נטל המס בישראל, מהגבוהים מבין מדינות ה-OECD
על פי דו"ח הכנסות המדינה של משרד האוצר לשנת 2007 המתפרסם היום, נטל המס בישראל גבוה יותר מן המקובל ברוב מדינות ה-OECD. מיקומה של ישראל במדד נטל המס הישיר נובע מנטל נמוך במיוחד של תשלומי המעביד לביטוח לאומי
על פי הדו"ח, מאמצע שנת 2003 צמח המשק בקצב שנתי גבוה של כ-5%. גם בשנת 2007, עלה התמ"ג בשיעור ריאלי של כ-5.3%, לעומת צפי הצמיחה של 3.8%, שעל פיו נבנה התקציב לשנת 2007.
בשנת 2006 עמד נטל המס הכולל בישראל על 36.8 אחוזי תמ"ג, גבוה מהממוצע (משוקלל בתמ"ג של כל מדינה ומדינה) של מדינות ה-OECD שעמד על 33.2 אחוזי תמ"ג. על פי מדד זה, אילו ישראל הייתה חברה ב-OECD, היא הייתה מדורגת במקום ה-16 מתוך 31 מדינות.
יצוין כי בשנת 2007 עמדה ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו בעשירון העליון ב-34,906 שקל, לעומת הכנסת חודשית של 2,881 שקל בלבד בעשירון התחתון.
נטל המס בישראל לא כולל הפרשות לפנסיה. אם וכאשר יחוקק חוק פנסיה ממלכתית בארץ, יתוֹוספוּ לנטל המס עוד כ-4 נקודות אחוז והוא יעמוד על כ-41 אחוזי תמ"ג, שהוא נטל גבוה יותר מן המקובל ברוב מדינות ה-OECD.
בשנת 2006, הגיע התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל (במונחי כוח קניה) לכ-28,100 $, שהם כ-64% מרמתו בארה"ב. לפי מדד זה, ישראל מדורגת בשליש התחתון של הטבלה, במקום ה-22 מתוך 31 מדינות.
בשנת 2005 הסתכם נטל המס הישיר בכ-19 אחוזי תמ"ג, לעומת כ-22 אחוזי תמ"ג בממוצע במדינות ה-OECD. מיקומה של ישראל במדד נטל המס הישיר נובע מנטל נמוך במיוחד של תשלומי המעביד לביטוח לאומי – 1.8 אחוזי תמ"ג בשנת 2005, לעומת 5.0 אחוזי תמ"ג בממוצע ה-OECD.
נטל המיסוי העקיף בישראל גבוה בהשוואה לכל מדינות ה-OECD, בשל בסיס מע"מ רחב, ובשל השיעורים הגבוהים של מיסי קניה על מוצרים בני קיימא, בעיקר כלי רכב. בשנת 2005, נטל המס העקיף בישראל עמד על כ-17.7 אחוזי התמ"ג, לעומת 10.4 תמ"ג במדינות ה-OECD.
התקבולים ממיסים, עלו בשנת 2006, על פי הנתונים המקוריים, בשיעור ריאלי של כ-7%. בשנת 2007 עלתה הגבייה בשיעור ריאלי של כ-12%, פי שתיים מקצב הגידול בתמ"ג, בהמשך לעלייה בשיעור של 7%-8% בשנים 2004-2006.
יחד עם זאת הממוצעים השנתיים, המצביעים על שיעורי גידול מהירים בגבייה בשנת 2007, עלולים להטעות, שכן ניתן לזהות נקודת מפנה לרעה באמצע שנה זו. בשיעורי מס אחידים, נתוני המגמה, לאחר ניכוי עונתיות, מצביעים על עלייה חדה בגביית המסים בקצב שנתי של כ-9% מחודש מרץ 2003 ועד חודש יולי 2007.
אולם אחרי 52 חודשים של מגמה חיובית , נעצר הגידול ומאז מסתמנת אף ירידה בקצב שנתי של כ-3% . בשיעורי מס אחידים ובניכוי הגבייה מעסקאות חריגות, נטל המס בשנת 2007 גבוה מהשיא הקודם, שנרשם בשנת 2000, ב-1.1 אחוז תמ"ג.
הטבות המס לשנת 2009 יסתכמו, על-פי התחזית, ב-39.2 מיליארד שקלים, שהם כ-19% מהכנסות המדינה ממיסים או כ-5% תוצר. הטבות מס פירושן הפסד הכנסות הנובע מפטורים או מהנחות במיסים הניתנים לקבוצות שונות של תושבים או לסוגים שונים של פעילות כלכלית.
משנת 2002 ועד שנת 2007 ירד שיעור מס חברות מ-36% ל-29%. באותה תקופה ירד שיעור המס העליון על היחיד (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) מכ-60% ל-48% תוך הקלה בנטל המס על כל שכבות האוכלוסייה.
כמו כן הופחת שיעור המע"מ ושיעורי מס הקנייה. עד שנת 2010 ירד שיעור מס חברות ל-25% ושיעור המס הישיר העליון על יחידים ירד ל-44%. עד שנת 2010, יאוחדו שיעורי מס הקנייה על רכב פרטי ומסחרי ויאוחדו שיעורי
הגירעון התקציבי ירד מ-5% תמ"ג בשנת 2003 ל-0% תמ"ג בשנת 2007 והחוב הציבורי ירד בהתאמה מ-100% תמ"ג אל מתחת ל-80% תמ"ג. בשנת 2007 הסתכמו כלל הכנסות המגזר הציבורי ממיסים בכ-248 מיליארד שקלים, שהם כ-37% תוצר.
בשנת 1986, עמד נטל המס הציבורי על כ-44%, כך שבעשרים השנים האחרונות ירד נטל המס בכ-7% תמ"ג. לעומת זאת לא חל שינוי מהותי בנטל המס הישיר על השכירים.
הרפורמה במיסוי הישיר הגדילה את משקל המס ששולם על ידי שני העשירונים העליונים – אם בשנת 2002, לפני הפעלת הרפורמה, שני העשירונים העליונים שילמו 76% מסך המיסים הישירים, בשנת 2007 עלה שיעור זה ל-79%.
בממוצע, בשנת 2007, 46% מהיחידים היו מתחת לסף מס הכנסה. רק 35% מהגברים היו מתחת לסף המס ואילו 60% מהנשים היו מתחת לסף המס. הכנסה חייבת נמוכה יותר ונקודות זיכוי רבות יותר בקרב הנשים מסבירים פער זה.
בשנת 2007, היוו העצמאים כ-13% מאוכלוסיית העובדים. הכנסתם הממוצעת ברוטו הייתה גבוהה פי שתיים מזו של השכירים. שיעור מס הכנסה הממוצע עמד על 20.8% מההכנסה ברוטו בקרב העצמאים לעומת 14.7% מהכנסה ברוטו בקרב השכירים.
גביית מס חברות ב-2007 הסתכמה בכ-31 מיליארד שקלים, ירידה ריאלית בשיעור של 2.6% בהשוואה לשנת 2006, זאת לאחר עליות חדות בשנים 2006-2004 בשיעור שנתי ממוצע של כ-26%.
בענף התעשייה, אשר הוביל את הגידול בגביה בשנת 2006 חל מפנה בשנת 2007, עם ירידת הגביה בשיעור ריאלי של 9.5%. זהו הענף היחידי בו חלה ירידה בגביה בשנת 2007.
שנת 2007 הסתכמו ההכנסות ממיסים ממשלתיים על עסקאות נדל"ן בכ-5.8 מיליארד שקלים, גידול ריאלי בשיעור של כ-16% בהשוואה לשנת 2006, לעומת גידול מזערי בשיעור של כ-0.1% בשנת 2006. בניכוי שינויי חקיקה (העלאת תקרת הפטור ממס רכישה על דירה יחידה) והפרשי עיתוי מגיע שיעור הגידול הריאלי לכ-19%.
בשנת 2007 חל גידול בשיעור של כ-8% במספר הדירות שנרכשו, גבוה מעט מזה שנרשם בשנת 2006 (7%). עליה זו נובעת מגידול חד בשיעור של כ-15% בעסקאות בדירות יד שנייה, בעוד שבמספר הדירות החדשות חל גידול של כ-5%. במחיר הממוצע לדירת יד שנייה נרשמה יציבות בשנת 2007.
הגידול החד בעסקאות בדירות יד שנייה נובע בעיקר מגידול משמעותי (16%) בדירות הנרכשות לצורך השקעה, גידול שהתרכז ברבעון האחרון של השנה. ההטבה הממוצעת הנובעת מפטור ממס שבח לדירת מגורים עמדה בשנת 2006 על כ-42 אלף שקלים.
כ-6% ממוכרי הדירות ב-2006 ניצלו את הטבת המס לפחות פעם אחת נוספת בתקופה 2005-2002. הטבת המס הממוצעת לה זכו בגין המכירה בשנת 2006 הייתה גבוהה ביותר מפי שתיים מההטבה הממוצעת של סך האוכלוסייה.
סך ההטבה הממוצעת לה זכתה אוכלוסיה זו בשל שתי הדירות שנמכרו בפטור בין השנים 2006-2002 עמדה על כ-165 אלף שקלים.
בממוצע, נדרשות 6.2 שנות עבודה (כאשר כל ההכנסה מנוצלת לרכישת הדירה) כדי לרכוש דירה, כאשר מצבם של העשירים טוב יותר: את דירות היוקרה הנרכשות על ידם הם מצליחים לרכוש תוך 5.4 שנות עבודה. מנגד, לבעלי ההכנסות הנמוכות נדרשות 9.3 שנות עבודה כדי לרכוש את הדירות שבבעלותם.
לעצמאים נדרשות שנים רבות יותר כדי לרכוש את הדירות שבבעלותם בהשוואה לשכירים, כאשר הפער ביניהם הולך ועולה ככל שהדירה הנרכשת יקרה יותר. הדבר עשוי לרמז על הכנסות מדווחות המוטות כלפי מטה של העצמאים.
37% מרוכשי הדירות ב-2007 שהם תושבי ישראל והדירה הנרכשת היא דירתם היחידה, הינם משפרי דיור. משקל משפרי הדיור בפריפריה נמוך משמעותית-בין 23% ל-28% בלבד.
תושבי חוץ רכשו 4,632 דירות ב-2007, ירידה של 8.4% בהשוואה לשנת 2006. לגבי שליש מהרכישות של תושבי חוץ, הדירה הנרכשת הייתה דירה נוספת בידי בעליה. המחיר הממוצע לדירה שרכש תושב חוץ עמד על 1.4 מליון שקלים, כמעט כפליים מהמחיר הממוצע של דירה שרכש תושב ישראל.
במשרד האוצר טוענים כי אין ביסוס לטענה לפיה מגזר העסקים הקטנים הוא מנוע הצמיחה של המשק. בין היתר מציין הדו"ח כי בין השנים 2005-2003 היה שיעור הגידול במספר העסקים הקטנים נמוך משמעותית משיעור הגידול במספר העסקים הבינוניים והגדולים (6.5% לעומת 9.4%, בהתאמה).
שיעור סגירת עסקים במגזר העסקים הקטנים בשנים 2005-2004 עמד על 12.5%, לעומת שיעור סגירה של 6.8% בלבד בעסקים הגדולים.
בין השנים 2005-2003 גדל המחזור הממוצע של העסקים הזעירים בשיעור מתון של 1.2% בלבד (ריאלית). שיעור גידול של 5.8% נמצא בעסקים הקטנים והבינוניים, כאשר בעסקים הגדולים מגיע שיעור הגידול ל-12.4%.
מספר השכירים במגזר העסקים הקטנים עמד בשנת 2005 על כ-771.3 אלף, המהווים כ-39% מסך המועסקים במשק (לא כולל מינהל ציבורי). זוהי ירידה של 2.7 נקודות אחוז בהשוואה למשקלו של פרמטר זה ב-2003.
לעומת זאת, תרומת העסקים הקטנים לתעסוקה במשק ולקליטת עובדים חדשים הינה משמעותית: מגזר זה העסיק בשנת 2005 כ-39% מהשכירים בסקטור העסקי. משקל העסקים הקטנים בלבד בקליטת עובדים חדשים, גבוה משמעותית ממשקלו של מגזר זה בסך המועסקים.
בדיקה אמפירית הראתה כי השכר בעסקים זעירים נמוך באופן מובהק מזה שבעסקים גדולים, בסך של כ-1,300 שקל(במונחים חודשיים). זאת כאשר מביאים בחשבון משתנים דמוגרפים ואחרים העשויים להשפיע על גובה השכר.
אחד המדדים לרמת הריכוזיות/תחרותיות של ענף הוא שיעור המועסקים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים ביחס לכלל המועסקים בענף.
על פי מדד זה נמצא כי ענף הבניה (משקל של 85.3%, לעומת ממוצע ארצי של 49.4%) הינו תחרותי במידה גבוהה. מנגד, בענף הפיננסים עומד משקל מגזר העסקים הקטנים והבינוניים על 33% בלבד.
הכנסות המדינה ממיסוי עקיף על ענף הרכב (הכוללות את מס קניה, מכס, בלו דלק, אגרות רישוי, אך ללא מע"מ) הסתכמו בשנת 2007 בכ-23.8 מיליארד שקלים, עליה ריאלית של כ-16% בהשוואה לשנת 2006.
בשנת 2007 נמשך יישום שתי רפורמות מרכזיות, במסגרתן ירד עד שנת 2010 שיעור מס הקניה על כלי רכב ל-72% ומנגד יועלה שיעור הבלו על הסולר ויושווה לזה החל על הבנזין.
בנוסף, החל בינואר 2008 תהליך הדרגתי, שימשך עד שנת 2011, של העלאת שווי השימוש על כלי רכב צמודים, במטרה לקרבו לשווי ההטבה האמיתי.
מניתוח של ענף הרכב הכבד (משאיות, אוטובוסים ומיניבוסים), עולה שבענף זה לא מושגת הפנמה של העלויות החיצוניות בגין זיהום אוויר: בעוד שחלקם של כלי רכב אלו בזיהום גדול, שיעור המס שהם משלמים נמוך משמעותית בהשוואה לכלי רכב פרטיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
