קרב מגע
ההצלחה המסחררת של האייפון הפכה את טכנולוגיית מסך המגע לפופולרית מתמיד. יצרניות סלולר רבות מנסות לרכוב על הטרנד, והטכנולוגיה מתפשטת גם אל המחשבים הנייחים. כך שוב הצליחה אפל לשנות את כללי הממשק
אלא שהמכשיר נחל אז כישלון לא קטן ונעלם כלעומת שבא. עברו כמה שנים, מחשב ה"פאלם" הצליח במקום שהניוטון נכשל, ויותר ויותר מכשירים כבר לא מצריכים מקלדת או כפתורים מתווכים אחרים.
אולם במשך השנים העסק די דשדש, והאפשרות לזנוח את המקלדת ואת המקשים האחרים עדיין היתה כרוכה בלא מעט פשרות. כל זה היה נכון עד שאפל חזרה לחלום הישן.
אפל כבר מזמן הוכיחה שהיא מכתיבת האופנה האמיתית בשוק (ע"ע אייפוד ו-I-Mac) - והפעם היא עשתה זאת באמצעות האייפון.
הלהיט החדש של חובבי הגאדג'טים הוכיח בבירור כי אפשר להפעיל טלפון סלולרי בלי מקלדת והרבה כפתורים - מספיק מסך מגע רב-תכליתי. מה שהפך את האייפון ליותר מעוד סמארטפון הוא תכונת ה"מולטי-טאץ'", שממשיכה להקסים את כל מי שנחשף לטלפון הזה בפעם הראשונה.
במסכי המגע של Ipaq, פאלם ודומיהם, היו נקודות מגע רבות, אבל המסך הגיב רק למגע אחד, כלומר בפועל רק נקודה אחת על המסך הגיבה בכל רגע נתון. לעומת זאת, טכנולוגיית המסך של האייפון (והנגן אייפוד טאץ' שיצא לשוק בסמוך) הצליחה לאפשר למשתמשים לעשות פעולות על כל שטח המסך, ולהפעיל הרבה נקודות מגע בעת ובעונה אחת.
המסך המשוכלל מאפשר למשתמש לא רק לבחור באייקון או לטייל בין הקבצים - אלא גם להגדיל או להזיז תמונות בתנועת אצבעות. המסך משוכלל מספיק ואינו מצריך עט או חרט פלסטי כדי לבצע את הפעולות, בניגוד לדגמים הקודמים של מחשבי כף היד.
ההצלחה של האייפון לא נעלמה מעיני יצרניות הסלולר, וכמה מהן הוציאו לשוק דגמים שמתיימרים להיות דומים - אבל ממש לא מתקרבים - לדבר האמיתי.
המכשיר הקרוב ביותר בביצועים שלו לאייפון הוא הדגם החדש של סאמסונג, F480, המוכר גם בשם הקוד "אומניה" ויש לו מסך עם TouchWiz. המסך אמנם קטן משל האייפון, אבל יש לו טכניקה מעניינת של Widgets: מין אייקונים בצד כמו ב"ויסטה". אולם חשוב להדגיש כי טכנולוגיית המסך של המכשיר אינה מדויקת, ושימוש בו יגרום לכם לחפש לא מעט את כפתור ה-Undo.
מכשיר נוסף הטומן בחובו מסך מגע ומוצע למכירה ברשת סלקום הוא הטלפון LG 990, שהפך ללהיט
מכשיר אחר מסוג סמארטפון הוא "דיאמונד" של HTC, שגם לו מסך מגע משוכלל עם הפונקציה TouchFlo 3D, שנותנת תחושה של אייפון אבל עדיין רחוקה מהדבר האמיתי. המסך הקטן דורש אצבעות קטנות כדי להפעיל אותו כהלכה.
המכשיר ניחן באפשרות להפעיל כמה נקודות בו-זמנית, אבל הטריק מתגלה במערומיו כשמנסים לדפדף מהר או לגלגל את הדפים בספר שעל המסך. גם מערכת ההפעלה מסוג ווינדוס מובייל אינה מוסיפה לו בריאות, ונקווה שיקבל קצת תגבורת במקומות שצריך יותר הנעת מסך ויותר יכולת של
מעבד.
מי שלא משתתפת בחגיגה היא נוקיה, שממשיכה לייצר מכשירים עם צגים רגילים, ופה ושם "מטפטפת" איזה דגם בודד עם מסך מגע שיכול להשתלב באופנה החדשה. תואם אייפון הם עדיין לא הציגו, ונדמה שבנוקיה לא ממש ידעו לזהות את הפופולריות ההולכת וגוברת שלה זוכה טכנולוגיה זו.
מחשבי כף היד (PDA) היו הראשונים להציג מסכי מגע, אבל היום נראה כי זמנו של ה-PDA חלף עבר. החנויות שמכרו מאות יחידות של מחשבי כף יד בחודש החלו כבר מזמן להציע במקומם נווטי GPS. למעשה, מי שקבר סופית את מחשבי כף היד היה שוב האייפון, שהופעתו גרמה להתרסקות של כמה יצרני PDA כמו פאלם, סימנס, דל ו-Imate.
במחשבים הניידים, לעומת זאת, אין שיד נוי ניכר במספר המכירות של מחשבים בעלי מסכי מגע, לעומת התקופה שלפני האייפון.
השם המקצועי של מחשבי המגע הוא מחשב "טאבלט" (לוח), ועד היום נוצרו כמה עשרות דגמים של המחשבים הללו. מסך מגע אינו מיועד למגע יד, והוא מחייב להשתמש בעט מיוחד לכתוב על המסך.
חדירת טכנולוגיית המגע למחשבים עדיין שנויה במחלוקת, אולם לדברי שי פרומקיס, מנהל המוצרים למגזר הצרכני בחברת HP, "הטכנולוגיה התבגרה והמסכים השתפרו משמעותית". פרומקיס הוסיף כי "גם מיקרוסופט עומדת לשים דגש על המסכים החדשים, וזה ייתן דחיפה רצינית לקו החדש של המחשבים".
הדרך של הקו החדש עדיין ארוכה: אל תשכחו שמחשב טאצ' עולה כמעט פי 2 ממחשב עם מסך רגיל, ואינו מספק את כל התכונות של המחשבים הניידים הסטנדרטיים. בשנה האחרונה חלה התעוררות בתחום ואנחנו עדים להופעה של דגמים חדשים בעלי מסך מגע, לא רק של HP אלא גם של פוג'יטסו ושל חברות טייוואניות שנכנסו לתמונה.
HP עצמה מתחילה לשווק החודש מחשב נייח בעל מסך מגע בגודל 22 אינץ', המיועד לבית ולמשרד. חברות אחרות מתכוונות להציג גרסאות חדשות של מסך מגע במקביל למסך הרגיל, בתוספת 20% למחיר. במקצת החנויות אפשר למצוא ערכות לשדרוג כל מסך למסך מגע, אלא שהרזולוציה שם קצת בעייתית.
מצלמות הווידיאו של סוני וסאמסונג איפשרו כבר לפני כמה שנים לבצע פעולות נבחרות של המצלמה באמצעות המסך, ללא כפתורי הפעלה.
במצלמות הללו אפשר היה לבצע זום, להריץ את הקלטת או את הדיסק קדימה ואחורה ולבצע פעולות של "אחרי הצילום" (Post Production) באמצעות מסך המגע. התכונה הזו לא נשארה בתחום צילום הווידיאו, וכעת ניתן למצוא מסכי מגע במקצת מצלמות הסטילס (בעיקר של סוני, סאמסונג, פנסוניק, קודאק ו-HP).
המסכים הללו קורצים בעיקר לצלמים שאינם מסתדרים עם הכפתורים, וקל להם לגעת במסך. כמעט בכל יום אנחנו שומעים על דגם חדש שהגיע עם מסך מגע, למרות שהמצלמות לא התייקרו - להפך, מחיריהן של כמה מהן אף ירדו.
בדגמים החדשים שהוצגו המטרה העיקרית של מסך המגע במצלמות הסטילס היא להיות כלי עזר לפעולות של "אחרי הצילום", כך שאפשר יהיה, למשל, לסמן על התמונה את החלק הרצוי להדפסה.
גם בעולם הבידור הנייד, נגני המוזיקה והסרטים חלה תפנית. היא החלה עם מכשיר האייפוד טאץ', שחדר לשוק הנגנים שלא הכירו את מסך מגע. הנגן היקר הזה מבצע למעשה את כל הפעולות שעושה הטלפון הנייד, בתוספת תקשורת WiFi- המאפשרת לגלוש באינטרנט ולברר, למשל, את הפרטים של השיר שלו אנחנו מאזינים.
למסך המגע אין אמנם תפקיד פונקציונלי חשוב בעת צפייה בסרט, אבל הוא בהחלט יכול לעזור בפעולות המתחייבות מהתפעול השוטף. האייפוד טאץ' מאפשר לקבל יותר מידע באינטרנט על העלילה, על השחקנים וקצת על רכילות מסביב.
דגמים יקרים של נגנים מתחרים, כמו D2 cowon של חברת iAudio ואחרים, מגיעים עם מסכי טאץ' והם זולים מהדגם של אפל. אבל נגנים זולים עם מסך מגע עלולים לקלקל את המגמה אם הם לא יהיו איכותיים מספיק.
הציבור לא טיפש, אם ימכרו לו זבל הוא ינטוש את רעיון הטאץ' אחת ולתמיד, ואנחנו נחזור לנקודת המוצא של נגני ה-MP3/4 עם המסך הרגיל.
כבר בשנת המודל 2009 יגיעו לאולמות התצוגה ולכבישים כמה דגמי מכוניות שפד עילותן השוטפת תתבצע באמצעות מסכי מגע, מהפעלת האביזרים השונים ועד הפעלת מערכת הבידור.
ליצרנים התברר, כי אפשר להחליף את הכפתורים והמערכות הנלוות של הרכב במסך מגע אינטראקטיבי ולחסוך את מחיר המערכות הישנות, שבסופו של דבר מתבררות כיקרות יותר. הצלחת המערכות הללו תיבחן ביכולתן להגיב מהר ולכל אצבע לאורך זמן.
המערכות הראשונות יפעלו בכמה רכבי יוקרה, ואם הן יצליחו להרשים את הנהגים העשירים ולעבור את המבחנים בהצלחה, יש סיכוי שמסכי המגע יגיעו גם למכוניות הפופולריות בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
