינה, עדנה אלפסי, כמי שיכולה לעזור להם לסכל את מינויו של ויטה. אלפסי היא מהאנשים החזקים
בין רוב לאלפסי יש ידידות ארוכת שנים. אלפסי נוהגת לכנות את רוב בשם החיבה "קיפי". לאכזבתו של "קיפי", אלפסי לא לגמרי שיתפה פעולה בעניינו של ויטה. היא ניסתה להסביר לו ולמצא כי אולי דווקא מוטב להם שויטה יעבור למינהל הכנסות המדינה. את רוב העמדה הזו הוציאה מהדעת. "מה שאני רוצה זה שאם היא לא יכולה לעזור, אז לפחות שלא תפריע", נשמע מסביר לאחד ממקורביו.
זה היה חודשים ספורים לפני שמצא, רוב ורבים מחבריהם נעצרו בפרשת רשות המסים. ויטה היה אחד היחידים מבין בכירי הרשות שלא נחשדו בפרשה ההיא. הוא לא יכול היה לדעת שבינתיים בישלו לו פרשה קטנה משל עצמו.
לקראת סוף 2006 החלו להגיע לשוקי ויטה שמועות על כך שמבקר רשות המסים, אמיר כהן, אוסף נגדו תיקים במשרדי פקיד שומה גוש דן, אותם ניהל בעבר. ויטה חשש שמישהו מכין לו אמבוש, התלבט מה לעשות. לבסוף החליט לפנות לסמנכ"לית המינהל בנציבות, עדנה אלפסי.
אלפסי, כך העיד מאוחר יותר בבית המשפט, סיפרה לו שמבקר הרשות כהן אכן טלפן לנציבות כדי ליידע אותם על הבדיקה בעניינו של ויטה. בנציבות הסבירו למבקר כהן שהם לא מוכנים לקבל רמזים כאלה בצורה של הדלפות טלפוניות, והציעו לו להעביר מכתב מסודר בנושא.
כהן לא שלח שום מכתב, והשבוע גם בחר לא להגיב לפניית "מעריב" בנושא. את ויטה התשובה הזאת לא הרגיעה. לתחושתו, זו היתה עדות נוספת לכך שמישהו בהנהלת רשות המסים פועל כדי להכשיל אותו.
ההוכחה, מבחינתו של ויטה, למזימה נגדו הגיעה כשהתברר לו מיהם גיבורי התיקים הקשורים אליו: לב לבייב, זאב רוזנשטיין וארקדי גאידמק. "בין התיקים הללו לא היה שום קשר הגיוני", מסביר אחד ממקורביו, "לא בתקופה שבה טופלו ולא בסוגיות המס שאיתן היה צריך להתמודד. הקשר היחיד ביניהם היה שמח דובר בתיקים של סלבריטאים. כאלה שמישהו אסף מתוך תקווה שכשיתפוצצו, כולם ידברו עליהם".
בסוד התיק ההולך ונאסף נגד ויטה היו גם מנהל רשות המסים ג'קי מצא ומקורבו, הסמנכ"ל למינהל שמואל בוברוב. בוברוב, שנעצר זמן קצר אחר כך במסגרת פרשת השחיתות הגדולה ברשות המסים, סיפר במשטרה הכל על תיק ויטה, אף שדבר התהוותו של התיק הזה לא פורסם בשום מקום.
"קיים מידע אצל מבקר האגף לרבות פירוט התיקים שנעשו בהם לכאורה עבירות פליליות", סיפר לחוקרים. "התיק למיטב ידיעתי נמצא אצל מבקר המדינה. . . החומר הועבר על ידי מבקר האגף של רשות המסים. . . ג'קי גם ידע לגבי אותם תיקים".
כיצד ידעו כולם שמשהו מתבשל? מבחינתו של ויטה היה לכך רק הסבר הגיוני אחד: תופרים לו תיק.
31 בינואר 2007 היה יום חגיגי עבור ויטה. למחרת בבוקר היה אמור לסיים 20 שנות שירות במס הכנסה ולעבור לתפקידו החדש כממונה על הכנסות המדינה. אלא שאז צלצל הטלפון. על הקו היה מנכ"ל משרד האוצר ירום אריאב. "יש בעיה, בינתיים לא תוכל להיכנס לתפקיד", הטיל את הפצצה.
ויטה ניסה לברר מה קרה ולא קיבל תשובות. תפנה ליועץ המשפטי לממשלה, הציע אריאב. בלשכת היועץ לא נידבו יותר מידע.
כשויטה עתר לבית הדין לעבודה בדרישה להתחיל בתפקידו החדש, קבע בית הדין דיון ודרש מהמדינה להשיב. ביום שישי בבוקר, יומיים לפני הדיון, שוב הגיעה שיחת טלפון מפתיעה ממנכ"ל האוצר אריאב. "תגיע אליי לשימוע עוד היום בעניין השעיה שלך", אמר אריאב. "אנחנו חייבים לסיים את זה עוד לפני כניסת השבת". אריאב ידע לבשר לויטה שהוא חשוד במרמה ובהפרת אמונים אבל הודה בפרץ של כנות שאין לו מושג במה דברים אמורים.
במשטרה דיברו אז על חקירה סמויה אלא שבאותו יום שישי, בשעות הצהריים, דאג מישהו להדליף את עיקריה לאתרי האינטרנט. ויטה, כך נחשף, חשוד שקבע שומות נמוכות לאנשי העסקים לב לבייב וארקדי גאידמק ולעבריין זאב רוזנשטיין.
ויטה, שיודע כמה דברים על חקירות, העריך שמהרגע שהחקירה הופכת גלויה, מעצרו קרוב. הוא שיגר את אשתו וילדיו ללון בבית חמיו, כדי לחסוך מהם את הטראומה, אלא שהמשטרה בוששה להגיע. בינתיים הוצא ויטה לחופשה בתשלום. יום לפני הדיון בבית הדין לעבודה נזכרו בנציבות שירות המדינה לזמן אותו לשימוע לפני השעיה. במכתב ששלחה לו הנציבות נחשף סוף סוף שהוא חשוד בביצוע "הסכמים מיוחדים תוך חריגה מסמכות והפרת נהלים".
אם ויטה חשב שהוא יוכל לטהר את עצמו בבית המשפט, נכונה לו הפתעה: בדיון הציגה המדינה תעודת חיסיון גורפת חתומה על ידי השר לביטחון פנים על כל חומר החקירה בעניינו. כל פרט שיפורסם על החקירה, נכתב שם, עלול בין השאר "לסכן שלומם של בני אדם", עד כדי כך. המידע המסוכן הזה הודלף, כאמור, לכלי התקשורת ולפחות עד עתה לא נרשמו נפגעים בנפש.
לשופטת אריאלה גילצר-כץ ההתנהלות הזו לא נראתה. "ההחלטה אינה סבירה ואינה תמת לב", נזפה במילים קשות במדינה. "זהו תיאור עגום ביותר של הליכי מינוי לתפקיד, השעיה מתפקיד וחקירה נגד חשוד במדינה דמוקרטית, שספק אם יש בה כדי לשרת את שלטון החוק", כתבה.
המדינה ערערה על החלטת השופטת, והיא בוטלה בהסכמה בין הצדדים. מאז ערער ויטה מספר פעמים נגד השעייתו המתחדשת מדי שלושה חודשים, אולם בית המשפט קיבל את עמדת המדינה שהודיעה בכל פעם שחקירתו נמשכת.
רק שלושה חודשים מאז פורסם דבר החקירה נגדו זומן ויטה סוף סוף למשטרה. החוקרים חזרו שוב ושוב על הטענה כי היתה בעיה בטיפול שלו בשומות המס של לבייב, גאידמק ורוזנשטיין, אולם לא סיפקו הסבר לשאלה מדוע סייע לטענתם לשלושה. איש לא טען שהם מכירים את ויטה או העניקו לו טובת הנאה כלשהי.
ויטה, מצדו, הסביר כי באף אחד מהתיקים הללו לא טיפל לבדו. בעניינו של זאב רוזנשטיין, למשל, מכיוון שמדובר בעבריין, הוא עירב כבר בשלב הראשון את נציבת מס הכנסה דאז, טלי ירון אלדר. זו, מצדה, פנתה אל ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, ובהמשך התקיימה ישיבה בנושא עם פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל.
פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד אף החמיאה בזמנו לויטה על טיפולו בתיק. "המשטרה והפרקליטות הבינו שאם יש בתיק הזה בעיות, גם הן בעצמן מעורבות", מסביר מקורב לויטה.
בתיק לבייב הצהיר ויטה כי הנציבה טלי ירון אלדר היא אשר קבעה את עיקרי השומה וזו נחתמה בכלל רק בשנת 2005, על ידי מחליפו של ויטה, חודשים אחרי שהוא עזב את התפקיד. במקביל, ועדת בדיקה של הפרקליטות ורשות המסים קבעה בסוף 2007 כי לא היה כל פגם בהתנהלות בתיק לבייב.
אחרי שנתיים של חקירות, הודתה בשבוע שעבר הפרקליטות כי "תיקי השומה של לבייב ורוזנשטיין אינם מהווים כיום חלק מליבת חומר החקירה". נשאר רק תיק גאידמק. בתיק הזה העביר ויטה לחוקרים רשימה ארוכה ומרשימה למדי של כל מי שהיו מעורבים במהלכי המיסוי: ג'קי מצא; ראש מחלקת המודיעין במס הכנסה, מישאל כהן; ניצב יוחנן דנינו שהיה אז מפקד יאחב"ל; ואלה רובינק, פרקליטת מחוז ת"א למיסוי וכלכלה.
"איך יכול להיות", שאל ויטה את חוקריו, "שאני חשוד בקביעת שומות מופחתות לשורה של אנשי עסקים ואיש מהם לא נחקר כחשוד. אם אני נתתי, מישהו היה צריך לקבל, לא?".
שוקי ויטה נחקר ושוב נשלח לביתו. שבעה חודשים עברו. תיקי לבייב ורוזנשטיין החלו מאבדים מכוחם. אבל מנובמבר 2007 התברר שלחוקרים יש טענות חדשות. ויטה ועורך דינו, יעקב וינרוט, הוזמנו בזה אחר זה לחקירות נפרדות.
פעלת בניגוד עניינים, הטיחו החוקרים בויטה, עו"ד וינרוט ייצג בעבר גם אותך וגם את ארקדי גאידמק. וינרוט עצמו הפך גם הוא לחשוד. ויטה התקומם. ראשית, אמר, הטיפול בגאידמק הסתיים עוד לפני ששכרתי את שירותיו של וינרוט, ואני משוכנע שאתם לא מאמינים שקבלתי החלטות מתוך חוש נבואי שאמר לי שבעתיד הוא ייצג אותי. יתרה מכך, וינרוט לא הופיע מעולם מולי או מול הפקידים שלי ועד הרגע לא ידעתי שהוא ייצג את גאידמק.
החוקרים הבהירו לויטה כי אינו יכול להמשיך להיות מיוצג על ידי וינרוט. עורכי הדין ד"ר גרשון גוטובניק ועודד גזית ממשרדו של וינרוט, שליוו את ויטה לכל אורך ההליכים, המשיכו לייצגו בחלק מההליכים, ואילו את ייצוגו בהליך הפלילי נטל עו"ד אלון רון.
בשנה האחרונה התנהלה חקירתו של שוקי ויטה לפי חוקיות מוזרה: בפסח העניק ויטה ראיון ל"ידיעות אחרונות" ותקף את רמתם של החוקרים? מיד אחרי החג טלפנו אליו החוקרים וזימנו אותו לחקירה. לפני שבוע פרסם "מעריב" ידיעה על אודות ניגוד ענייניםבצוות הפרקליטים המטפל בתיק ויטה. עוד באותו הבוקר הוא זומן לחקירה נוספת בת כמה שעות שלא הוסיפה דבר.
במרס האחרון הגיש ויטה עתירה לבג"ץ ובה מחה בין השאר על התמשכות הליכי החקירה נגדו. ויטה הדגיש כי לפי החקירות שנוהלו נגדו עד עתה, מתברר שאין נגדו שום טענה על שחיתות אישית. בג"ץ ביקש מהמדינה להשיב, וזו מצדה מיהרה לזמן את ויטה ואת וינרוט לחקירה סימולטנית בחדרים נפרדים. נגד ויטה נוסף חשד חדש וחמור לקבלת דבר במרמה ולקבלת שוחד.
ומה בדיוק קיבל ויטה במרמה? את תפקיד הממונה על הכנסות המדינה, לא פחות. החוקרים ביקשו מויטה להסביר מדוע בטפסים שמילא קודם המכרז לא דיווח על חקירת המשטרה נגדו. ויטה שמע וצחק.
אתם הרי דיווחתם לבית המשפט שהחקירה הסמויה נגדי החלה בינואר 2007, השיב להם. אני זכיתי בתפקיד כבר בדצמבר 2006. איך יכולתי לדווח על חקירה סמויה שאתם עוד לא פתחתם?
בסעיף השני הטיחו החוקרים בויטה כי קיבל מוינרוט הנחה במסגרת תיק ישן שניהל עבורו בשנת 2004 בבית הדין לעבודה. הטענה הזו היתה מבוססת על מידע שויטה התנדב לספק לחוקרים ולפיו שילם לוינרוט 20 אלף שקל עבור דיון אחד ויחיד.
"שני עורכי הדין הקודמים שייצגו אותי בהליכים ארוכים יותר לקחו ממני פחות", התגונן. "בשלב הזה הוא הבין שלא יוכל לצאת מהם", אומר אחד מידידיו. "גם אם הוא היה משלם לוינרוט 30 אלף שקל היה אפשר לטעון אותה טענה נגדו. אין לזה סוף".
לפני כחודשיים הודיע המשנה לפרקליט המדינה כי המדינה שוקלת להעמיד לדין את ויטה, בכפוף לשימוע. ויטה חשב שסוף סוף יוכל לטעון לחפותו בבית המשפט, אלא שכעבור שלושה שבועות זומן לחקירה נוספת.
החוקרים איתרו את תיקי השומה של גוש דן, ביניהם שניים הקשורים לוינרוט. "יש בגוש דן 52 אלף בעלי עסקים", אומר מקורב לויטה. "שוקי הקפיד במשך שנים לא לקנות במכולת שנמצאת בגזרה שהוא אחראי עליה. מה מבקשת כאן המשטרה? כדי לצאת טוב הוא היה אמור לפנות לעורך הדין, לבקש לעבור איתו קודם על כל התיקים שהוא ייצג בעבר, לראות אם למישהו מהלקוחות של אותו עורך דין היו פעם בעיות מס, לבדוק איזה רואה חשבון ייצג אותו ורק אז לשכור את שירותיו. זה הרי מטורף".
תיק ויטה, כפי שיגיע לנקודת הסיום שלו, לא מזכיר כמעט בדבר את זה שהחל את המהומה לפני שנתיים. אחרי כל הכותרות על חשבונו, הודיעה לו הפרקליטות כי תיקי לבייב ורוזנשטיין אינם חלק "מליבת החקירה".
מה שהיה אמור להיות תיק קצר ופשוט נגרר לאורך שנתיים. במאי 2007, לאחר שויטה נחקר במשך עשרה ימים רצופים, הודיעה המשנה לפרקליט המדינה לבית המשפט שהחקירה צפויה להסתיים בתוך חודשיים. ביולי אותה שנה הבטיח ראש צוות החקירה לפרקליטיו של ויטה שבעוד חודש החקירה מאחוריהם.
לאולפן שישי בערוץ 2, שהכין באותם ימים כתבה בעניינו של ויטה, סיפרה המשטרה שהחקירה תסתיים בתוך ימים ספורים. באוקטובר 2007 שוב דיווחה המדינה לבית הדין הארצי לעבודה כי "החקירה המשטרתית מצויה בשלביה האחרונים".
בינתיים , מתברר כאמור, החקירה עדיין בעיצומה. משהו בדרך שבה נולדה החקירה הזו, בדרך התנהלותה ובמסע הצלב שמנהלת המדינה כבר שנתיים נגד ויטה, צריך לעורר שאלות. לשם השוואה, כדאי להזכיר כי סמנכ"ל אחר ברשות, גידי בר זכאי, שיוצג בתחילת הדרך על ידי משה לדור, פרקליט המדינה, הושב לעבודה ברשות חרף המלצה להעמיד אותו לדין בחשד לשוחד.
לעומתו, יושב ויטה בביתו כבר שנתיים, מושעה בשכר מלא. הוא אינו יכול לשוב לעבודתו, ולא לפנות לאפיקים אחרים. מינהל הכנסות המדינה ממשיך לעבוד ללא מנהל. לאיש לא אכפת. העיקר שהמשימה הושלמה. שוקי ויטה טופל.
נא להמתין לטעינת התגובות
