המחשב ממשיך להביס את האדם
מחשבים ביתיים הביסו לפני כמה שבועות את טובי שחקני הפוקר בעולם. אחרי ניצחון המחשב בשחמט - הבינה המלאכותית ניצחה גם את התחמנות האנושית. רגע לפני שכולנו נמלטים מפני הרובוטים המשתלטים על העולם: מחקר חדש קבע שלפחות במוזיקה אין לנו תחליף
זה קרה כאשר מחשב העל שפיתחה יבמ -"כחול עמוק" - הביס את אלוף העולם בשחמט, הרוסי גארי קספרוב, שנחשב בזמנו לגדול השחמטאים בעולם. התגובות המבוהלות לא איחרו להגיע, והיו גם מי שהרחיקו לכת וקבעו שניצחון המחשב מחייב הכנסת שינויים בסדר הדברים בעולמנו.
קספרוב אמנם גבר ב-1989 על הדגם המשוכלל פחות של המחשב Deep Thought, אבל בדגם החדש הובלטה עליונותו של המחשב על מוחו של אלוף העולם. ההישג הפך גם לאייקון המסמל את ההתקדמות הגדולה שחלה בתחום הבינה המלאכותית, אשר הלכה והתפתחה: אשתקד הובס אלוף העולם הנוכחי בשחמט, הרוסי ולדימיר קרמניק, 2-4 בידי תוכנת מחשב אישי.
בחודש שעבר, בסוף שבוע לוהט במיוחד בלאס וגאס, התייצבו מול מערכת המחשב "פולאריס" כמה מגדולי שחקני הפוקר בתבל. במשחק, שאחד מכתבי ההיי-טק האמריקנים העניק לו את הכינוי "קרב השבבים", רשם מחשב ניצחון ברור על בני אדם. ". . ..וזו היתה השפלה חדשה שהנחיל מחשב למין האנושי", המשיך אותו כתב לאחר שהמשחק הסתיים ב-3 ניצחונות למחשב, 2 לבני האדם ותיקו אחד.
התוצאה אף דרמטית יותר בהתחשב בכך, שלמחשב קל הרבה יותר להתמודד עם האדם במשחק שחמט מאשר במשחק פוקר - אם כי מדובר, בלי ספק, במשחק שמחייב את התוכנה להפגין רמה אינטלקטואלית גבוהה.
מדען המחשבים מייקל באולינג, ראש קבוצת המחקר מחשב-פוקר באוניברסיטת אלברטה שבקנדה, מסביר מדוע: משחק הפוקר הוא משחק חשיבה שונה בתכלית משחמט. בשחמט ובדמקה אפשר להזין למחשב את כל מהלכי המשחק האפשריים במלואם. אין סודות, הכל גלוי על פני הלוח. ואילו בפוקר - אינך יודע אילו קלפים מסתירים שאר המשתתפים במשחק ומתי ובאיזה אופן הם יניחו אותם על השולחן.
"טכניקות מחשב בסיסיות, שבהן משתמשים לכתיבת תוכנת שחמט למחשב, לא יעזרו לו במשחק פוקר מול אדם", אמר באולינג. על המתכנתים היה לספק פתרונות ממוחשבים לפעילות ב"זירה שכולה אי-ודאות".
מערכת פולאריס הושקה לפני 5 שנים במסגרת פרויקט בתחום הבינה המלאכותית. בשלב הראשון הכתה התוכנה די בקלות שחקני פוקר חובבים, אבל התקשתה להשיג ניצחונות מול המקצוענים. שתקד אפילו נחל המחשב הפסד דחוק לשני שחקני פוקר מקצוענים, שהתייצבו מולו בוואנקובר.
נדרשה אפוא שנה של עבודת תכנות ושכלול, כדי להכין את המחשב המשופר להתמודדות עם גדולי שחקני הפוקר. באולינג הסביר כי בגרסה המשודרגת "לימדנו אותה כיצד להגיב וכיצד להתאים עצמה לאסטרטגיית היריב - שיכולה להשתנות בעיצומו של המשחק".
עד כה הפגינה התוכנה יכולת נאה במשחקים שבהם נוטלים חלק 2 מתמודדים (ראש בראש), אבל המטרה הפעם היתה שהמחשב יידע להתמודד כראוי גם במשחקים של 3 משתתפים ויותר, ודבר זה היה אתגר תכנותי גדול הרבה יותר.
לכן, בעוד שבתחרות השחמט שניהל "כחול עמוק" של יבמ עם קספרוב היה מעורב מחשב יחיד, במשחק הפוקר הוצב מול השחקנים המקצועיים צבר מחשבים בן 5 יחידות קטנות, שנלקחו היישר מהמדף ושבאף לא אחת מהן בוצע שדרוג כלשהו.
כל היחידות חוברו ביניהן ברשת תקשורת, שבשלב ההכנה ערכה 8 מיליארד משחקים נגד עצמה כדי להציב בזיכרונה סדרה רבה במיוחד של אסטרטגיות, שכל אחת מהן היתה שונה אך במעט מהאחרת. אחדות היו אסטרטגיות משחק אגרסיביות יותר, ואילו האחרות היו יותר מעודנות.
לפני שהחלה התמודדות המחשבים, הן חוברו למחשב נישא יעיל במיוחד ש"ניהל" את המשחק. "ברור שהלפטופ הוא שהפגין פני פוקר מושלמים", אמר באולינג לכתבים. במהלך המשחק ביצעה פולאריס אנליזה של סגנון המשחק שניהל נגדה היריב האנושי - והתאימה מיד את תגובתה אליו.
התוכנה התנהלה בתוקפנות ודחקה בשחקנים לבצע החלטות מהירות יותר ולא לחשוב זמן רב על כל מהלך. "ככל שהיו יותר החלטות, כך היו שם
אחד משחקני הפוקר שהובס בידי פולאריס, ג'יי פלנסקי, הודיע כי הוא ממתין בקוצר רוח לקרב גומלין. "הוא עקץ אותי - ואני חייב להראות לו מי אני", הכריז.
אך יש גם פן מעשי לפיתוח היכולות הממוחשבות הללו, שחשוב יותר ממשחק פוקר של אדם מול מחשב: מפתחי התוכנה טוענים, כי נדרשות מיומנויות הדומות לאלו שהתוכנה נדרשה להפגין במשחק, כדי להפעיל מחשב שינהל מכירות פומביות מול גורמים שמגישים הצעות קנייה, או כדי להתמודד במכרזים ממשלתיים. תוכנה דומה לפולאריס, למשל, יכולה לנהל את פעילות "ציידי הדילים" שמתנהלת במתכונת אתר eBay.
ואולם, בעוד שהמחשב ומפתחיו חגגו את ניצחונם הגדול על האדם בפוקר - התברר לצוות מחקר גרמני-בריטי כי כשמדובר במוזיקה, עדיין אין תחליף לאדם. הנושא נבחן בהשוואה בין יכולתו של מחשב שמפיק מוזיקה לעורר ריגושים אצל מאזיניו, לבין יכולתו המקבילה של מוזיקאי.
בדיווח לכתב העת המדעי PLoS ONE מסר הנוירולוג והפסיכולוג ד "ר סטפן קלש - המתמחה בחקר המוח והקוגניציה של האדם - כי מחשב הוזן בסונטות לפסנתר של בטהובן, היידן, מוצרט ושוברט.
המוזיקה הושמעה ל-20 מאזינים מתנדבים, שאיש מהם איננו מוזיקאי. הם חוברו למוניטורים שביצעו רישום גרפי של הפעילות החשמלית, שמתחוללת במוחם בעת השמעת המוזיקה הקלאסית.
לאחר מכן הושמעו לנסיינים קטעי מוזיקה מוקלטים של אמנים מקצוענים מהדרג הראשון. בתום הניסוי נמצא, כי כאשר המשתתפים האזינו להקלטות מוזיקה של אמנים - היתה הפעילות שהתחוללה במוחם באזורים הממונים על התגובה הרגשית, גבוהה יותר מזו שהתחוללה כאשר האזינו למוזיקה שהשמיע להם המחשב.
עוד התברר, כי מוזיקה "טובה באמת" - של אמנים - לא זו בלבד שהיא חודרת למעמקי המעגלים החשמליים השולטים ומשמשים כבקרה על קצב פעימות הלב והנשימה, אלא היא גם מעוררת אצל המאזין תגובה פיזיולוגית: הוא פשוט מזיע יותר.
רמת הלחות שכיסתה את עורם של משתתפי הניסוי למשמע המוזיקה של האמנים היתה גבוהה יותר מזו, שהופיעה על העור בעת האזנה למוזיקה ממחשב.
החוקרים ציינו, כי בהאזנה למוזיקה שביצע נגן-אמן "השתנתה המוליכות של העור, בגלל ההזעה והשינויים שחלים במערכת העצבים האוטונומית שנשלטת ומבוקרת ע"י אזור גזע המוח". במיוחד הבחינו החוקרים בפעילות שהתחוללה באזור בשם "אמיגדלה", שבו מבצע המוח את עיבוד התגובה הרגשית.
קלש הסביר את הממצאים: "תוצאות הניסוי שלנו מראות כי מוזיקאים אמנים באמת "אומרים" לנו משהו בנגינתם. למוזיקה שלהם יש 'מובן', משמעות - ששום מחשב לא יכול להביע. הם ממש פרטו על הרגש. המחשב - לא".
מכל אלו קשה להכריע אם תמו ימי היריב האנושי. בכולנו מקנן אותו פחד קמאי מפני המחשב המתעלה על בני האדם, מפני הרובוטים המשתלטים על העולם בעוד שאנחנו קורסים מול יצירי כפינו.
חשוב להפריד בין היכולות הטכניות של מחשבים - שללא ספק מסוגלות כבר לגבור בקלות על גאוני המין האנושי - לבין יכולות רגשיות, המשלבות אינטראקציה עם קהל או עם מתחרה. הרי פוקר איננו רק משחק של סטטיסטיקות: הוא היכולת לקרוא את היריב, לצפות את מהלכיו, לשים לב לתזוזה הקלה ביותר בדופק שלו או לטיפת זיעה שהופיעה לפתע על מצחו.
ניצחונו של מחשב על אדם דווקא בנקודה זו מעורר התפעלות ומספק חומר רב למחשבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
