פישר: "הרפורמות יכולות לחכות"
סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, חושב שצריך לבחון את מבנה המערכת הבנקאית, את אופן הפיקוח עליה, את מסקנות דוח בכר - ואולי גם את שוק ההון, אך לא עכשיו: "אין לנו הזמן והאומץ להילחם ביותר משתי חזיתות"
את קירות משרדו מעטר בין השאר איור, פרפרזה לציור של רפאל, הנקרא “בית הספר של אתונה,” ובו מופיעים מרצים מהחוג לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו, שאייר אחד הסטודנטים.
במרוצת השנים 6 מהם זכו בפרס נובל לכלכלה. פישר, שהיה זה תפקיד ההוראה הראשון שלו, מאויר שם כבעל מבנה גוף מוצק, המתאים לרצים למרחקים ארוכים.
והוא אכן רץ למרחקים - לא רק במובן המילולי של המילה, הוא משיג את שלו בדרכו השקטה, וגם העימותים האין-סופיים בין הממונה לשעבר על השכר באוצר לבין בנק ישראל לא הצליחו לשבור אותו.
במשקפת לא חדה במיוחד, כבר ניתן להבחין באופק המתקרב של סיום כהונתו, בעוד פחות משנה וחצי. האם כבר קיבלת הצעות עבודה? אנחנו שואלים לא בנימוס רב, אבל פרופ' פישר בשלו: "לא אתייחס לכהונתי הנוכחית.
לגבי הקנדציה השנייה, יש לי סיפור: כשנכנסתי לשוק העבודה אמרו לי: 'לעולם אל תסכים לקבל הצעה שעדיין לא קיבלת.' עדיין לא קיבלתי הצעה להמשך התפקיד, ואינני רוצה להתייחס לשאלות היפותטיות."
אין ספק שמה שהכי מטריד את המערכת הפיננסית הישראלית בימים אלה הם הסיפורים בנוגע למצוקת האשראי במשק, למרווחי הריבית התופחים וליציבות המערכת הבנקאית.
בשבוע שעבר שלף הנגיד ציפורניים ותקף את הבנקאים על אוזלת ידם בתחום האשראי, ועל כך שהריבית אינה מגיעה לכיסי הצרכנים. אך הבנקאים בשלהם, ואנחנו מנסים להבין מה תגובתו להתעלמות הזאת.
האם יינקטו צעדים מוניטריים עוקפי בנקים?
"אני מדבר עם הבנקאים ואמשיך לדבר איתם. צפוי שמרווחי הריבית יעלו בעקבות ההאטה, כי הסיכונים של מקבלי ההלוואות עלו. זה מקובל - השאלה היא באיזו מידה, ואנו כבר בודקים זאת. עדיין אין לנו נתוני האשראי האחרונים, אף שעד כה הם הצביעו על עלייה באשראי. אני לא מקבל את הגישה שהבנקים צריכים לשמור על אותו המרווח, אך אינני מוכן לכך שהם יקבעו כל מרווח שירצו."
איך בכוונתך לפעול נגדם באופן מעשי?
"אין לנו סמכות לקבוע את המרווחים, ואם זה יהיה כך ניאלץ להיות אחראים לכל המערכת הבנקאית. אין לנו יכולת מעשית להתערב. לא ניכנס לבוץ הזה, שבו אנחנו נקבע מה יהיו המרווחים. אין גם יכולת לפקח על כך. אף מדינה לא נוהגת בדרך כזאת."
אז אתה מחכה להתערבות הפוליטיקאים, כפי שהיה בנושא העמלות?
"זו תהיה טעות גדולה. אין לנו או לפוליטיקאים יכולת לקבוע את מרווחי הריבית בבנקים."
אולי מחסור האשראי נובע מהפחד הבנקאי לשחרר כסף נוסף, ושעניין הפחתת הריבית לא קובע?
"הדגש על אחריות הבנקים לאשראי מוגזם קצת. כמות האשראי עלתה בסך-הכל, והבעיה האמיתית היא קריסת מערכות האשראי החוץ-בנקאיות והעובדה ששם לא מצליחים לגייס כסף באג”ח קונצרניות".
"אי-אפשר ולא רצוי לתת את כמות האשראי שהמגזר העסקי קיבל
השבוע פורסמו נתוני הרפורמה בעמלות. האם אתה מרוצה מהם?
"בסך-הכל כן, אבל אתם יודעים שהמפקח מתכוון להפעיל מסלולי עמלות לאלה שכתוצאה מהרפורמה משלמים יותר, כדי שישלמו פחות."
הצלחת סוף-סוף לקרוא את דף החשבון שלך?
"כן."
לגבי תחום האשראי ותחום העמלות, האם המערכת הבנקאית כאן תחרותית?
"כשתעשייה מסוימת שולטת ביותר מ-60% מהשוק, יש הגורסים שהשוק יכול להמשיך להתנהל בתחרותיות, ויש הסתברות שלא. שני בנקים אצלנו שולטים ברוב השוק, והם גדולים מאוד. אני מסתובב בעולם עם עמיתיי, והם מספרים שגם אצלם פועלים 3-2 בנקים גדולים בשוק לא גדול. לעתים זה עוזר לנהל את המערכת, אך זה לא תחרותי".
"הייתי מעדיף תחרותיות רבה יותר, אך צריך לבדוק איך אפשר להגיע לכך, בהתחשב בעובדה שהשוק לא גדול מספיק. בנקים זרים לא רוצים להיכנס כעת לישראל, ואנו צריכים לראות מה אפשר לעשות בנידון."
אולי צריך לשנות את מבנה הבנקים: להתיר מיזוגים של הבינוניים או שיתופי פעולה עם ענף הביטוח.
"אנחנו נמצאים כעת בעיצומו של משבר גדול. בתקופה זו אני לא מתכוון לעשות שינויים מבניים - לא בבנקים, לא בפיקוח על הבנקים ולא במערכת שוק ההון בכלל. צריך להתמקד במשבר, וזה דורש הרבה משאבים. אין לנו הזמן והאומץ להילחם במקביל ביותר משתי חזיתות. ברגע זה הרפורמות יכולות לחכות עד שהמצב יתייצב".
לכן אתה מעדיף שלא לטפל כעת בביטוח הפיקדונות בבנקים?
"בוודאי. אתה מתאר לך שנתחיל היום עם תוכנית להקמת מוסד שיטפל בביטוח הפיקדונות ובגביית התשלומים עבורו? בכל מקרה, אם בקרן לא יהיה די כסף, נצטרך לחזור לממשלה. כולם בארץ יודעים שהממשלה תעזור לבנקים אם יהיו קשיים."
האם כחלק מחיזוק היציבות אתה סבור, כמו המפקח, שהבנקים צריכים להימנע מחלוקת דיווידנד?
"העובדה שאני והמפקח רוני חזקיהו יושבים בשתי קומות נפרדות לא אומרת שאנחנו לא מדברים בינינו. יש אפילו טלפון. כמובן שהבנקים לא יחלקו דיווידנד ב-.2009 הם צריכים לשמור על ההון."
הריבית תמשיך לרדת?
"ברור שביחס למה שקורה בעולם, ריבית של 1.75% אינה הנמוכה ביותר שאפשר לחשוב עליה. אבל אני לא יכול לומר מה תהיה הריבית. אנחנו מחליטים בעניין הריבית לפחות פעם אחת בחודש, כי המצב משתנה מיום ליום. אבל ייתכן שיום אחד נגלה שהגיע הזמן להתחיל לפעול גם בכיוון השני (כלומר להתחיל להעלות את הריבית - י.ש)".
מה דעתך על המשבר בשוק איגרות החוב הקונצרניות?
"כמעט בכל משבר כזה שוק הנדל"ן נכנס לבעיה. גם במשבר ב-1991 שוק הנדל"ן היה מקור הבעיה. אני מניח שבשנים הקרובות הבנקים יהיו זהירים מאוד במימון טייקונים ובפעילותם בחו"ל. הבעיה היא שתמיד ממהרים לשכוח את לקחי המשברים".
האם אחד הלקחים הוא שינוי מבנה מערך הפיקוח - אולי איחוד הרשויות?
"יש הבנה שאין זה הזמן לבנות מערכת פיקוח חדשה, למרות שצריך לבדוק מחדש את כל המערכת. אמנם לא נעשה את זה מיד, אבל גם לא נחכה שנים. העמדה שלנו ידועה: יישום המודל ההולנדי, שבו ניהול הסיכונים וההתנהגות העסקית יהיו באחריות בנק ישראל, והנושא הצרכני יטופל במקום אחר".
"רשות ני"ע תהיה אחראית לדיווחים ולמערך הגילוי הנאות של החברות הציבוריות. כעת יש בעולם הבנה טובה יותר שהפיקוח על המערכות הפיננסיות חייב להיות בבנק המרכזי. אין ספק שאלמלא חזקיהו כיהן כאן בבנק ישראל, היה לנו הרבה יותר קשה".
"המבחן אינו בפיקוח על מערכות המצויות בצמיחה - אלא על משק הנתון בקשיים. לדעתי עמדנו במבחן הזה, דבר שלא ניתן לומר לגבי המערכות בחו"ל".
ואיך פעל הפיקוח באוצר?
"אני לא רוצה להיכנס לעניינים האלה. המשבר תפס את האוצר 6 חודשים לאחר יישום רפורמת בכר, ואף אחד לא ציפה שמערכת פיקוח תעבוד בתנאים כאלה באופן הטוב ביותר".
אינך מעוניין לטפל כעת במבנה הבנקים, וגם אינך מעוניין לטפל במבנה הפיקוח. מה בעניין דוח בכר?
"גם כאן כשהמצב יתייצב, הוא ייבחן מחדש. טבעי שאחרי רפורמה כזאת ייבחנו ההשלכות שלה, כפי שקרה בעולם כולו. בארה"ב מתכוונים לבדוק מחדש את סוגיית הפרדת בתי ההשקעות מהמערכת הבנקאית. ועדת בכר המליצה ללכת בכיוון ההפוך, ואין סיבה שבעקבות המשבר הדבר לא ייבחן מחדש. אבל כאמור, אין לנו אפשרות לעסוק בכך כעת".
כנגיד עברת שתי מלחמות. האם המלחמה הנוכחית תשפיע על דירוג האשראי של ישראל?
"קשה לענות בנושא הדירוג, אבל ברור שרמת הסיכון בכל המשקים עלתה, ולא ברור כיצד יגיבו לכך חברות הדירוג. באופן יחסי המצב שלנו השתפר, והפגיעה היחסית בנו היתה קטנה. כשאנשי בנק ישראל ביקרו בוושינגטון בוועידה האחרונה, נאמר להם: 'עכשיו אנחנו מבינים שהמצב אצלכם טוב יותר".
"עדיין מוקדם מכדי להעריך את השפעת המלחמה, ואחת השאלות היא כמה זמן המלחמה תימשך. במלחמת לבנון השנייה בתוך רבעון אחד חזר המשק לצמוח. יש לנו יכולת התאוששות מרשימה מאוד".
הכתבה במלואה מתפרסמת בעסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
