הכירו את המחליפים של האייקונים הגדולים
חילופי הנהגה דרמטיים התרחשו לאחרונה בעולם המחשבים: ג'ובס עזב את אפל, יאנג את יאהו - והשניים הצטרפו אל גייטס שנפרד לפני מספר חודשים ממיקרוסופט. את סטיב באלמר כבר הספקנו להכיר - אבל עכשיו גם טים קוק וקרול בארץ מתיימרים להיכנס לנעליים גדולות במיוחד. האם הם יביאו איתם שינויים מרחיקי-לכת במוצרי הדגל המצליחים בעולם?
בתוך 7 חודשים בלבד, בראש 3 מהחברות הגדולות בעולם המחשבים עומדים עתה אישים אחרים, שונים מאלו שיסדו אותן, עיצבו אותן והטביעו בהן את חותמם האישי, במשך עשורים לא מעטים.
גייטס, בניגוד לשניים האחרים, לימד את עולם התאגידים כיצד יש להעביר את המקל ליורש בדרך החלקה והנבונה ביותר ללא זעזועים.
גייטס מסר בקלילות את המושכות לידי סטיב באלמר, יד ימינו, אף שהוא בעל אופי, חשיבה והתנהגות שונים בתכלית מאלו של גייטס.
גייטס עשה זאת בשלבים: עוד בשנת 2000 מינה את באלמר רשמית למנכ”ל, אולם לא עזב את מיקרוסופט לחלוטין. הוא רק "הזיז את עצמו", ברכות, לתפקיד שיצר על פי צרכיו וסגנונו, שהוגדר כ”ארכיטקט תוכנה ראשי”. גייטס הדף הערות ציניות שליוו את התואר המפוקפק ואת הצעד המשמעותי, ולמעשה הצליח להעביר את האחריות לניהול היומי לידי באלמר, בעוד שהוא עומד לצדו בכל הנוגע לקבלת ההכרעות המרכזיות.
ב-2006 הודיע גייטס במייל כי יעזוב את מיקרוסופט ביוני 2008 - שנתיים מראש. בדרך זו התרחק עוד יותר מהחברה שהקים, אבל עדיין שמר על קשר עין עמה. בקיץ, כשהגיע המועד שקבע, עזיבתו כבר היתה בגדר נון-איוונט.
התוצאה למהלך האיטי והשקול ברורה: גם אחרי גייטס מיקרוסופט היא אחת מהחברות החזקות והרווחיות ביותר בעולם. נכון ששווי המניות שלה, בראשות באלמר, ירד בכ-30% לעומת שוויין בתקופת גייטס - אבל הסיבה איננה המנכ”ל החדש או החלטות שגויות שלו, אלא הכלכלה העולמית, שלרוע מזלו של באלמר, החליטה להתרסק במשמרת שלו.
לא כך הם פני הדברים ביאהו. יאהו (שנתח השוק שלה במנועי חיפוש הוא 35%, לעומת 60% של גוגל) הדיחה את יאנג, לאחר שאכזב את הדירקטוריון והרגיז את המשקיעים, כאשר דחה הצעת רכישה חלומית של מיקרוסופט בסך 47 מיליארד דולר.
הוא אמנם הודיע כי יפנה את מקומו בתוך פחות משנה, אבל ביאהו החלו מיד לחפש מחליף. ב-14 בינואר הודיעה החברה רשמית על מינויה המיידי של קארול בארץ (Bartz), ויאנג נבעט החוצה.
בארץ, 60, היתה נשיאה, יו”ר ומנכ”לית של חברת תוכנת ההנדסה והשרטוט הטכני אוטודסק במשך 14 שנה וחלשה על אימפריה של 7,000 עובדים. מספרים שאת ישיבות ההנהלה בראשותה נהגה לפתוח במשפט המחץ: "אמרו לי בכנות מדוע שלא אפטר את כולכם!".
בהודעה הרשמית על המינוי שפרסמה יאהו נאמר כי הדירקטוריון נלהב לראותה מנהיגה את החברה ל”עידן חדש של צמיחה”, וכי היא השילוב הנכון של מנהלת ומנהיגה בעלת ידע מעמיק ומחויבות לתפקיד. היא אף כונתה "טאלנט ברמה עולמית".
אך במקביל גרם מינויה של בארץ לכמה גבות להתרומם. הדעות לגביה שהגיעו מרחבי האינטרנט היו שונות מעט מהצהרותיה הנלהבות של מועצת המנהלים. היא עצמה סיפקה למבקריה את התחמושת כאשר כבר בהתבטאותה הראשונה אמרה שברצונה "לבעוט בכמה ישבנים" בחברה.
בין המבקרים עלו תהיות לגבי מיומנותה בנושאים הספציפיים הקשורים באינטרנט. "נכון, יש לה ניסיון בתוכנה ובחומרה", הודו המלעיזים - "אבל הוא שונה מזה הנדרש לניהול חברת אינטרנט, שיש לה קהל לקוחות מגוון
ובכל זאת, עברה בשוק הטכנולוגי הוא בהחלט עשיר ומגוון. לאוטודסק הגיעה דרך מסלול הכולל את סאן, דיגיטל ו-M3. היא עדיין חברה בדירקטוריונים של סיסקו ואינטל, והיתה בחבר היועצים של הנשיא ג’ורג’ בוש לנושאי טכנולוגיה ומדע. המגזין פורבס כלל אותה ברשימת 50 הנשים החזקות ביותר בעולם העסקים, ואילו המגזין ברונ’ס כלל אותה ברשימת 30 המנכ”לים המוערכים ביותר.
יאהו מוגדרת בידי מומחים כחברה הסובלת מלא מעט בעיות, בלשון המעטה - ולכן סביר להניח שבארץ תיאלץ לקצץ בהיקף פעילותה שמחוץ ליאהו, כדי לעמוד באתגרים הרבים שהוצבו לפניה ושעד כה כשלו בהם יאנג וקודמו, טרי סמל.
"אם תצליח - היא תהיה לאגדה", אמר עליה רוב אנדרלה, האנליסט הראשי של חברת הייעוץ אנדרלה, הנחשב לאורים ותומים של העולם הטכנולוגי.
אחד היעדים הראשונים שמסתמנים באופק של יאהו הוא חידוש שיחות המיזוג עם מיקרוסופט. יאנג חיזר אחרי גוגל בעת שנוהלו השיחות בנושא זה עם באלמר. בארץ כבר הספיקה לקיים "שיחות לא מחייבות" עם באלמר, ימים אחדים לפני שנכנסה רשמית לתפקידה. וול סטריט ג’ורנל דיווח שבכך "הוסרו כמה משוכות בדרך למימוש העיסקה הגדולה".
איך תשתלב יאהו של בארץ בקונגלומרט המיקרוסופטי? עדיין לא ברור. מה שכן ידוע הוא שהשכר שהובטח לבארץ בהחלט מפתה - יש אומרים שערורייתי, בתקופה שבה חברות מקצצות בשכר המנכ”לים - 19 מיליון דולר בשנה הראשונה לכהונתה.
יממה אחרי ההודעה על מינויה של בארץ ובטרם הספיק השוק לעכל אותה, נחתה עליו ההודעה הדרמטית אף יותר, של אפל ושל סטיב ג’ובס. האמירה השחוקה ש"בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף" כנראה לא נבחנה במלואה כשמדובר באגדות חיות כמו סטיב ג’ובס.
לא רק גורו נערץ, One-Man-Show, אייקון אמיתי - ג’ובס הוא המנכ”ל שהפך את החברה שהקים למותג, עד שלא ניתן להפריד בינו לבינה.
בדרך כלל, כך אומרים מומחים לניהול, כשמדובר באגדות כג’ובס, כמעט בלתי אפשרי לאתר עבורן מחליף שייכנס מיד לנעליו. ברוב המקרים היורשים-הממשיכים אכזבו את שוק המניות, ולא מעטים אף היו פלופ גדול עד כדי כך שהיה צורך “לקרצף” אותם ואת זכרם, כדי לפנות מחדש מקום לכוכב שהוחזר “להציל את המולדת”.
יצרנית המחשבים דל נדרשה למשל להזעיק חזרה את מייקל דל כדי לאוששה ממשבר קשה. גם אפל, למרבה האירוניה, שהדיחה את ג’ובס ב-1985 - קראה לו להצילה כשהודח יורשו ג’ון סאקלי. ג’ובס אז זכה לכינוי "מחיה המתים".
גורל אכזר לא פחות פקד את ג’נרל אלקטריק, כאשר ג’פרי אימל החליף את ג’ק וולש האגדי ב-2001, וכעבור 4 ימים - בעקבות מתקפת הטרור של 11 בספטמבר - החלה הצלילה המתמשכת של החברה עם הכלכלה ועם עולם הפיננסים. לאחרונה, כשעזב אימל, שווייה של החברה התכווץ ב-65%, כ-260 מיליארד דולר, בהשוואה לשווייה בסוף ימי וולש.
מסיבה זאת, ועל פי הניסיון שהצטבר בכמה מקרים בולטים שכאלו, אומרים עתה מומחי הניהול כי על החברות לנסות ולרכך את מכת הנפילה הצפויה ממילא, על ידי שרטוט תוכנית מוקפדת של העברת תפקידים ומילוי החלל הריק - שמתהווה בבת אחת.
זאת במיוחד כשמדובר באדם כמו ג’ובס. הוא אמנם ידע בקריירה שלו כמה כישלונות שלא מוזכרים כיום בהבלטה רבה, כמו הניסיון להיכנס לתעשיית הטלוויזיה עם ה-Apple TV או עם המחשב שקדם למק, ליזה - אבל עם הצלחותיו לא ניתן להתווכח.
כל הסימנים היו שם: הסרטן, הרזון, העייפות. אך חרף ההידרדרות שחלה בבריאותו בשנים האחרונות, אפל לא נערכה ליום שבו ג’ובס יידרש לעזוב. זאת למרות שבדירקטוריון שלה יושבים אישים כאל גור, לשעבר סגן נשיא ארה”ב, ואריק שמידט, מנכ”ל גוגל.
כשנאלץ לעזוב בסופו של דבר, במקומו מונה מנכ”ל זמני, טים קוק, שעד כה שימש כמנהל-ביצועי ראשי, והיה למעשה מספר 2 בחברה. ג’ובס הודיע כי יחזור בסוף יוני, אבל הדעה הרווחת היא שהוא עומד לפני הליך של השתלת כבד, הסרת הלבלב, חלק מהמעי הדק וצינור המרה - וכלל לא בטוח שיחזור.
קוק יוכרז אז כמנכ”ל, וג’ובס - אם בכלל עוד יוכל לתפקד ויחלים - יישאר מעין יועץ חיצוני. קוק, 48, שונה בתכלית מג’ובס. הוא זכה אמנם למעמד מכובד בחברה וגם בתעשייה כולה, אבל הוא איננו מותג. חלקו בחילוץ אפל מהשפל העמוק מאוד שידעה ב-12 השנים שבהן ג’ובס לא היה המנכ”ל - לא הובלט עד היום. הוא היה תמיד רק ברקע.
קוק, יליד אלבמה הדרומית ובוגר לימודי הנדסה באוניברסיטת אוברן, הובא לחברה ב-1998 כאשר מוצריה היו באיכות ירודה ומחיריהם נסקו לגבהים אבסורדיים. קוק ידוע כמשגיח עליון על הוצאות אפל, והוא מסוגל להוציא הון על מהלכי שיווק ועיצוב מוצרים.
הוא האיש שעומד מאחורי קווי העיצוב של מחשבי המק, האייפוד והאייפון - צעצועי האלקטרוניקה הנחשקים ביותר על המוני צרכנים ברחבי העולם.
קוק הגיע לאפל מקומפק, החברה שנכנסה להיסטוריה של תעשיית המחשבים כאשר בלעה לתוכה ב-1998 - רק 16 שנה לאחר שהוקמה - את טנדם (יצרנית שרתי מחשב), ומיד אחר כך את דיגיטל המיתולוגית - מהלך עתיר מיליארדים שזעזע את עולם העסקים כולו והפך אותה בבת אחת לחברה מס’ 2 בעולם.
לשם ההגינות, יש לציין שהמהלך לא שרד, וב-2001 קומפק מוזגה לתוך HP - היריבה הגדולה שלה.
בואו של קוק הזניק מהלך רדיקלי באפל. הוא הוציא אותה כליל מעסקי הייצור, סגר מפעלים שבהם נבנו מחשבי מק וגם מחסנים שבהם נאגר מלאי. הכל הוצא למיקור-חוץ, למעט התכנון והעיצוב. כך הובאו לעולם לראשונה האיי-מקים.
המהלך ניכר מיד במאזנים. בשלב הבא מילא תפקיד מפתח, לצד ג’ובס כמובן, כאשר למחשבי המק הוכנסו מעבדי אינטל, ובהמשך גם התוכנות תואמות "חלונות". אלו היו מהלכים הכרחיים להצלחה הגדולה של אפל, שבעקבותיהם התמלאה קופתה במיליארדי דולרים שלא היו בה קודם לכן.
הגירעונות נעלמו, המאזן הוברא, ועד מהרה התמקמה אפל בצמרת 25 החברות הטובות ביותר בתעשיית האלקטרוניקה האמריקאית, בכל הנוגע לייצור איכותי ולאספקת המוצרים.
קוק נחשב בעיני רבים לאיש מבריק, לרב-אמן בהוצאה לפועל של החלטות - והכל נעשה בשקט ללא הרמת קול, מבלי לדפוק על השולחן או להעליב בסגנון ישיר ובוטה, כפי שג’ובס הסוער נהג לעשות. הוא בן של עובד מספנות שפרש לגמלאות ושל עקרת בית, והוא תמיד הראשון להגיע למשרד ואחרון לעזוב.
כבר בשעה 4:30 לפנות בוקר הוא מתחיל להפציץ את המנהלים הכפופים לו באי-מיילים. בכל יום ראשון בערב הוא נוהג לקיים שיחות ועידה כדי להתכונן לישיבת המנהלים ביום שני.
אך השאלה הגדולה היא אם קוק - המוכשר כל כך - אכן יוכל להמשיך את הקסם שהמציא סטיב ג’ובס בכל הנוגע לאפל ולמוצריה. האם ג’ובס השאיר במגירה די תוכניות למוצרים מהממים חדשים? מה יהיה עתידה של אפל? האם קוק יוכל לבצע את הקפיצות הטכנולוגיות הדרמטיות והמהפכות שהוביל ג’ובס בחזונו? כיצד יגיבו הלקוחות הנאמנים שהלכו אחרי הגורו שלהם מבלי להניד עפעף, מבלי להסתכל לאחור, עיוורים לחלוטין בדרך שאותה התווה וסימן עבורם? האם אפל ללא ג’ובס תהיה אחרת? אילו מוצרים חדשים יגיחו מבית היוצר הזה - אם בכלל?
השאלות רבות, אבל כמה יודעי דבר טוענים כבר עתה כי ללא ג’ובס אפל תהיה חברה אחרת, וגם תאבד את דרכה הייחודית. יש מי שסבור שאף יהיו עתה משקיעים ובעלי מניות שיבדקו את האפשרות להגיש תביעה משפטית נגד הנהלת אפל על כך שלא חשפה במלואן את כל הבעיות הרפואיות האמיתיות של ג’ובס.
אין ספק כי בראשן של 3 חברות הענק - יאהו, מיקרוסופט ואפל - עומדים עתה אנשים מוכשרים, עם קבלות. אך הם לא הסופרסטארים שהפכו את החברות הללו למי שהן. הם לא האייקונים שהפכו כמעט לשם נרדף לשמן של החברות. חילופי הגברי היו חלקים - איפה יותר איפה פחות, אך בשורה התחתונה - ענקיות המחשבים בעולם עומדות בקו פרשת המים, ולנו נותר רק להחזיק להן אצבעות.
נא להמתין לטעינת התגובות
