מנכ"לית בנק לאומי לא הולכת לשום מקום
מאבק הירושה - אם בכלל היה דבר כזה - על תפקיד המנכ"ל הבא של בנק לאומי גווע ביום שלישי השבוע בקול דממה דקה, כאשר הדירקטוריון האריך ללא הגבלה את כהונתה של המנכ"לית גליה מאור
זו לא הפעם הראשונה שזה קורה בלאומי, אשר האריך בעבר את כהונתם של נשיא לאומי ארצות הברית ד"ר זלמן סגל ושל ראש מערך כוח האדם בבנק שמואל זוסמן, אבל נימוקים ספציפיים להארכת כהונתה של מאור היה קשה לקבל השבוע מאנשי הבנק.
נראה שהסיבה העיקרית להארכת הכהונה היא גליה מאור עצמה - שאוהבת מאוד את עבודתה בבנק ולא מייחסת כל חשיבות לגילה. כל עוד היא תמשיך בתפקידה, תצבור מאור הפרשות לפנסיה (2.5% בשנה) ותיהנה מהזכות לנהל את הבנק הגדול במדינה. ככלות הכל, זו אחת העמדות המשפיעות במשק, משנית בחשיבותה רק לנגיד בנק ישראל ולשר האוצר.
אגב האוצר, בהזדמנות זו כבר אפשר לגלות
כי מאור עצמה סירבה לפני קצת יותר משנה להצעת ראש הממשלה אהוד אולמרט למלא את תפקיד שרת האוצר. היא יודעת בדיוק למה. כל אלה שתפרו את החליפות רשאים אם כן להחזיר אותן לארון. אבל האם 14 שנים בתפקיד לא הספיקו? האם אין לה אתגרים חדשים? תעשו לי טובה ואל תבלבלו אותי עם העובדות. מאור, מעידים אחדים ממקורביה, היא כמו יין המשתבח עם השנים.
אלא שמאור לא לבד: הנהלת לאומי מתחילה להיות דומה, מבחינת הגיל, למועצת גדולי התורה: 7 מחברי ההנהלה - זאב נהרי, דודו ברלב, נחום ביטרמן, יוסי הורוביץ, מנחם שוורץ, צבי איצקוביץ ויצחק מלאך - עברו את גיל 60. חלקם נושקים לגיל 65.
הקשישים של לאומי יכולים רק להביט בקנאה על צעירי ההנהלה המתחרה בבנק הפועלים. אין לי ספק שמנכ"ל הפועלים צבי זיו לא ייאחז בקרנות המזבח - ובשלב מסוים ישמח לפנות את הכיסא לחבר הנהלה צעיר אבל מבטיח.
נא להמתין לטעינת התגובות
