בעוד שבועיים: חוק דואר הזבל נכנס לתוקף
חוק הספאם אמור להיכנס לתוקף בעוד שבועיים, אבל אחרי כל הרעש שהוא עורר - לא בטוח שתיבות הדואר שלנו יישארו ריקות. החברות, שאמורות בימים אלה לבקש מאיתנו רשות להציף לנו את התיבה, לא ממש נערכות ליישומו ד ובכלל, למי בדיוק החוק יעזור אם 80% מהספאם מקורם בכלל בחו”ל?
אלא שחברות מעטות בלבד עשו זאת - ולא בטוח בכלל שהחוק הזה טומן בחוד בו פתרון אמיתי לבעיה. יתרה מזאת, 80% מהספאם שכל אחד מאיתנו מקבל במיוחד לתיבת הדוא”ל שלו באינטרנט - מקורם בחו”ל, והחוק הישראלי בכלל לא נוגע לכל אותם מפיצי דואר הזבל מהעולם הגדול.
“עד היום הפצת דיוור שיווקי היתה פשוטה, זולה וקלה לביצוע," מדגיש עו”ד שחר ולנר ממשרד אלטשולר-ולנר, עורך האתר לנושאי חקיקה ומשפט “פסק דין.” הפרסומת הגיעה במהירות ליעדה, עם מינימום הוצאות, ללא שימוש בנייר, דיו או דוורים. אבל מ-1 בדצמבר כל העסק מחייב חשיבה מעמיקה לגבי הנמענים, אופן הדיוור ומטרותיו."
ולנר מסביר כי קיים הבדל בין דיוור פרסומי לבין דיוור תוכני. "החוק מגדיר שכל פרסום שמעודד התקשרות למתן שירות או לקבלתו - מחויב לקבל הסכמה מוקדמת, בכתב, מהנמען, שבה הוא מצהיר שהוא מעוניין לקבל חומר פרסומי זה. כל מי שמפיץ ניוזלטרים, משווק מוצרים ושירותים, באמצעות דואר אלקטרוני ומסרונים, משתמש בהודעות מוקלטות או ממטיר פקסים - חייב להיערך בימים הקרובים לקראת חוק הספאם,” הוסיף ולנר. אז למה זה לא קורה?
“לא אתפלא אם ממש ברגע האחרון יתעורר גורם פוליטי כלשהו ויציע לדחות את הפעלת החוק עד לאחר הבחירות לכנסת,” מודה עו”ד ולנר.
“אולי הצעד הזה יהיה טוב לכולם: המפלגות והמועמדים ירוויחו עוד 3 חודשים שבהם יוכלו לשטוף אותנו במסריהם לקראת הבחירות - ספאם הוא ערוץ דיוור המוני וזול, שנעשה מאוד פופולרי. כולנו הוטרדנו לא מעט מהנגע הזה במהלך הבחירות לרשויות המקומיות השבוע, שהיו מעין ‘חזרה גנרלית’ ל-10 בפברואר.”
“ומנגד,” ממשיך ולנר, “אולי שר התקשורת, הממונה על החוק יפרסם הבהרות, כדי לנסות לסתום חורים שנתגלו בחוק כפי שאושר. האידיאולוגיה סביב החוק החדש נהדרת, אבל היישומים - בעייתיים.”
בעוד שיכולת אכיפת החוק מוטלת בספק - הנזקים הנגרמים מהספאם הולכים ומצטברים. בדוח של חברת המחקר ,Ferris שפורסם בתחילת נובמבר, הוערכו הנזקים הכלכליים שהספאם גורם לעסקים ולצרכנים, רק בארה”ב, בלמעלה מ-100 מיליארד דולר בשנה - כפול מהערכה שניתנה ב-.2005 וזאת לאחר שב-2004 עדיין דובר על “רק” 10 מיליארד דולר בשנה.
אם למרות הכל, הכנסת אכן הצליחה למצוא את הפתרון לבעיה ובאמת יהיה מי שיאכוף את החוק החדש, הקנס הצפוי לחברות שמפרות את חוק הספאם יגיע עד 202 אלף שקל לארגון, לחברה או למוסד. נושא משרה בארגון שהפיץ ספאם עשוי להיקנס בעד 67.3 אלף שקל.
הקנסות אף עלולים להיות גבוהים יותר בעתיד, משום שהם צמודים למדד. למקבל “דואר הזבל” יש גם אפשרות לתבוע פיצויי נזיקין בתביעה אזרחית לפי תעריף של 1,000 שקל לכל הודעה שאותה קיבל ללא הסכמה מראש. כמו כן ניתנת בחוק האפשרות להגיש תביעה ייצוגית.
מלבד סוגיית האכיפה, החוק מעורר לא מעט שאלות פרקטיות. “אחת הבעיות שאני צופה שידרשו פרשנות מבית המשפט,” מסביר עו”ד ולנר, “היא למשל אתר חדשות כלכליות באינטרנט שמשגר למנוייו ניוזלטר, אבל גם לינק לאתר מסחרי אחר, חיצוני שלא בתחום עיסוקו, למשל של חברה להשכרת רכב בליסינג. החוק מתיר הפצת הודעות של אתר כזה ופרסומת נלווית (בהסכמה מראש) רק כשמדובר באותו שירות ובאותו תחום שהאתר עוסק בו. כיצד יתייחסו אליו? יש כאן בעיה.”
“בעיה אחרת,” ממשיך עו”ד ולנר, “היא אדם שנרשם בעבר למאגר מידע כדי לקבל ממנו הודעות. אין עתה צורך בהסכמה מחודשת, אם אין מדובר בפרסומות מסחריות נוספות לתוכן שלגביו נרשם. אבל יש, כידוע, תופעה של מאגרים שמוכרים אוטומטית את בסיס הנתונים שלהם לגורמים מסחריים. ניתן על פי החוק לתבוע גם את המפיץ, גם את המאגר שמכר וגם את שולח ההודעות."
“ואגב,” הוא מדגיש, “לא תעמוד טענת הגנה לגורם ישראלי שספאמר מחו”ל הוא שהפיץ את דואר
ואם מחפשים עוד “חור” בחוק, הרי שהוא זועק לשמים עוד יותר לגבי תופעת העלונים, הסותמים היום כל תיבת דואר. החוק העוסק בדיוור אלקטרוני לא חל על דיוור רגיל. “ולטעמי, זה עניין ממש נורא ואיום, נזק סביבתי גדול מכל הבחינות,” אומר עו”ד ולנר.
עו”ד נעמי אסיא ועמיתה עו”ד ערן גלזר מוסיפים כי “צפויים להתגלות היבטים שמחייבים פרשנות
של בית המשפט, בהתאם למציאות. אנחנו, למשל, ממליצים לחברות שהן לקוחות המשרד להדגיש כאשר הן מפיצות ניוזלטר לשותפים העסקיים וללקוחות, שאין מדובר בפרסומת, אלא באינפורמציה שאיננה מעודדת את הנמען, ישירות ובמשתמע, להוציא כסף.”
משפטנים רבים המתמחים בדיני קניין רוחני ובתחומי המחשוב והאינטרנט, עסוקים בימים האחרונים בהסברת החוק בכנסים, בימי עיון, בסמינרים ובמסגרות ייעוץ לגופים עסקיים ולארגונים, כדי לתדרכם כיצד לפעול לפי החוק החדש. חלק מעבודתם היא הפניית תשומת לבם לאמצעי עונשין ולקנסות הגבוהים שהחוק מאפשר להטיל במקרה של חריגות ממנו.
“יש התארגנות של מפיצי דיוור ישיר אלקטרוני לקראת כניסת החוק לתוקפו. אבל היא איטית,” אומר ולנר. לעומתו, עו”ד אסיא וגלזר טוענים כי אינם רואים התארגנות משמעותית, “הכל נעשה בטפטוף. ייתכן שבמגזר המוסדי עדיין לא הבינו את משמעותו של החוק.”
היועצים המשפטיים שמתדרכים עתה את הגופים השונים לקראת ההיערכות לחוק ממליצים לשמור את כל ה”לוגים” של תהליך ההרשמה לקבלת ההודעות. “זה עניין קריטי למדוור,” מדגיש עו”ד ולנר.
ומה על המשתמשים? האם אנחנו יכולים למנוע את הצפת התיבה שלנו? יש מעט מאוד שאנו יכולים לעשות.
מי שיכולות לסנן את הספאם הן דווקא ספקיות האינטרנט - אבל באופן גורף למדי הן בוחרות שלא. הספקיות טוענות שזה לא עניינן ומתגוננות באמצעות טענות טכנולוגיות. אך ייתכן שאם הספקיות היו שמות מסננים בשרתים שלהן - כמות הספאם היתה מצטמצמת, אפילו באופן משמעותי.
נא להמתין לטעינת התגובות
