תאונות עבודה - לא רק בעבודה
נפגעתם בתאונות דרכים בדרך לעבודה או חזרה ממנה? ברוב המקרים, תוגדר הפגיעה כתאונת עבודה ותהיו זכאים להחזר ימי מחלה ולגמלה מביטוח לאומי. אבל לא תמיד זה כל-כך פשוט. דעו את זכויותיכם
למרות זאת, המציאות המשפטית אליה הם עלולים להיקלע, מסובכת קצת יותר.
הכיסוי שניתן במסגרת החוק הוא רק לגבי סיכוני הדרך. החוק מגדיר את "הדרך לעבודה ומהעבודה", ואף קובע שאם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, הרי שגם אם המבוטח היה בדרכו מהעבודה או לעבודה - האירוע לא יוכר כתאונת עבודה.
אז מהי "דרך מקובלת" לנסיעה? ההגדרה למסלול מהבית למקום העבודה עשויה להיות מורכבת מכדי לקבוע באופן אוטומטי שתאונתכם היא תאונה עבודה או לא. עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם התדיינות ומאבק משפטי מול ביטוח לאומי, הביא להכרה בדרך "כדרך מקובלת".
מלאכת ניסוח החוק בשנות החמישים היתה קלה, שכן באותה תקופה רוב המבוטחים הלכו ברגל או נסעו באוטובוס
פסקי הדין באותה עת התייחסו לקו האוטובוס הקרוב ביותר לבית המבוטח ולמקום העבודה, ובמידה והמבוטח לא נסע באותו הקו, הרי שלא נסע "בדרך המקובלת".
כיום, המצב שונה מאד, שכן רבים מהמבוטחים נוסעים ברכב פרטי, יש יותר ממסלול אחד שמביא למקום העבודה והמבוטח לא תמיד נוסע באותו מסלול.
מעבר לכך, לעיתים תכופות המסלול בו נוסע המבוטח אינו בהכרח הקצר ביותר והוא נבחר משיקולים שונים כגון: אילוצי תנועה או סתם הצורך לגוון באמצעות בחירת כבישים שונים לנסיעה.
באופן מעשי, בית המשפט יבדוק אם המבוטח נפגע באחד המסלולים בהם הוא נוסע באופן קבוע לעבודה או ממנה. אם יימצא שכך הדבר, הרי שהדרך תוכר "כדרך מקובלת" ודרכו לגמלה סלולה.
במקרה ומדובר בדרך שהיא לא הדרך "הטבעית", ייבחן בית המשפט את מידת הסטייה מהדרך שהוא יגדיר כ"רגילה", וידון באם מטרת הסטייה הייתה להגיעה לעבודה או לבית. לדוגמה, נסיעה בדרך עוקפת עקב פקקי תנועה, מוגדרת כ"סטייה סבירה".
חשוב לדעת, כי במקרה בו מבוטח נוסע לביתו בדרך הרגילה ועוצר את רכבו על מנת לרכוש דבר מה במרכול, קרוב לוודאי כי בית המשפט ייקבע שאין מדובר בסטייה של ממש.
החוק קבע שהפסקה וסטייה מהדרך המקובלת למטרות לקיחת ילד לגן או על מנת להתפלל, לא ישללו הכרת הפגיעה כפגיעה בעבודה.
כמו כן, קבלתה של הגמלה המיוחלת מצריכה מעבר גם מעל למשוכת הבדיקה של סוג המבנה בו אתם גרים. בהתאם לפסיקה, הדרך לעבודה של מי שגר בבית פרטי, מתחילה לאחר שהמבוטח יצא משטח החצר המגודרת. לעומת זאת, כאשר מדובר בבית משותף, כבר בחדר המדרגות רואים את המבוטח כמי שהתחיל את דרכו לעבודה.
רבים מהמבוטחים אינם יודעים כי הזכויות של מי שנפגע בדרך לעבודה או מהעבודה, זהות לזכויות של כל מי שנפגע בתאונת עבודה אחרת וכוללים את ימי המחלה הנקראים "דמי פגיעה".
במידה ונגרמה נכות בעקבות התאונה אתם זכאים לקבל גמלה בגין הנכות. במידה ולנפגע בין 9% ל-19% נכות, הוא זכאי למענק חד-פעמי. אם נכותו עולה על 20%, הוא זכאי לקיצבה חודשית. המענק והקצבה יהיו מבוססים על השכר של הנפגע.
תאונת דרכים העונה על הגדרת תאונת עבודה מעניקה למבוטח זכויות, הן במסגרת חוק הביטוח הלאומי והן במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים.
חשוב להדגיש שכאשר תאונת הדרכים היא גם תאונת עבודה, זכויות הנפגע מחברת הביטוח יגזרו מאחוזי הנכות שיקבעו לו על-ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי.
במידה והוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי, חשוב מאד למקסם את הזכויות בוועדות השונות. לפיכך יש לוודא שכל הליקויים עקב התאונה מוצגים בפני הוועדה, ובמידת הצורך גם להצטייד בחוות דעת של מומחה בתחום הליקוי העיקרי או בתחום הליקוי השנוי במחלוקת.
במקרים מסוימים, יש לשקול להתחיל גם בהליך מול חברת הביטוח ולא מול המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמי שייקבע את אחוזי הנכות יהיה מומחה מוסכם ואובייקטיבי ולא ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
היתרון של הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי הוא שמדובר בהליך שיש עליו שתי ערכאות ערעור – ערעור על ועדה רפואית המוגש לוועדה רפואית לערערים, וערעור על ועדה רפואית לערערים המוגש לבית הדין לעבודה.
החסרון העיקרי – הוועדה הרפואית נוקשה ועובדתית, ובמקרים רבים מומחים מוסכמים קובעים נכויות גבוהות יותר מאשר הוועדות של המוסד לביטוח לאומי.
בכל מקרה, הסכומים שהזכאי קיבל, מקבל ויקבל מהמוסד לביטוח לאומי מנוכים מהסכומים אותם הוא זכאי לקבל מחברת הביטוח. דברים אלה נכונים גם כאשר הנפגע פונה קודם לחברת הביטוח ורק לאחר מכן מממש את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי.
נא להמתין לטעינת התגובות
