מוצר פיננסי חדש צובר תאוצה: קופת הגמל הכספית
בתי ההשקעות ראו את הצלחת הקרנות הכספיות ואת מעבר המשקיעים לאפיקים הסולידיים, והתחילו להציע מסלולים "כספיים". רמת הסיכון מזערית, אך התשואות בהתאם - וגם דמי הניהול לא ממש נמוכים
מוצר חדש יחסית שמעורר בימים אלה לא מעט מחלוקות הוא קופות הגמל הכספיות. לפחות 4 בתי השקעות השיקו קופות כאלה בשבועות האחרונים, ובשל המצב הכלכלי הרגיש הן מצליחות לגייס סכומי כסף נאים.
הראשון להשיק היה בית השקעות קטן ואנונימי יחסית, Wiser קופות גמל. כמה שבועות לאחר מכן החלו הדס מרכנתיל קופות גמל, שבבעלות הדס ארזים, ובנק מרכנתיל לשווק את "הדס ארזים כספית", וגם בתי ההשקעות פריזמה ופרפקט שוקי הון הציעו מסלולים "כספיים" במוצרי הגמל שלהם.
ניתן למצוא מוצרים דומים שמציע עות החברות גם בתחום קרנות ההשתלמות. לרוב מדובר באפיק אחד מתוך מה שנקרא היום "מוצר מסלולי" - כזה שמציע במקביל אפיקים שונים להשקעה, כמו אפיק מנייתי, אפיק אג"חי וכדומה. הכוונה היא להציע ללקוח מוצר אחד רב ממדי, ברמת הסיכון של ההשקעה, לבחירתו.
מה עומד מאחורי רעיון "קופת הגמל במסלול כספי?" מדובר במוצר שנשען למעשה על מוצר אטרקטיבי אחר מתחום קרנות הנאמנות - הקרנות הכספיות. אלו החלו להתקיים בשוק הקרנות לפני כשנה במטרה להשקיע בנכסים סולידיים ולשמש תחליף מבחינת התשואה והסיכון לפיקדונות בנקאיים.
למנהלי הקרנות הכספיות מותר להשקיע רק במק"מ של בנק ישראל, באג"ח מדורגות לטווח של שנה, בפיקדונות לזמן קצר ובניירות ערך מסחריים לטווח קצר.
ביטחון הקרנות הכספיות נובע מכך שמשך החיים הממוצע של כלל הנכסים המוחזקים בהן לא יעלה על 90 יום. כך גם התשואה שמקבלים על הכסף נמוכה למדי.
עד תחילת ינואר התגאו רוב הקרנות הכספיות בזה שאינן גובות דמי ניהול למרות התשואה הזניחה שלה, ולכן היו אטרקטיביות לציבור. כיום מתלבטים בתי השקעות רבים אם כדאי להתחיל לגבות דמי ניהול. ההערכות הן כי בחודשיים הקרובים יחלו רובם לעשות זאת, ולכן לא ברור עד כמה יישאר המוצר פופולרי.
למרות זאת, מנהלי הקופות בבתי ההשקעות צפו במשך השנה האחרונה בהצלחתן של הקרנות הכספיות. לראיה, הן השתלטו על כשליש משוק קרנות הנאמנות - והחליטו לחקות אותן במדיניות ההשקעה השמרנית.
זאת מתוך הבנה שלפחות מבחינה שיווקית קופות הגמל הכספיות יוכלו לתת מענה לציבור החוסכים שמחפש פתרון בטוח לכספו בימים של חוסר ודאות. עם זאת, קיים הבדל מהותי בין שני המוצרים - השקעה
השוני הזה מעלה שאלות רבות: האם כדאי בכלל לשקול להעביר את החיסכון הפנסיוני לקופת גמל כספית או שיש לבדוק גם אופציות אחרות? האם ישנם לקוחות שקופת גמל מסוג זה נכונה עבורם, ואם כן עבור מי, לכמה זמן, ומה בכל זאת כדאי לבדוק לפני שבוחרים קופה מסוג כזה?
הולדתן של הקופות הכספיות באה כתגובת נגד למשבר הכלכלי הקשה שפקד את השוק בחודשים האחרונים. ציבור החוסכים נבהל כל כך עד שחלקו פדה את הכסף בקופות, וחלקו האחר חיפש פינה שקטה של יציבות, גם במחיר של תשואה נמוכה על החיסכון.
במקרה כזה הקופות הכספיות בשוק תנודתי הן המענה הנכון לטווח הקצר. עבור אלה שלא רצו בעבר או שאינם מעוניינים לפדות את כספי החיסכון ישנו יתרון בולט של קופת גמל מסוג זה: האפשרות לשמור את הכסף תחת מטריית הגנה של מס הכנסה.
ואולם החיסרון הגדול הוא התשואה הדלה של קופה, שהופכת כמעט לאפסית כאשר מקזזים אותה עם דמי הניהול שגובים מנהלי הקופות.
אז מהו הפתרון? מיכאל מן, מנכ"ל וויזר, מבהיר: "הלקוח יכול להעביר חלק מסוים מכספו לקופה כספית וחלק אחר לקופה סולידית פחות, ובכך להמשיך ליהנות מכל הטבות המס הגלומות בקופת גמל. הוא משאיר לעצמו את האפשרות לחזור לקופת גמל שמרנית פחות, לאחר ששוקי ההון יתייצבו".
בפריזמה מחדדים אף יותר ומבהירים למי בדיוק מיועדת ההשקעה בקופות. לטענתם, הקופות מיועדות לתת מענה רק לאוכלוסייה אשר זקוקה לכספה בקופות, בטווחים הקצרים יחסית - משנה עד 5 שנים - כזו שאינה מעוניינת לחכות לעליית השווקים.
בכל מקרה, חוסך ששוקל להעביר את כספו לקופה כספית חייב לבדוק מדי כמה חודשים את מצב השוק ולהחליט בהתאמה אם לעבור למסלול פחות בטוח ויותר מניב עבור כספו.
ישנו נושא נוסף שכדאי להביא בחשבון. מומלץ לשים לב שמסלול כספי אינו רק כותרת מרגיעה, בעוד שמדיניות ההשקעה אינה זהה לקרנות הכספיות הבטוחות יחסית. חשוב לבדוק בתקנון הקופה את מדיניות ההשקעה האמיתית שמבטיחים מנהליה.
כך למשל פריזמה מציעה "תפיסה השקעתית" זהירה עם מרכיב סיכון נמוך מאוד, הדומה בעיקרו למדיניות ההשקעות הנהוגה בקרנות הכספיות אך אינה זהה להן. בקופה הכספית שמציעה פריזמה, לפחות 70% מנכסי המסלול יושקעו במזומן, בפיקדונות קצרי מועד, במלוות קצרי מועד, בניירות ערך מסחריים ובניירות ערך סחירים (ולא 100% כפי שקובעת מדיניות ההשקעה בקרנות הכספיות).
ניתן לומר שקופות הגמל הכספיות יכלו להוות פתרון מצוין עבור לקוחות רבים אם הן היו מושקות בחודשי הקיץ של ,2008 טרם תחילת המשבר. היום, בעוד שרבים מקווים כי השוק יחל להראות סימני התאוששות, לאחר שרובנו כבר ספגנו הפסדים קשים בחסכונות - מעבר לקופות הכספיות נראה קצת מיותר.
במובן הזה הביקורת שניתן להפנות כלפי בתי ההשקעות שהשיקו את המוצרים הללו, עיקרה שהתעוררו מאוחר מדי. השקת הקופות הכספיות מוכיחה דווקא שמלכתחילה כלל מנהלי בתי ההשקעות בישראל לא היו עם היד על הדופק באשר למצב השוק, לפני פרוץ המשבר. נשאלת השאלה, האם למדו את הלקח?
נא להמתין לטעינת התגובות
