זו לא רק הבעיה שלי
"צריך להילחם במגמות של האוצר. כל הציבור צריך להילחם, לא הביטוח הלאומי לבדו. יום אחד יבואו אנשים ויגידו: 'גבירתי, את ישבת פה, למה לא צעקת? למה לא התרעת עד כמה המצב חמור?'". אסתר דומיניסיני, מנכ"לית הביטוח הלאומי, לא מוכנה לשתוק
אסתר דומיניסיני יושבת בקומה השביעית של בניין הביטוח הלאומי בירושלים ומתכוננת למלחמה בכל החזיתות: במקבלי הקצבאות שמרמים את הביטוח הלאומי, בוועדות הרפואיות שקובעות מי זכאי לקצבה ומי לא - ובעיקר באנשי האוצר, שרוצים לקצץ את תקציב הביטוח הלאומי לרמה מסוכנת, לדבריה.
דומיניסיני החלה לכהן כמנכ”לית הביטוח הלאומי בחודש פברואר, לאחר ששר הרווחה יצחק הרצוג הציע לה את התפקיד. קודם לכן היא כיהנה במשך 4 שנים כמנכ"לית שירות התעסוקה, ולפני כן שירתה במשטרת ישראל והגיעה לדרגת ניצב.
היא האישה הראשונה העומדת בראש הביטוח הלאומי מאז הוקם המוסד בשנת 1954. לתפקיד היא נכנסה בתקופה לא פשוטה: ב-10 השנים האחרונות נשחק מעמדו של הביטוח הלאומי, ולטענת רבים הוא הפך לגוף חלש המתקשה לספק את השירות שהוא אמון עליו על רקע תקציבו ההולך ומידלדל.
היום היא מתמודדת עם שורת נושאים בוערים, שאת חלקם קיבלה בירושה מהמנכ"לים הקודמים: פגיעה בקצבאות הסיעוד, הנכים והילדים, הפרטת מוקדי השירות של הביטוח הלאומי, פיטורי עשרות עובדות של חברות כוח אדם במסגרת הקיצוצים בתקציב המוסד, ועוד.
היא נחושה, מדברת בביטחון רב ובפתיחות ואינה מסתירה את דעותיה - גם כשאינן פופולריות. "מצבו של המוסד לביטוח לאומי נוגע לכל אזרח בישראל", היא מכריזה, "הגיע הזמן שאנשים יתעוררו ויבינו את המצב.
"יש תפיסה מוטעית בציבור, שלפיה לביטוח הלאומי יש מיליארדים. בכל פעם שמתעוררות בעיות בתקציב המדינה, הממשלה מזדרזת לשלוח יד לכיס של הביטוח הלאומי מתוך הנחה שיש בו הרבה כסף. זה פשוט לא נכון - אנחנו לא 'חסונים' ולא 'איתנים'".
איך זה קרה?
"הסיבה לכך היא שמאז שנת 2005 הופחתו התשלומים שהמעסיקים מעבירים לביטוח הלאומי ב-0.5% בשנה. הממשלה חשבה שאם המעסיקים ישלמו פחות ועלות העסקת העובדים תקטן, האבטלה תצטמצם - אבל מבחינתנו המשמעות היא אובדן של 12 מיליארד שקל בשנים 2009-2005.
"היום כל ענפי המוסד לביטוח לאומי,
היום המוסד מהווה רשת ביטחון?
"היום יש רשת, אבל החורים בה מתחילים להיות גדולים מאוד, ואני מקווה שלא הרבה ייפלו דרכם".
קצבאות הזקנה דווקא גדלו, וגם העלייה בממדי העוני נבלמה.
"נכון, אבל היום הקצבאות אינן מוצמדות לשכר הממוצע במשק אלא למדד. ככל שהקצבה מתרחקת מהשכר הממוצע במשק - היא נשחקת. היתה כאן מטרה לשחוק את הקצבאות, שהן לא יהיו ריאליות, שהן יעלו פחות. לגבי מדדי העוני: אמנם העלייה נבלמה, אבל זה לא מספיק - צריך להציג ירידה. הפערים ואי השוויון רק גדלו והתרחבו".
באוצר מדברים על הצורך בייעול מערכת הקצבאות.
"אני רוצה לומר משהו על המונח 'לייעל': אחת הפרשנויות שלו היא 'לתת רק למי שצריך', כלומר לא לתת קצבה אחידה אלא קצבה שמשתנה בהתאם לצרכים של המבוטחים. אני מתנגדת לכך.
"פרשנות אחרת של 'ייעול' היא לתת למבוטחים את השירות הטוב ביותר, ולוודא שהביטוח הלאומי מממש את ייעודו באופן הטוב ביותר. לפי פרשנות כזו, צריך דווקא לדאוג שהקצבאות יהיו ריאליות ולהצמיד אותן לשכר הממוצע במשק. ויש פרשנות נוספת, לא כל-כך פופולרית: אני חושבת שצריך להטיל סנקציות על מי שקיבל גמלה שלא כדין".
יש הרבה תלונות על מבחני הזכאות לקבלת קצבאות.
"יש תלונות על הוועדות הרפואיות, וגם אני סבורה שהטיפול במסגרתן לא טוב מספיק ויש מקום לשפרו. גם אם חלק מהתלונות לא מוצדקות, אני לא יכולה להתווכח עם התחושות בציבור. אם מבוטח אומר לי 'אתם לא מבצעים את הבדיקות בצורה מכובדת', אני צריכה להקשיב לו".
יש בחוק ההסדרים כמה סעיפים שיקטינו את השתתפות המדינה במימון הקצבאות החל מ-2009.
"גם היום הקשישים הסיעודיים לא מקבלים את מלוא השעות שהם צריכים, אבל אם עד היום קשיש היה זכאי למלוא הקצבה במקרה שהכנסתו נמוכה מהשכר הממוצע, הרי שחוק ההסדרים לשנת 2009 אומר שקשישים יקבלו קצבת סיעוד מלאה רק אם הם משתכרים 75% מתחת לשכר הממוצע, כלומר פחות מ-5,500 שקל. איזה מין דבר זה? אנחנו מתנגדים לכך בתוקף. נילחם בזה עם שר הרווחה בוועדת העבודה והרווחה. זה צעד שגוי ופוגעני".
תיאלצו לספוג גם קיצוץ בריבית.
"יש לנו רזרבות שמיועדות לשמור על היכולת שלנו לשלם קצבאות. את הרזרבות האלה אנחנו משקיעים, והן נושאות ריבית. חלק מהתקציב המשמש אותנו לתשלום הגמלאות נובע מתשלומי הריבית שאנחנו מקבלים. הקטינו לנו את הריבית, והמשמעות היא שבמשך עשור נפסיד 8 מיליארד שקל, בגלל החלטה אחת 'קטנה' של האוצר. אני לא מסכימה לזה".
את חושבת שהציבור תומך בעמדתך?
"לא מזמן נערך סקר, שבמסגרתו שאלו את הציבור אם יש מטרות שעבורן הוא היה מוכן לשלם יותר לביטוח הלאומי. אתה יודע מה אנשים ענו? שבשביל קצבאות הזקנה הם מוכנים לשלם יותר. כלומר, הציבור מודע לכך שעליו להבטיח את זקנתו.
"אנשים רואים את הוריהם המבוגרים ומבינים שיש הוצאות על תרופות, על טיפול נאות ועל חימום הבית. היום גם צעירים יותר מבינים כמה זה חשוב. צריך להילחם על כך בממשלה".
ואת מאמינה שתצליחו?
"אנחנו מוכרחים להצליח. אנחנו קולו של הציבור - והמנדט שלנו והאחריות הציבורית שלנו הם להבטיח שלאזרחי המדינה תהיה רשת ביטחון סוציאלי. צריך להילחם במגמות הקיצוץ שהאוצר מוביל, וצריך לרתום את הציבור למלחמה הזו, שהיא לא מלחמתו של הביטוח הלאומי לבדו.
"יום אחד יבואו אנשים ויגידו: 'גבירתי, את ישבת פה, למה שתקת, למה לא צעקת, למה לא התרעת עד כמה המצב חמור?', אז אני חושבת שלא צריך לשתוק".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדינת ישראל מעבירה למוסד לביטוח לאומי מיליארדי שקלים מדי שנה מכספי התושבים משלמי המסים. בשנת 2009 יועברו כ-28 מיליארד שקל, נוסף לתשלומי הביטוח שמשלם כל אזרח ישירות למוסד.
"הפחתת דמי הביטוח הלאומי בשנת 2005 היתה חלק ממהלך כולל של הפחתת נטל המס ועידוד התעסוקה. עם זאת, הוגדלה ההעברה התקציבית לביטוח הלאומי בהתאם למנגנון שנקבע בחוק.
"המוסד לביטוח לאומי רוכש אג"ח ממשלתיות בדומה לגופים ציבוריים ופרטיים נוספים, ואין כל סיבה ליצור עיוות ולהעניק רק לביטוח הלאומי ריבית חריגה שאינה משקפת את תנאי השוק".
הכתבה המלאה מתפרסמת בעסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
