אם אין לחם - תאכלו ג'בטה
רשתות השיווק הכריזו על הוזלת הלחם במהלך ציני אופייני. את השקלים שתחסכו על הלחם האחיד תחזירו בריבית דריבית במחירי הבשר ובמוצרי הניקיון
לא מדובר באמת במהלך חדשני ומפתיע, אלא בכזה שנשחק עד דק רק לפני חודשים ספורים, עת ירד מחיר העוף. הרשתות מפגינות אמפתיה כלפי השכבות החלשות - לכאורה.
בפועל, ירד בשנה האחרונה ייצור הלחם האחיד שבפיקוח, והסיכויים למצוא אותו על המדפים בסופרמרקט קלושים. ארגז הלחם האחיד מגיע עם שחר, כשלצדו עשרות ארגזים עמוסים בלחמים עשירים, בריאים ויקרים להחריד.
מי שהשכים קום ובטרם צאתו ליום עבודה יבקר במכולת או בסופרמרקט ייהנה אמנם מאותה הנחה שולית שמציעות הרשתות על הלחם האחיד; אך אחרים ייאלצו לשלם סכומים לא מבוטלים על לחם דגנים, לחם שאור או ג'בטה.
מי שהקדימו ומצאו את הלחם האחיד יחסכו כמה עשרות אגורות ובסיכום חודשי אולי כמה שקלים, אך אלו בטלים בשישים לעומת המחירים של המוצרים הנלווים. הגיעה השעה שהצרכנים יבינו כי אין הבדל בין הנחות על לחם או על עוף למבצעים על בקבוקי קוקה קולה, מטרנה, טיטולים או
קפה טורקי.
כל אלה משמשים כ"לוס לידרס" בשיטה זהה: רשתות השיווק מסמנות את מוצרי הבסיס בסל הקניות המשפחתי ומורידות את מחירם בניסיון למשוך את הלקוחות.
הלקוחות נוטים ליפול למלכודת השיווקית, ואינם מבצעים את השוואת המחירים לגבי שאר המוצרים שבסל. את ההנחה שקיבלו על מוצר ה"לוס לידר," הם כבר יחזירו בריבית דריבית במחירי השימורים, חומרי הניקיון והבשר.
ועוד לא הזכרנו כי הורדת מחירי הלחם אינה מחווה גדולה כל כך לצרכנים: הרשתות הקדימו בכמה ימים הנחיה שצפויה לצאת מלשכת שר התמ"ת בכל רגע.
כדי להבין עד כמה ציני המהלך של הרשתות, כדאי לשוב לסוף השנה שעברה, אז זינקו מחירי הלחם המיוחד מ-10.80 שקל ל-11.70 שקל בממוצע, ומחיר הלחם שבפיקוח עלה מ-5.1 שקלים ל-5.85 שקלים.
רווחיהם של יצרני הלחם גדלו ב-,9% ובמקביל מספר כיכרות הלחם שנמכרו ירד ב-550 אלף יחידות. משמעות הדבר שצרכנים רבים ויתרו על קניית הלחם בעקבות ההתייקרות.
היה ראוי יותר אילו הרשתות היו מבצעות את ההוזלה בדממה שאפיינה את עליית המחירים, או לכל הפחות נמנעות מפרסומים בנוסח "בעל הבית השתגע".
נא להמתין לטעינת התגובות
