איך לשרוד את המיתון גם ב-2009?

2008 לא הסבירה לנו פנים מבחינה כלכלית, אבל עם קצת תכנון אפשר לצמצם את הנזקים. עברו לכרטיסי מזומן, היפטרו מחסכונות שמקשים על העו"ש, והכי חשוב: אל תיתנו לבנקים לנהל לכם את הכסף

שגית פסטמן | 2/1/2009 8:58 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
גם האופטימיים המושבעים חייבים להודות ש-2009 תהיה שנת מיתון. אם כן, השאלה הבוערת ביותר עבור לא מעט משפחות ישראליות היא, איך פוצחים בדיאטה כלכלית? התשובה פשוטה לכאורה: חותכים בהוצאות. אבל איך? התקשורת רוויה היום בטיפים ובעצות לחיסכון מאת מומחים לדבר. מי שמיהר ליישמם גילה שחלקם אינם ישימים, אחרים הם בגדר גימיק בלבד - ויש כאלה שאפילו מטעים.

קיצוץ בתקציב המשפחתי דורש הרבה מחשבה, תכנון וזמן. רובנו לא יכולים לומר מה ההיקף המדויק של ההוצאות שלנו, וקשה לנו לאתר את הבורות התקציביים שאנו נופלים אליהם ואת "השומן הפיננסי" שממנו אפשר לחתוך ללא היסוס. סוגיית החיסכון מתעתעת יותר מכפי שהיינו רוצים לחשוב.

למשל, בינואר צפויים רובנו לקבל תוספות שכר של עשרות שקלים לפחות, בעקבות עדכון מדרגות מס הכנסה. כשמחשבים את התוספות האלה באופן שנתי, נראה שמדובר בסכומים מבטיחים. אך בתחילת השבוע נודע שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי מייקרים את הריבית ללקוחות. אם נעמיד זה מול זה את התוספת בשכר נטו ואת הגירעון הנוסף בעקבות עליית הריביות - נראה שבמקרה הטוב שני הסכומים יתקזזו.

רובנו אנשי משפחה הטרודים בענייני היום-יום; אנו לא בדיוק יועצים פיננסיים מושחזים, וקשה לנו לבחון את מצבנו הכלכלי ולדאוג לתוכנית חיסכון יעילה. לשם כך כינסנו כמה מומחים, שיעניקו לכולנו השראה כלכלית לקראת השנה החדשה: עו"ד משה בן-דוד, מומחה למשפט אזרחי-מסחרי במשרד בן-דוד, אברהם, הכהן; עו"ד עדי מוסקוביץ, מומחה בחיובי רשויות במשרד פלג, כהן דויטש, מוסקוביץ; ויוסי אש, מנהל תחום יועצים לכלכלת המשפחה במרכז להשכלה פיננסית מבית מטריקס.

הם לא מבטיחים להפוך את 2009 לשנת החיסכון הלאומית - אך הם מתעקשים שעם קצת מחשבה אפשר לצמצם את הנזקים.
בלי חסכונות

הגורם המשמעותי ביותר בחיינו הפיננסיים הוא הבנק: הוא יכול לתמוך בנו או להפוך לאויב הכי גרוע שלנו. הטעות הבסיסית היא להניח לפקידי הבנק לנהל לנו את הכסף - במקום שאנו ננהל אותו באמצעותם. לכן יש לקחת את המושכות לידיים, לעקוב אחר הכסף ולקבל החלטות אסטרטגיות.

מי שכבר נמצא באוברדראפט גבוה ושוקל להיכנס לדיאטה פיננסית בחודשים הקרובים, חייב לשקול את הקפאת המשכנתה ל-3-6 החודשים הקרובים. ההקפאה תעניק מרווח נשימה ותאפשר לצמצם את הסכום המתאדה בריבית על האוברדראפט. אפשר גם לשקול להאריך את תקופת המשכנתה בכמה שנים ולהקטין את התשלום החודשי.

מי שנמצא כבר כמה חודשים במינוס כרוני, צריך לשקול להקפיא העברות כספים לתוכניות חיסכון. אם אתם חוסכים 500 שקל בחודש עבור הילדים, אבל משלמים ריבית של ‭1,000‬ שקל לבנק על המינוס, הרי שהכנסתם לעצמכם שני גולים עצמיים: העמקתם את האוברדראפט וגם המשכתם לשלם עליו ריבית מטורפת.

עצה רווחת במדריכי חיסכון

שונים היא "הפסיקו להשתמש בכרטיס אשראי ועברו למזומן‭."‬ ברוב המקרים קשה ליישם זאת בעולם שמבוסס על תשלומים בכרטיסי אשראי. צריך לשלוט בהוצאות בכרטיס ולבקר אותן באמצעות מעקב שוטף.

חברות האשראי והבנקים מציעים שירותים המאפשרים בחינה וניתוח של ההוצאות, כמו דוח הוצאות מקוון שמבטל את הצורך לחכות לדיוור החודשי, פילוח און-ליין של הוצאות לפי ענפים, שירותי SMS שמעדכנים על רכישות והוצאות חדשות ועוד.

פתרון אחר הוא הוצאת הכרטיסים מהארנק והקפאת השימוש בהם - אך יש לדאוג לתחליף. יש כרטיסים אחרים, שניתן לטעון אותם בכסף מזומן ולהשתמש בהם באותה נוחות. לאומי קארד השיקה בשנה שעברה את ‭- Cash Card‬ כרטיס מזומן נטען, שמספק הגנה מלאה מפני אובדן או גניבה. ניתן לבצע באמצעותו עיסקאות בטלפון, באינטרנט, בווידיאומטים ובמכונות תשלום אחרות, ואפשר להטעינו עד לסכום של ‭5,000‬ שקל בחודש. אפשר להשיגו גם בסניפי הדואר.

הפקיד אשם

האם אנחנו תמיד אשמים בפאשלות הפיננסיות שלנו? לרוב כן, כנראה. עם זאת, אנחנו נוטים לראות בפקיד הבנק דמות סמכותית שאינה יכולה לטעות. לדברי בן-דוד, קיימת אפשרות שהסתבכות כלכלית תתרחש כתוצאה מהתנהלות כושלת של הבנק.

לדבריו, "חשוב לברר אם מסגרת האשראי תואמת את ההסכמים עם הבנק, ואם אלה תואמים את הביטחונות שהעמדתם לבנק. אם לא, הלקוח עלול להיות מחויב בריביות חריגות של אלפי שקלים בחודש".

לדבריו, חוק העמלות החדש ביטל את עמלת נטילת ההלוואה, "ומאז הבנקים מתחרים בעיקר על גובה הריבית שתשולם. לפני שלוקחים הלוואה יש לבחון את התנאים שמציע כל בנק. אם הבנק דורש לרכוש פיקדונות נזילים או להפקיד כספים בתוכניות חיסכון כתנאי לקבלת אשראי, הרי שזו פעולה המוגדרת בחוק כ'התניית שירות בשירות' - והיא אסורה‭."‬

כמו כן, יש לוודא כי בעת החתימה על טופס הלוואה הבנק לא מעמיד את הביטחונות לטובת חשבון העו"ש, נוסף להלוואה שנטלתם: "חבל שעם החזר ההלוואה תגלו שהביטחונות עדיין משועבדים לטובת העו"ש, שאולי מצבו לא טוב".

בן-דוד ממליץ על שיטות חיסכון בניהול החשבון השוטף: כדאי להעביר את כל הוראות הקבע לכרטיס האשראי, וכך לחסוך את העמלות הנגבות בבנק בנפרד על כל הוראת קבע בחשבון העו"ש; רצוי גם לבצע את כל הפעולות בחשבון באמצעות האינטרנט. פעולות אלה יחויבו לפי תעריף עמלת מכשיר, הנמוכה בכ-‭50%‬ מתעריף של פעולה שמבצע הפקיד. ללקוחות שמרגישים שהם ניצבים בפני תקופה כספית בעייתית, כדאי להחזיק בחשבון בנק נוסף וכך לשמור על אפיק בנקאי אלטרנטיבי, למקרה שלא יתאפשר להם לבצע פעולות בחשבון הקיים.

אש ממליץ לפתוח חשבון בבנק הדואר, שמציע חשבון ללא עמלות ניהול וללא ריביות - אך גם ללא האפשרות למשיכת יתר או לנטילת הלוואה. מרבית הפעולות בבנק הדואר זולות בהרבה מעלותן בבנקים המסחריים. הבנק מציע את מרבית השירותים הניתנים בבנק מסחרי, כולל כרטיס אשראי - שבו כל החיובים יורדים מיד מהחשבון, ללא אפשרות לדחות או לפרוס את התשלומים.

כל הטיפים מתפרסמים היום במוסף עסקים שישי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''צרכנות''

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים