המייל השקרי שהופץ על הבמבה - הוצאת דיבה
עו"ד דלית בן ישראל חושבת שהמייל השקרי, בו נטען כי יש קשר בין צריכת במבה לפגיעה בתינוקות, מהווה הוצאת דיבה והפרה של חובת זהירות
שמועות על המותג של אסם הובילו לצניחה במניה
חוק זה מגדיר פרסום שעלול בין היתר לפגוע בעסק כפעולה אסורה המהווה גם עוולה אזרחית לרבות עבירה פלילית.
במישור האזרחי ניתן לתבוע את כותב המייל בגין הנזקים שנגרמו ובכללן במקרה זה ,ירידה בשווי המניות שאותה ניתן לייחס באופן ישיר להפצת המייל.
זאת לצד פגיעה תדמיתית עתידית אפשרית. כמובן שבמידה ויוכח כי הפרסום גרם להקטנת היקף רכישת המוצר, אזי ניתן יהיה לתבוע גם בגין אובדן הכנסות ורווחים.
בצד הדברים, כותב המייל חשוף בכל מקרה לתשלום פיצוי בסך 50.000 שקלים לחברת אסם, גם מבלי שהחברה תידרש להוכיח את נזקיה.
במידה והדבר יגיע לפתחו של בית המשפט, יוכל הגורם שכתב את המייל לטעון שלמרות שהוא ביצע עוולה של לשון הרע, הנזק הגדול שנגרם אינו כתוצאה מהפצה ישירה שבוצעה על ידו, אלא, כתוצאה משרשור המייל ברחבי הרשת, נתון שאינו בר שליטה.
לאור
הפרסום כי ככל הנראה, המייל הופץ במחזור הראשוני למאות גורמים מבלי לבדוק את אמיתות הדברים, הרי שהמעשה מהווה גם הפרה של חובת זהירות ומעשה רשלני בגינו הכותב יכול להיתבע בהתאם לדיני הנזיקין.
כאמור, פרסום לשון הרע הינה עברה פלילית ולכן עלול הכותב לעמוד בפני כתב אישום שיוגש כנגדו. חוק לשון הרע חוקק בשנת 1965, עוד קודם לעידן התקשורת האינטרנטית, משכך, בלשון החוק אין התייחסות לאחריות בעלי אתרים וספקי גישה ותשתית.
חרף זאת, הפסיקה מלמדת כי בתי המשפט למדו להתאים את לשון החוק למציאות בת ימנו והטילו אחריות במקרים קודמים על מנהלי פורומים וגורמים נוספים בגין לשון הרע שפורסמה בפורומים השונים.
וכך, במידה והידיעה הופיעה בבלוגים ובפורומים שונים, הרי שייתכן כי בעליהם ו/או מפעיליהם עלולים למצוא את עצמם נושאים באחריות.
נא להמתין לטעינת התגובות
