רוצים שיקנו את המוצר שלכם? דברו אל הלקוח בשפתו
רוצים לשווק את המוצרים שלכם גם בחו"ל? אחת הדרכים החשובות להשגת תשומת ליבם של הלקוחות היא לפנות אליהם בשפתם - אבל זו רק נקודת ההתחלה. עכשיו צריך גם להתאים את השיווק לקהל החדש
לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין שאחת הדרכים החשובות כדי להשיג את תשומת ליבם של לקוחות פוטנציאליים היא לפנות אליהם בשפתם. עולם הפרסום למשל, כבר התחיל להתאים את עצמו. קופירייטרים יוצאים מגדרם כדי לגרום לנו לחוש שהחברה שהם מייצגים – הבנק הגדול, חברת הסלולר, או העיתון שאנו קוראים – מבינה את "המצב" ומבינה לליבנו.
אז גם אתם החלטתם לשנות את הגישה השיווקית ולפנות לכל סקטור בשפתו שלו. מה הבעיה? כולנו למדנו בתיכון, עשינו בגרות באנגלית, רואים סדרות באנגלית בטלוויזיה , מאזינים לקליפים ביו-טיוב, קטן עלינו, לא?
מה לגבי רוסית? השכן שלי רוסי מבטן ומלידה. רבוטה. חרשו. ספאסיבה. הוא כבר יתרגם לי את המודעה או העלון. גרמנית? סבתא שלי עד היום מדקלמת את שילר בעל פה, היא יכולה לכתוב לי את המייל ללקוח החדש במינכן.
אז זהו, שזה לא עובד ככה. אי אפשר לצפות מכל אחד לדעת מה היא צורת ההתבטאות המקובלת באירופה, בארצות הברית, או בסין. מה שכן, כל אחד צריך לדעת שהאפשרויות לתקלות או טעויות הן אינסופיות.
האם ידעתם למשל, שבדרום אפריקה קוראים לרמזורים רובוטים?. אבל מדוע להרחיק עד דרום אפריקה, הנה דוגמה יומיומית קטנה: ביקשת מאיש עסקים בארצות הברית שישלח לך מסמך הקשור לעבודתך. עוברת שעה, שעתיים, יום אפילו יומיים, והמסמך לא מגיע. אתה בודק את חשבון הדוא"ל שלך שוב ושוב, אולי יש בו תקלה, אבל יוק. אין תקלה ואין מסמך.
כאשר לבסוף מגיע המסמך בדואר אוויר (הנקרא גם "סנייל מייל"), אתה מאבד את העשתונות - הרי ביקשת במפורש שהלקוח ישלח לך את המסמך במייל, אז למה הוא הגיע במעטפת דואר אוויר?
באגלית, מייל פירושו דואר. לכן, אם רצית שהלקוח ישלח לך את המסמך בדוא"ל, היית צריך להגיד אי-מייל.
האם קרה לכם פעם שמישהו בחו"ל נעלב מהסגנון התבטאות שלכם? אתם לא לבד. עברית היא שפה אגרסיבית, בוטה, ישירה, סחבקית ובעיקר לא-מעודנת. אפילו הממשלה, שרים ודיפלומטים, לרוב נכשלים במשימה, מתוך חוסר עירנות לנושא.
בכל מסמך היסטורי של המדינה, על כל מגעיה עם מדינות זרות או עם האו"ם, ישראל מציבה תמיד דרישות. היא דורשת מארה"ב, מהאו"ם, מהנשיא הזה או מראש הממשלה ההוא. ובכן, באנגלית לפחות, הדבר לא מקובל. הביטוי "דרישה" או "דורשת", לא מתקבל יפה ולכן יש לעדנו.
אם כל כך קל לפשל במודעה קטנה לעיתון או בדוא"ל לקולגה, תארו לעצמכם את משמעות המשימה כאשר אתם אחראים להפקה חשובה באמת: האתר של החברה, המאזן השנתי, תשובה למכרז, ספר לימוד; משחק מחשב חדש שאמור לסחוף מיליוני משתמשים וכדומה.
אי אפשר להגזים בחשיבותו של תרגום טוב ואמין, כזה שיעביר את המסר שלכם בדייקנות, ובה-בעת ישמור על רוח הטקסט ועל כוונתו. כמו כן, אי אפשר להגזים בחשיבותו של תהליך הלוקליזציה של מוצר - התהליך אשר מתאים אותו לארץ היעד.
לא סתם מדברים על הכפר הגלובלי. העולם אכן התכווץ, הקשרים נהיו מהירים ומיידיים יותר והחשיפה למוצרים נהייתה קלה יותר. אבל, כל זה לא יעזור למוצר או לחברה שלכם אם אתם מתעקשים לשווק למשל באמריקה הלטינית מוצר שתוכנן בעברית
לדור הצעיר יש שפה משלו, הרשתות החברתיות שופעות סלנג וקיצורים. ושוב, לא צריך להרחיק לכת כדי למצוא לביטויים נדירים או איזוטריים. מה בסך הכל רציתם? שיחזירו לכם תשובה בסמס? הרי SMS זו מילה באנגלית לא? אז מסתבר שבאנגלית לא אומרים לסמס אלא texted.
תרגום הוא עסק רציני הדורש הכרה לעומק הן של תרבות שפת-המקור והן של תרבות שפת-היעד. הדבר דורש גם יצירתיות ומעוף. טרם הומצאו המכונה או האלגוריתם שיכולים לתרגם כמו מתרגם מקצועי אנושי.
נכון שזה נחמד שיש באתרי האינטרנט השונים תיבה קטנה ולידה כפתור שכתוב עליו "תרגם!". אבל, אם אתם רוצים למנף את המוצר או השירות שלכם, להפיק ממנו את המקסימום גם בתקופות של מיתון, להגיע רחוק ולהצליח – אתם צריכים חברת תרגום רצינית ומנוסה.
אז בפעם הבאה שהשותף מצלצל אליכם מחו"ל ואומר שהוא צריך שתשלחו לו דחוף את פרופיל החברה, סיכום של ישיבת הנהלה או את הנהלים החדשים למפעל - וכל זה באנגלית, צרפתית ורוסית, תחשבו פעמיים לפני שאתם אומרים "אין בעיה, זה יהיה אצלך מחר על הבוקר" ורצים להקליד את הטקסט המבוקש בתיבת התרגום באינטרנט.
הכותבת היא מנהלת מחלקת תרגום ועורכת בכירה של חבר המתרגמים וחבר לוקליזציה
נא להמתין לטעינת התגובות
