על חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים
נפגע תאונת דרכים שפונה לבית החולים עלול לגלות, שבמהלך הטיפול הרפואי נגרם לו נזק נוסף כתוצאה מטיפול רשלני. האם הסמיכות בין התאונה לנזק שנגרם לו בבית החולים מקטינה את סיכויו לקבל פיצוי כספי משמעותי ואת מי צריך בכלל לתבוע?
תאונת אופנוע צילום:צחי אלון- דוברות משטרת תל אביב
לאחר מספר ימים של כאבים בלתי פוסקים הוא חזר לחדר המיון, שם נתגלה במהלך בדיקה, כי הוא סובל מזיהום חמור ברגלו. לצערו, בשל סכנת הזיהום לבריאתו, לא נותר לרופאים ברירה והם נאלצו לקטוע את רגלו.
כמובן שניתן היה למנוע את הקטיעה אילו היו הרופאים מאבחנים בזמן את הזיהום, שהוא סיבוך ידוע בעקבות פציעה אך הרופאים התרשלו והניזוק נותר ללא רגל.
דוגמא מצערת זו מתארת מצב בו לעיתים הנזק בטיפול רפואי בא בעקבות ובנוסף לנזק ראשוני שנגרם לנפגע בתאונת דרכים, שפונה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי. במהלך הטיפול נגרם לנפגע נזק נוסף כתוצאה מטיפול רשלני של רופאי בית החולים.
האם הסמיכות בין התאונה לנזק שנגרם לו בבית החולים מקטינה את סיכויו לקבל פיצוי כספי משמעותי. ובכלל, נגד מי תוגש התביעה? חב' הביטוח של הרכב הפוגע, המוסד הרפואי או שניהם יחד?
חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים קובע מנגנון של פיצוי לנפגע ללא שחלה עליו חובת הוכחת רשלנות. לפי עקרון ייחוד העילה, על הניזוק לתבוע את נזקיו מחברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת החובה, גם אם אלו נגרמו בשלב מאוחר יותר כתוצאה מרשלנות רפואית של בית החולים.
לעקרון ייחוד העילה ע"פ חוק הפלת"ד יש משמעות כספית מרחיקת לכת לעובדה שהניזוק בתאונת הדרכים מחויב לרוב, אף אם נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית שבאה לאחריה, לתבוע את חברת הביטוח שבטחה את רכבו והוא לא יוכל להיפרע פיצויים מהרופאים אף שרשלנותם גרמה לנזק.
פקודת הנזיקין אינה מגבילה את תקרת השכר
כך למשל,חוק הפלת"ד קובע כי תקרת הפיצוי שהנפגע יכול לקבל עבור כאבו וסבלו במסגרת נזק לא ממוני, תעמוד על סכום של כ - 170,000 שקל , זאת בהנחה שנקבעו לו מאה אחוז נכות.
לו הייתה לו האפשרות לתבוע את חברת הביטוח שבטחה את רכבו בהתאם לפקודת הנזיקין ולא עפ"י חוק הפלת"ד -היה יכול לקבל פיצוי שאינו מוגבל בסכום, ובכפוף להוכחת רשלנות ונזק.
אך בזה לא תמו הפסדיו של הנפגע. היותו כבול לתביעה עפ"י חוק הפלת"ד - משמעה כי הוא יכול לקבל פיצוי עבור הפסדי
השתכרות עד לתקרה בגובה שילוש השכר הממוצע במשק, סכום העומד על כ-24,000 שקל לחודש בקירוב.
לעומת זאת, פקודת הנזיקין אינה מגבילה את תקרת השכר כך, שמי שמשתכר יותר משילוש השכר במשק יהיה זכאי להיפרע פיצויים לפי ניזקו האמיתי שיוכיח.
לצד החיסרון הכספי הכרוך בתביעה על פי חוק הפלת"ד, יש לזכור, כי חוק זה אינו דורש להוכיח את אשמו של הגורם לתאונה,כפי שנדרש בתביעת רשלנות רפואית המתבררת על פי פקודת הנזיקין, מהלך שכרוך בהוצאות כספיות ניכרות
הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני נזיקין ולתביעות רשלנות רפואית
נא להמתין לטעינת התגובות
