בחירות בישראל: אלקטרוניקה out – פתקים in
הכישלונות הממוחשבים שנחלו המפלגות השונות בפריימריז מצביעים יותר מכל על החובבנות של המערכת הפוליטית. במדינות מפותחות הרבה פחות מישראל, כמו ברזיל וונצואלה, כבר נערכות בחירות אלקטרוניות, ואולם אנחנו עדיין שבויים באותם תאי קרטון. פרופ' רובין סבור שכך יהיה גם בעתיד: אנחנו כמו ארה"ב, חוזרים לפתקים
שיחה עם פרופסור אבי רובין, המומחה הגדול בעולם לבחירות אלקטרוניות, מביאה בשורה מפתיעה לחובבי הקידמה, אלקטרוניקה out – פתקים – in. ושוב ישראל תחזור להוביל את העולם.
פרופסור רובין הוא חוקר באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארצות הברית, והעומד בראשו של מרכז המחקר ACCURATE, שעיסוקו היחיד הוא הניסיון להביא את הקידמה אל הבחירות.
המרכז הוקם לפני כארבע שנים בתקציב של מיליונים המיועד כולו למחקר של בחירות אלקטרוניות. את המחקר מנהל פרופסור רובין ביחד עם קולגות מהאוניברסיטאות הטובות בעולם כסטנפורד וברקלי.
"אנחנו מגיעים להרבה ממשלות כדי להציג את הטכנולוגיות החדשות בבחירות ומבקרים את האמצעים השונים שבהם משתמשות המדינות. אני אישית מבקר הרבה באנאפוליס ובוושינגטון ומייעץ לאנשי הממשלה על ייעול דרכי הבחירות וחיזוק האמינות שלהן", מספר רובין בשיחה מארצות הברית.
בנוגע לעתידם הטכנולוגי של הבחירות דעתו של הפרופסור ברורה ונחרצת - צריך לחזור אל הפתקים. "אני חושב שצריך לחזור מהעתיד, שהניירות הם הדבר הכי בטוח. מהניסיון שלי אני רואה שהרבה יותר קל לרמות במערכת האלקטרונית, ולאחר מכן לא ניתן לדעת שהתוצאות שונו".
"אם אתה רוצה לשנות בחירות אתה צריך להשפיע על אלפי קולות ואת זה אי אפשר לעשות בפתקים, רק במחשב. לפעמים אפילו טעות בתוכנה יכולה לגרום לשינוי, אבל קשה מאוד לדעת שזה קרה, וכמעט בלתי אפשרי לשחזר את מה שהיה. כל מה שנותר הוא להשתמש בתוצאות כפי שהן מוצגות, או לערוך את כל הבחירות מחדש".
"לא רק שאפשר לשנות תוצאות, אנשים גם יודעים את זה"
לא ניתן לעשות גיבוי למערכת ולמנוע כניסה של פורצים למיניהם?
"יש לנו אמצעים חזקים מאוד למניעה של תקלות. אבל אם כאלה קורות, קשה אחרי הבחירות להבחין בזה. בניגוד לאלקטרוניקה, במקרה של חשד של הונאה בניירות, אפשר פשוט לספור את הקולות מחדש".
אז אתה ממליץ להוריד את השימוש במחשבים בכלל בבחירות?
"כמובן שאת ספירת הניירות יהיה צריך להכניס למחשב. אפשר להשתמש במכונות כדי לסרוק את הניירות ולספור אותם. המטרה היא שהניירות יישארו בסוף, כך שיהיה ניתן לספור את הקולות שוב במקרה הצורך, מה שאי אפשר לעשות היום".
לאחרונה פעל פרופסור רובין להעברת חוק באנאפוליס, שאמור להיות רלוונטי כבר ב-2010, ונועד להחזיר את השיטה הישנה . "עבדתי המון כדי להעביר את החוק והוא כבר עבר כמה קריאות", הוא מספר ומוסיף כי "הכוונה היא לזרוק את כל המכונות האלקטרוניות ולהחזיר את הבחירות לנייר".
למרות דעתו הנחרצת
של המרכז למחקר בחירות אלקטרוניות, מדינות רבות בעולם כבר בוחרות באמצעים אלקטרוניים. אחד המקומות המתקדמים ביותר הוא דווקא אסטוניה, שהכריזה לאחרונה כי בחירותיה ב-2011 יערכו דרך טלפונים סלולריים.
פרופסור רובין לא מהסס לבקר את ההחלטה, "אני חושב שזה מאוד מסוכן, במיוחד במקומות שהדמוקרטיה היא חדשה, אז בבחירות אלקטרוניות קל מאוד לשנות את התוצאות על ידי הממשל. הבעיה היא לא רק שאפשר לשנות את התוצאות, אלא גם שאנשים יודעים שאפשר לעשות את זה. ולכן אין להם אמון בתוצאות, שזה דבר מאוד חשוב".
המעבר לבחירות אלקטרוניות בכמה מדינות, מעלה את החשד כי הדחיפה אל עבר הקידמה, היא לא יותר מכלי מודרני לשינוי התוצאות.
"זה זמן מאוד קריטי לעולם כי יש מקומות שמתחילים להיות מתקדמים וחושבים שהם יכולים לעשות את הבחירות באלקטרוניקה כמו וונצואלה. במקומות כאלה, שבהם המנהיג הוא לא בדיוק דמוקרטי, הכי קל לשנות את הקולות ולזכות כל פעם מחדש".
בניגוד למדינות שעוברות לבחירה האלקטרונית, מדינות כמו ארצות הברית והולנד מתחילות בתהליך חזרה אל השורשים ומחזירות את הבחירה בנייר בעקבות הבעיות הביטחוניות שעלו בשנים האחרונות.
למרות דעתו הנחרצת בנוגע לחזרה לנייר, כשאני מספר לפרופסור רובין על התקלות שעלו בפריימריז האחרון בישראל הוא מגלה בקיאות מדהימה. "מה שהיה בישראל הוא בעיות בכח העבודה של המערכת, אבל זאת לא בעיה שאי אפשר לפתור, כמובן שאפשר לייצר מכונות שיעבדו כמו שצריך".
לסיום הראיון, רציתי להזמין את פרופסור רובין לבוא ולפרוש את משנתו מול הממשל הישראלי, אך לא בטוח שיש טעם, נראה שנאלץ להישאר עם הפתקים עוד זמן רב.
נא להמתין לטעינת התגובות
