לשכת המסחר נגד מדיניות המכרזים של הרשויות המקומיות
לשכת המסחר ת"א יוצאת נגד עיריית ירושלים בעניין מכרז שילוט החוצות בעיר. טוענת: תחום שילוט החוצות במדינת ישראל ייפול לידיה של חברה אחת זרה למשך עשרות שנים
לטענת לשכת המסחר, מדובר בתופעה מסוכנת שהחלה לקנות לה שביתה במכרזי הרשויות המקומיות לתקופות חסרות תקדים של 25 שנה.
בענף שילוט החוצות התברר כי החברה היחידה שמסוגלת לספק את מכלול השירותים הנדרשים במכרז, היא חברה זרה. עיריית תל-אביב-יפו הייתה החלוצה בעניין זה ומייד אחריה הוציאה גם עיריית ירושלים מכרז דומה.
הסכנה, לטענת לשכת המסחר, היא שעד מהרה תחום שילוט החוצות במדינת ישראל ייפול לידיה של חברה אחת זרה לפרק זמן ממושך ביותר ודגם זה ישרת את הרשויות המקומיות גם בתחומים נוספים.
פעולה זו של עיריית ירושלים פסלה, על הסף, עסקים רבים, קטנים ובינוניים, שאינם מסוגלים לספק את מכלול השירותים הנדרשים במכרז וזאת בניגוד גמור למדיניות המוצהרת של ממשלת ישראל, שמצהירה כי היא מבקשת לעודד את העסקים הקטנים והבינוניים.
בלשכת
המסחר אומרים כי להשלכות של תוצאות העתירה יש השפעה על ההתנהלות העתידית של השלטון המקומי בכלל ורשויות מקומיות בפרט, כמו גם על אופן ניהול העסקים במשק הישראלי ויכולתם של עסקים קטנים ובינוניים לקחת חלק בעוגת המכרזים הציבוריים.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוקף את התנהלות הרשויות המקומיות, הוא אומר כי "מדובר בהתנהגות מתנשאת של פקידים המעדיפים את הנוחות האדמיניסטרטיבית על פני קיום עקרונות של שוק חופשי ותחרות הוגנת. אותם פקידים מרשים לעצמם להתעמר במגזר העסקי שממנו הם יונקים את קיומם ולהנציח מצב מונופולי לשנות דור, דבר שהוא כשלעצמו שערורייתי".
הלשכה פנתה לאחרונה בשם חטיבת שילוט החוצות ובכלל זה חברת חוצות זהב, לממונה על ההגבלים העסקיים, כמו גם לעיריית ירושלים, למנכ"ל משרד הפנים ולחשב הכללי במשרד האוצר, ועמדה על הכשלים הטמונים במכרז במתכונתו הנוכחית.
מעבר לכך, ציינה החטיבה כי נדהמה לקבל את תשובתה של עיריית ירושלים, לפיה לא נדרש אישור שר האוצר שכן לא מדובר במיזם. "לטעמנו מדובר בפרשנות שגויה של החוק שנועדה לאפשר לרשות המקומית דרך לחמוק מבקרה ופיקוח", אומרים בלשכת המסחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
