תקציב במלכוד
האוצר משנה סופית את המעמד של הביטוח הלאומי והופך אותו למס הכנסה ב’. האוצר מעדיף לפגוע בקצבת הזקנה במקום להתמודד עם הבעיה של תשלום קצבאות הילדים
כאשר אין ודאות לגבי מה שיקרה במשק העולמי בכלל ולגבי הצמיחה הכלכלית הצפויה בישראל ב-2009 בפרט, התקציב לא יכול לתת מענה לכל הצרכים. במסגרת התקציב של כ-320 מיליארד שקל יש הגדלה של ההוצאות בשורה שלמה של סעיפי ביטחון, חינוך ורווחה.
גם לרם בלינקוב, הממונה על התקציבים, אין נוסחה המאפשרת לתת תשובה לכל מוקדי התקציב. לכן בר-און ובלינקוב מציעים שתי חלופות לקיצוצים, וההכרעה מועברת למליאת הממשלה.
למה להם לנהל את הוויכוחים עם המשרדים השונים? מוטב שההתגוששות תיערך במליאה, שם יכול כל שר לדווח לתקשורת כיצד נאבק על אי הקטנת החלק של משרדו בעוגת התקציב.
הממשלה צריכה לקבל החלטה אמיצה, שאינה כוללת בחוק התקציב סעיפים למימון החוקים הפופוליסטיים. יש מקום לבטל חלק גדול מהחוקים האלה, כדי להקטין את הגירעון בתקציב המדינה.
האוצר ממשיך במדיניותו הבלתי חברתית לפגוע בקצבאות, ובמיוחד בקצבאות הזיקנה. בכוונת האוצר לשלול את תשלום הקצבאות מציבור שיש לו הכנסה ושהגיע לגיל .70 כעת
מוצע להעלות את גיל הזכאות לקבלת קיצבאות זיקנה ל-,85 בטענה כי תוחלת החיים גבוהה יותר.
למעשה, האוצר משנה סופית את המעמד של הביטוח הלאומי והופך אותו למס הכנסה ב’ ולא מוסד לביטוח סוציאלי, כי אלה שלא יקבלו את הקצבאות יצטרכו להמשיך לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסתם, למרות שצברו עשרות שנים של זכויות.
בשום מדינה לא שללו את הזכאות לקצבת זיקנה כפי שהאוצר מציע. מנגד, האוצר אינו מתמודד עם הבעיה של תשלום קצבאות הילדים. במקום לנהל את הוויכוח השנתי על עדכון קצבאות הילדים, יש להטיל מס על קצבאות הזיקנה.
כל מי שהכנסתו מגיעה לסכום מסוים ומעלה יצטרך לשלם מס על הקצבאות. הסדר זה יכניס לקופת האוצר סכום שיעזור לממן את הגדלת הקצבאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
