אנחנו לא מטומטמים
מומחים מהפריפריה קראו את התוכנית החדשה של משרד האוצר לפיתוח הצפון והדרום - ולא ידעו אם לצחוק או לבכות. יד אחת מבטיחה, ויד שנייה מקצצת. לפרויקטים המשמעותיים באמת אין תקציב. חינוך? בריאות? תחבורה? אולי בממשלה הבאה. האוצר: התוכנית רצינית ובת ביצוע
בתים מוזנחים בקרית מלאכי אדי ישראל
השר הביט בכתבים, שמיהרו להקליד את המילים אשר הדהדו בחדר: “כדי שהחלטות ממשלה בנוגע לפריפריה ייושמו, הצבענו על מקורות תקציביים והגדרנו מנגנוני יישום ברורים ואפקטיביים. תוכנית הפריפריה המוצגת כאן היום מציגה חזון. אני רוצה להאמין ומקווה בכל לבי שהחזון עוד יתגשם”.
הנוכחים הוותיקים יותר בחדר נעו באי-נוחות בכיסאם. תוכנית לפיתוח הפריפריה? נשמע מוכר, מוכר מאוד. מי שקרא את “עיסקה אפלה בדרום”, ספרו של דניאל בן-סימון על הנגב, יכול להיזכר בכל אותן תוכניות מופלאות לפיתוח האזור שעליהן הוכרז ב-20 השנים האחרונות.
“אזורי עדיפות לאומית” משנת 1988, “קדמת נגב” משנת 1991, “אזורי עתיד” מ-1993, “תוכנית רב-שנתית לפרויקטים מחוללי פיתוח בנגב” מ-1998 וגם “ישראל 2000”. שמות מרשימים שדבר לא נותר מהם - לא בזיכרונו של הציבור ולא בפועל.
תוכנית נוספת, “דרומה”, נהגתה לפני 3 שנים. באוגוסט 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הצטרפה אליה התוכנית “צפונה”, שמטרתה פיתוח ושיקום הצפון לאחר המלחמה. תוכנית דרומה לא תוקצבה כפי שקבעה הממשלה, ולפני חודשיים הפסיקה המדינה את ההתקשרות עם העמותה שהופקדה על קידומה.
על תוכנית המיליארדים לפיתוח הצפון כתב מבקר המדינה בדוח שפרסם במאי השנה: “התוכנית הלכה ודעכה, והשפעתה כמעט אינה ניכרת בצפון. ניתן היה לצפות כי אחרי מלחמה כה קשה, תירתם הממשלה ותפעל בנחישות לשיקום האזור”.
לא מופיעים
מי שיטרח לקרוא את המסמך במלואו יגלה כי ההצעה משכפלת רעיונות שכבר הוצעו בעבר - ורובם נכשלו. הוא מחולק לכמה תחומים, וחשיבותו טמונה לא רק בנושאים שבהם הוא עוסק אלא גם באלה הנעדרים ממנו.
עוני בקרית גת אדי ישראל
שירותי הבריאות, איכות הסביבה והרווחה כלל לא מופיעים בו; הוא גם לא מציע כל פתרון למיעוטים החיים בפריפריה - למעט סעיף אחד הנוגע להסדרת התיישבות הבדואים, “לאחר שיוגשו המלצות ועדת גולדברג וייבחנו בממשלה”. או אז תגובש תוכנית ליישום החלטת הממשלה בעניין.
האוצר מציע להקים “מערכת משלימה למערכת הרכבות של רכבת ישראל. פיזור נוסעי רכבת ישראל באזורי התעשייה והמסחר המתפתחים יחזק את מעמדן של הערים בפריפריה, ועשוי להביא לגידול במספר הנוסעים ברכבת מאזור דימונה ומצפון הנגב”.
באותו הזמן, מצרף האוצר שתי החלטות הפוגעות בתושבי
הפריפריה - וישפיעו מיד על הוצאותיהם הכספיות לצורכי תחבורה.
בראשונה הוא מבקש “לתקן את החוק, כך שניתן יהיה לגבות אגרה בגין אחזקת והפעלת קטעים נוספים בכביש 6, אף אם הוקמו מתקציב המדינה”. בהחלטה השנייה הוא מורה להעלות ב-9% את מחיר הנסיעה בתחבורה הציבורית - באוטובוסים וברכבת ישראל - בינואר 2009.
היום מחיר נסיעה הלוך ושוב ברכבת מדימונה לתל-אביב הוא 56 שקל - סכום לא מבוטל אפילו לתושבי המרכז, המשתכרים שכר ממוצע. תושב עכו שרוצה לנסוע לתל-אביב ובחזרה נאלץ לשלם 63 שקל, והנסיעה מנהריה לתל-אביב עולה 70.5 שקל.
החינוך דווקא יקוצץ
בכל הנוגע לחינוך, התוכנית היא ש-80% מבתי-הספר הנכללים ברפורמת “אופק חדש” יהיו מיישובי הפריפריה. הצעה זו מצחיקה את ר’, מורה מהדרום.
הזנחה ולכלוך בשדרות אדי ישראל
לדבריו, “תוכנית אופק חדש מדברת על שעות פרטניות ועל טיפוח תלמידים מצטיינים. אני מזמין את אנשי האוצר אל בתי-הספר בדרום, שיראו לי איפה בדיוק יש כיתות לתלמידים. איך הם יכולים לדבר על רפורמה, כשלרבות מהעיירות בדרום עוד לא הגיעה התשתית הפיזית של המאה ה-20?”.
לדברי ע’, עובדת סוציאלית בפריפריה, “ברבים מבתי-הספר באזור אין מחשבים, אין מזגנים, חסרות כיתות לימוד, לא מיושם יום לימודים ארוך וגם לא חוק ההזנה. הרפורמות יפות על הנייר - אך הדרך לביצוען עוד ארוכה”.
תוכנית האוצר מונה עוד שורה של הטבות והמלצות, כמו החלת חוק חינוך חובה מגיל 3-4, הטבות למורים שיעברו לפריפריה ותוכנית לחינוך בלתי פורמלי. אבל מי שיבדוק את תקציב האוצר לשנת 2009 יגלה בו כמה הפתעות.
“מפאת העלות התקציבית הניכרת”, כותבים אנשי האוצר, “מוצע לדחות את השלמת יישומו של חוק חינוך חובה לגילאי טרום-חובה”. כמו כן מוצע להגדיל את קריטריון המרחק המינימלי למימון השתתפות בהסעת תלמידים ל-3 ק”מ עד כיתה ד’ (במקום 2 ק”מ כיום), ומכיתה ה’ להגדילו ל-4 ק”מ (במקום 3 ק”מ כיום). “מהלך כזה יביא לקיצוץ של כ-55 מיליון שקל בתקציב ההסעות”, הם מסכמים.
בנוסף, האוצר מבקש לכלול בחוק ההסדרים לשנת 2009 ביטול של כמה סעיפים תקציביים הנוגעים לחינוך בפריפריה: למשל, הוצאת הסעיף לחיזוק הצפון, שעלותו 40 מיליון שקל; דחיית יישום החלטת הממשלה להקטנת מספר התלמידים בכיתה; ודחיית תוספת תקציב למעונות יום בסך 67 מיליון שקל.
תגובת האוצר
"תוכנית זו, להבדיל משלל התוכניות האחרות שעסקו בנושא, נשענת על ניצול מושכל של כספי המדינה, תוך הגדרה ברורה של מנגנוני יישום לביצוע התוכנית. התוכנית מבוססת על ההבנה כי יש להישען על כלים מציאותיים ולנצל את המשאבים הקיימים במדינה, תוך ביצוע אפליה מתקנת לטובת הפריפריה על־ידי העמדת תקציב והסטת מאות מיליוני שקלים בשנה. נציין כי התוכנית גובשה במשך 8 חודשים יחד עם גורמי מקצוע שונים, ובהם משרדי הממשלה, האקדמיה, התעשייה, נציגי רשויות מקומיות שונות וגופי מחקר".
הכתבה המלאה מתפרסמת היום בעסקים שישי
נא להמתין לטעינת התגובות
