מזל טוב: עכבר המחשב חוגג 40
40 שנה חלפו מאז המציא דאגלס אנגלברט קופסת עץ עם גלגלים, שמהר מאוד זכתה לכינוי "עכבר". אולם יום ההולדת שחל השבוע עשוי להיות אחד האחרונים של המכרסם שליד המקלדת. ככה זה כשמסכי מגע, Wii ושלל רעיונות בפיתוח מאיימים להפוך עוד המצאה פורצת דרך לפריט אספנות מיושן
סיפורו של עכבר המחשב החל די במקרה ובלי רעש וצלצולים במעבדת מכון מחקר בסטנפורד, קליפורניה. צוות מהנדסים התכוון רק לבנות לעצמו אבטיפוס ולא הרחיק לכת בתוכניותיו. איש מחברי הצוות, ובראשם דאגלס אנגלברט, לא חשב שיהיה להרפתקה המשך וגם לא זיהה סימן כלשהו באופק המסחרי לכך שאפשר יהיה לעשות מכך רווח.
אבל עתה, כשהעכבר הוא למעשה חלק בלתי נפרד מחומרת כל מחשב שולחני, מסתמן כי בעתיד הלא רחוק - יש אומרים שזה עניין של שנים אחדות בלבד - גם הוא יסיים אחר כבוד את חייו כעוד גרוטאה אלקטרונית שתושלך למזבלה או תופנה לגריסה. אבל על כך - בהמשך.
הצוות הקליפורני התכוון לבנות לצרכיו אביזר נלווה שיאפשר למשתמש המחשב במעבדה לשלוט בתוויין (ה-Cursor, שמכונה "החץ") שהתרוצץ לו על הצג. "התחלתי לשרבט לעצמי כל מיני רעיונות עוד ב-1961”, סיפר אנגלברט, שחגג כבר את יום הולדתו ה-83, בראיון לאובזרבר הלונדוני.
הדגם הראשוני של אנגלברט היה עשוי מבול עץ מגולף שהפך לקופסה ושצורפו לו גלגלים. “הזנב” שהסתלסל מאחור היה כבל ארוך. “אחד מחברי הצוות הדביק לו את הכינוי ‘עכבר’ ומהר מאוד הוא תפס”, מספר אנגלברט. “חשבנו, כאשר ראינו איך האביזר הזה כובש את העולם, שמישהו יעניק לו שם יותר מכובד. אבל זה לא קרה”.
מהמעבדה הקטנה של הצוות בסטנפורד הובא העכבר הראשוני לתצוגת יכולות בסן פרנסיסקו, כדי להדגים כיצד הוא משתלב ברשת מחשבים לשימושי עבודה. לפני עידן העכבר מי שהפעיל מחשב השתמש ב”עט אור”, הדומה לזה שבו השתמשו מפעילי רדאר במלחמת העולם השנייה, כדי לנווט על פני המסך.
אך עט האור היה לא יעיל או נוח, והעכבר לא היה הרעיון הראשון שבחן צוות המהנדסים של סטנפורד. אנשיו ניסו שלל אביזרים, לרבות ג’ויסטיקים שהוזזו לכל הצדדים. “אבל העכבר ניצח בכל הקטגוריות”, סיפר המהנדס הקשיש, “הוא היה מהיר יותר מכולם, וגם גילינו שבאמצעותו חברי הצוות שלנו שגו פחות מבעבר, כשניווטו את התוויין על גבי הצג”.
את המשך הפיתוח והשכלול של עכבר העץ נטלה על עצמה חברת זירוקס, והיא טרחה עליו במהלך שנות ה-70. המוצר המסחרי הראשון הגיע לשוק ב-1981 והושק עם מערכת המחשב שלה, Xerox Star. אבל רק לאחר שאפל רכשה ממכון סטנפורד את הרישיון לייצר עכבר משלה תמורת 40 אלף דולר, נקלטה הטכנולוגיה והחלה “ההמראה” של העכבר.
ב-1984 העכבר היה כבר חלק ממחשב “מקינטוש”. מכאן ואילך היה ברור כי מדובר באביזר מעולה שחולל מהפכה רבתי בכל הנוגע לשימושי המחשב הביתי. כיבוש השוק נעשה בידי יצרני המחשבים האישיים עבור מערכת “חלונות” של מיקרוסופט.
העכבר הפך במהרה לסוג של ברירת מחדל: שום יצרנית מחשב לא יכולה היתה להתעלם ממנו עוד, ובשני העשורים הבאים עד ימינו - תמצאו אותו ברובם המוחלט של המחשבים, בוודאי השולחניים.
עם הזמן נוספו לעכבר כל מיני חידושים קטנים כדי לסייע למשתמש: הגלגלת, שמאפשרת להעלות ולהוריד את הסמן במהירות, הכפתורים מימין ומשמאל - שלכל אחד מהם מטלות אחרות, וגם כפתורי הצד.
והנה, כשהוא נכנס לעשור החמישי של חייו, צפוי העכבר לפגוש לראשונה מתחרים עקשנים מאוד בדמותן של
ישנן גם הערכות שבמקום כל אלו נפעיל יום אחד מחשבים באמצעות הקול או בהזזת אצבע בתנועה קלילה לפני המסך - בלי לגעת בו בכלל. כבר עתה מערכת ה-Wii של נינטנדו היפנית המחישה את פשטות ההפעלה של מחשבים באמצעות תנועות יד, וענקית המחשבים HP כבר החלה לייצר מחשבים שיתבססו על צגים רגישים מאוד למגע, שיחליפו את העכבר.
מיקרוסופט עורכת אף היא ניסויים בממשק חדש אחר. למוצר ניתן שם הקוד “מחשב Surface” - מדובר במשטח טאבלט המבוסס על צג מגע, שניתן להניחו בכל מקום. מיקרוסופט משקיעה מיליוני דולרים במחשב ה-Surface שלה וכבר הדגימה את יכולותיו לפני כמה חודשים, באפליקציות שנראה כאילו הוצאו מהסרט “דוח מיוחד”.
נוכח ההתפתחויות הללו כבר מעריכים אנליסטים ו”נביאי הטכנולוגיה” כי קיים ספק גדול אם בעוד 40 שנה עדיין נראה עכבר מחשב בשימוש. “רבים מהאביזרים הללו יגיעו בתוך שנים אחדות למזבלות האלקטרוניקה”, התבטא אחד מהם.
לאור הפופולריות הגדולה של עכבר המחשב - שמחירו כמובן ירד פלאים בשנים האחרונות, עד לשיעור מגוחך לפעמים - אפשר היה לחשוב כי אנגלברט התעשר מההמצאה ההמונית הזאת.
אך הההנחה רחוקה מהמציאות - “ספר הממציאים וההמצאות” הבריטי מגלה כי אנגלברט ספג בחייו שתי מכות קשות: הוא איבד את מקום עבודתו במעבדה וגם את ביתו, שנשרף בדליקה. גם זכויות הפטנט על העכבר פקעו די מהר, עוד לפני שאפל השיקה אותו כמוצר המונים.
כל העכברים המשוכללים יותר כבר התבססו על טכנולוגיות שונות מאלו שפיתח עבור העכבר הראשון שלו, לרבות הטכנולוגיה של העכבר האופטי, שכבש את השוק אחריו. הוא גם לא זכה לתמלוגים, כיוון שהאביזר נבנה במעבדה של מוסד ציבורי.
במאמץ משותף עם בתו חזר ובנה אנגלברט מכון מחקר טכנולוגי חדש בשם Bootstrap Institute, וב-1998 העניק לו נשיא ארה”ב דאז, ביל קלינטון, את “המדליה הלאומית בטכנולוגיה” על יצירת מוצר יסוד למחשוב המודרני. רק אז זכה סוף-סוף יוצר העכבר להכרה על תרומתו הצנועה - אבל המשמעותית מאוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
