התל אביבים החדשים
תשכחו מסטודנטים, מזוגות צעירים ומהתושבים הוותיקים. הם כבר לא יכולים להרשות לעצמם לגור בעיר העברית הראשונה. התל-אביבים החדשים מתאפיינים בדבר אחד: כסף, והרבה. כיצד הפכה העיר הלבנה לעירם של בעלי ההון?
צריך להבין שהיריבות בין חולדאי לחנין אינה מעניינת רק מהבחינה האישית: הטייס בעל יכולת הביצוע המרשימה מול הפרלמנטר הפעיל, שבנו מסרב לשרת בצבא ההגנה לישראל. בניגוד למערכות בחירות קודמות, שבהן התושבים נדרשו להכריע בין מועמדים דומים למדי, נדמה שבבחירות הקרובות תושבי תל-אביב יידרשו להכרעה אמיתית על עתיד העיר - ובייחוד על הסיכוי שלהם לגור בה.
חנין מפזר לכל עבר את הסיסמה "חולדאי הופך את תל-אביב לעיר לעשירים בלבד", ואילו אנשיו של חולדאי פרסמו, בעיתוי שמדיף ריח בחירות חריף, את מסקנותיה הראשונות של הוועדה העירונית לבחינת דיור מוזל עבור סטודנטים וזוגות צעירים.
גם אם עדיין לא ברור מי ידאג לכם טוב יותר, בדבר אחד אין שום ספק: מערכת הבחירות הקרובה תסוב סביב עתידה החברתי והכלכלי של העיר.
הבעיה הכי גדולה שאיתה מתמודדת כיום תל-אביב היא מחירי הנדל"ן המאמירים. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שמחירי הדירות בעיר הכי מבוקשת בישראל עולים כל הזמן, ושבמקביל פוחתת יכולתם של בני המעמד הבינוני לגור בה. אבל הבעיה האמיתית אינה שייכת להווה: אם מחירי הדירות בעיר ימשיכו לעלות בגלל הביקוש הגבוה והיצע הדירות הנמוך, רק בעלי הממון יוכלו להרשות לעצמם לרכוש או לשכור דירות בתל-אביב.
"המצב הזה מסוכן, מכיוון שעיר לעשירים בלבד לא יכולה להתפתח בטווח הארוך", מסביר האדריכל ומתכנן הערים, דרור גרשון, החבר בעמותת "מרחב" העוסקת בעירוניות המתחדשת.
"תל-אביב מהווה כיום מוקד משיכה בקנה מידה כזה, שאף עיר אחרת בארץ לא יכולה להתחרות בה. מגיעים אליה בעיקר צעירים, בגלל היכולת שלה לאפשר תעסוקה במקביל לדברים נוספים כמו תרבות, חינוך ובילויים. בגלל הביקוש הגדול מחירי שכר הדירה עולים".
"בעלי הדירות מצאו דרך להגדיל את הרווחים: מחלקים דירת 3 חדרים לדירות קטנות יותר. אבל בכיוון כזה משפחות צעירות ממעמד הביניים לא ימצאו את עצמן בתל-אביב.
הבעיה היא שעיר מפותחת צריכה את מגוון האוכלוסייה, כי העירוב הזה הוא שמאפשר לעיר להתקיים
בדיוק מהסיבה הזאת פרסמה עיריית תל-אביב לפני פחות משנה את החוברת "חזון: 2025 העתיד
עכשיו", המפרטת את תוכניות הפיתוח של חולדאי בהתאם למגמות כלכליות, תרבותיות, תחבורתיות ונדל"ניות שבכיוונן תלך העיר.
מיטב המוחות בעירייה התכנסו כדי להכין חוברת מרשימה, שצופה איך העיר תיראה בעתיד. צריך לומר לזכותו של חולדאי, שבניגוד לקברניטי המדינה הוא חושב כמה צעדים קדימה ומכלכל את
צעדיו בהתאם. בחזונו של ראש העיר הוא רואה את תל-אביב כעיר ששומרת על "אוכלוסייתה המגוונת".
עם זאת, על השאלה מהי אותה "אוכלוסיה מגוונת" לא תמצאו תשובה בחוברת המהודרת. רק בשבועות האחרונים (שוב, במועד הסמוך לבחירות) פרסמו אנשיו של חולדאי את מסקנותיה של הוועדה העירונית, בראשותו של סגן ראש העיר ארנון גלעדי, שהוקמה לבחינת דיור בר-השגה בתל-אביב.
על-פי התוכנית יקודמו 2 פרויקטים לסטודנטים ומשפחות צעירות במתחמי הגדנ"ע ונס לגויים בדרום-מזרח העיר. הפרויקטים כוללים כ-2,000 יחידות דיור.
תל אביב, אינה מגוונת רק בגילי התושבים ובמצבם הכלכלי-חברתי, אלא גם במוצאם האתני. במשך שנים ארוכות היתה יפו מודל ליחסי שכנות בין התושבים הערבים לבין האוכלוסייה היהודית.
אלא שהפיתוח הנדל"ני המואץ בתל אביב בכלל וביפו בפרט עשוי לשים קץ לכך. לדברי אדריכלית הנוף נעמה מישר, חברת ועד המנהל בעמותת "במקום", עליית מחירי הדיור ביפו הביאה לדחיקתה של האוכלוסייה הערבית ממנה.
"אין לערביי יפו פתרונות דיור ביפו והם נאלצים לעבור למקומות כמו רמלה, לוד וכפר קאסם", היא טוענת. "ערביי יפו למעשה גרים בדירות של רשות הפיתוח, והמדיניות הנוכחית של מינהל מקרקעי ישראל היא להיפטר מכל נכסי רשות הפיתוח, כי זה יחסוך לה 100 מיליון שקל בשנה".
"למעשה, במינהל מתייחסים לדיירים כאל אבק, והדבר היחידי שהם מציעים לתושבים זה לרכוש את הדירות בהנחה. הבעיה היא שהרבה מהם לא יכולים לעמוד במכירי הנכסים ביפו גם לאחר מתן ההנחה המוגבלת. התושבים נפלטים החוצה מבתיהם, ועם הסיוע בשכר דירה שהם מקבלים מהממשלה הם לא יכולים לשכור דירה ביפו, כי המחירים מאוד גבוהים".
בשכונותיה הדרומיות של תל-אביב מתרחש תהליך דומה של הדרת אוכלוסייה חלשה מבחינה כלכלית, אשר אינה יכולה לעמוד במחירי הדיור הגבוהים. מי שממלא את מקומם הם אותם סטודנטים וזוגות צעירים, שידם אינה משגת לשכור דירה במרכז תל-אביב והם עוברים לשכונות הדרום, ובייחוד ליד אליהו ולכפר שלם.
בעירייה יש מי שמתכוון לעודד צעירים לעבור לשכונות הדרום, אבל יש לזכור שתופעה זו, שממדיה עדיין שוליים, דוחקת את אותן אוכלוסיות חלשות אל יישובי הפריפריה התל אביבית. למעשה, היא מעמיקה את הפערים החברתיים שבין תל אביב לבין היישובים שסביבה.
פרופסור ארנון סופר, ראש הקתדרה לגיאו-אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, מודאג מהממצאים הללו. "מדינת תל אביב היא איום על מדינת ישראל", הוא קובע נחרצות.
"העיר עצמה הופכת לעיר לעשירים בלבד. היא הולכת להיות כולה מגדלי אקירוב והפריפריה הרחוקה יותר, כמו ראשון לציון, רמלה-לוד, הרצליה, רעננה, פתח תקווה וחדרה, תהייה לסטודנטים ולאנשים הנורמלים. הקיטוב הזה הוא לא טוב לאף אחד מאיתנו. העניים יגורו במקום אחד והעשירים, אטומים ומטומטמים, יגורו בתל-אביב ולא יידעו כלום מהחיים שלהם".
מבחינתו, הסכנה האמיתית היא לא רק הקיטוב בין תל אביב לפריפריית חדרה-גדרה, אלא האיום על עתידה של המדינה היהודית. "תל-אביב הופכת להיות מצדה וסופה הוכרע", הוא אומר. "הממצאים העיקריים מהמחקרים שלי מראים שמרביתו של הנוער הישראלי בגילים 20 עד 40 שהם עתיד העם היהודי, יגורו במרכז ואז סופה של ישראל הוכרע.
אם כל היהודים יתכנסו לתל אביב - הגליל והנגב יישארו ריקים. אם כל תושבי צרפת ינהרו לפריז, עדיין לא יהיה איום על המשך קיומה של צרפת, אבל לא כך הם פני הדברים בישראל. האבסורד הוא שפתח תקווה וראש העין הפכו לפריפריה של תל-אביב. זה פריפריה?! הפריפריה זה ירוחם, באר שבע, קריית שמונה, כרמיאל ונצרת".
התחזית שלך לא דרמטית מדי?
"לתל אביב אין תחליף. אם היינו חיים במדינה נורמלית, הייתי אומר לך שזה דבר טוב שתל אביב מתעצמת ומשליכה על יתר המדינה. אבל אנחנו חיים בישראל וממשלה אחראית היתה אומרת שהנגב והגליל ניטשים, אנחנו בעימות עם הפלשתינאים, וצריך לעשות משהו".
"זה מחדל נפשע, שאין מדיניות של פיזור אוכלוסייה. כל אדם אינטליגנטי יסכים איתי שתל-אביב היא האויב הגדול של מדינת ישראל, וכל מפעל חדש שקם בעיר הזאת ונוער נוסף שזורם לשם הם עוד מסמר בארון המתים של המדינה היהודית".
לטענת פרופ' סופר, הפתרון הוא בניית רכבות מהירות שיחברו בין הפריפריה למרכז הארץ. "אם בתל אביב אין אפשרות לרכוש דירה, צריך להקים רכבות שיביאו אותנו בתוך רבע שעה מאופקים לתל אביב", הוא מסביר.
"זה אמנם דמיוני, אבל זה מה שקורה בטוקיו ביפן. נגור בשדרות, נעלה על רכבת ובתוך רבע שעה נהייה במסעדות הפלצניות של תל-אביב. כדי לשנות את המצב בתל אביב צריך מדיניות ממשלתית ולא מדיניות עירונית".
אבל עד שהממשלה תיישם פתרונות כוללים מהסוג הזה, תל אביב צריכה להתמודד עם מצוקת הדיור שקיימת בה, אחרת בעוד עשרים שנה מהיום היא תהפוך לעיר לעשירים בלבד. כאן הפתרון נמצא בידי העירייה והוא, כאמור, עידוד פרויקטים של דיור בר-השגה במרכז העיר.
"החשש שלי הוא לא מהדרת אוכלוסייה צעירה מהשכונות אלא דווקא ממרכז העיר", אומר האדריכל גרשון. "היום תל אביב נהנית ממרכז עיר פעיל, אבל ברגע שמרכז העיר נפרד מהעיר אין מספיק כוח משיכה אליו וזה משפיע באופן שלילי על העיר. אחת הסיבות שתל אביב כל-כך מבוקשת היא שמרכז העיר מאוד מפותח בה".
"אם אנחנו מבינים שלמשפחות צעירות יהיה קשה לגור במרכז העיר, כי לא יהיה מלאי של דירות 4-3 חדרים, אז העירייה צריכה לחשוב איך היא עושה את הקפיצה הזאת ומביאה אנשים פנימה. צריך לייצר מגוון של דירות ולבנות פרוייקטים בני-השגה במחירים אטרקטיביים".
אבל במרכז תל אביב כמעט ואין עתודות קרקע פנויות.
"נכון, אבל יש עתודות קרקע בנויות. בערים כמו פריז, לונדון וברצלונה הצפיפות בתוך העיר היא 30-25 אלף תושבים לקמ"ר. בתל אביב יש 8,000-7,000 תושבים לקמ"ר, כלומר שאפשר עוד לצופף. זה לא אומר שחייבים לבנות מגדלים רבי קומות, אבל בהחלט אפשר להוסיף 4 קומות לבניינים שקיימים היום".
ואז בכלל לא יהיו מקומות חניה והעיר תהייה פקוקה לגמרי
"צריך לזכור, שעל מנת שהעיר תישאר איכותית יש לנקוט בכל מיני פעולות במקביל, כמו פיתוח תחבורה ציבורית יעילה. אחת הסיבות שערים כמו פריז יכולות להתקיים היא תחבורה ציבורית מדהימה. זה הכיוון שאנחנו צריכים לשאוף אליו. נראה לי שהעירייה מתחילה בכיוון נכון, אבל הוא צריך להיות יותר מואץ ויותר זריז".
נא להמתין לטעינת התגובות
